התגלות

אף פעם לא הייתי במקסיקו וכנראה שגם לא אהיה. ברשימת המדינות שאני רוצה לבקר בהן מופיעות, בחישוב מהיר, 164 מדינות שמעניינות אותי יותר, קולינארית כמובן. הרי זה מה שמניע את כולנו. המטבח המקסיקני הוא, איך לומר, לא כוס המוחיטו שלי (או כל קוקטייל אחר שהולך טוב עם סומבררו ונאצ׳וס). תמיד תהיתי אם יש להם אג׳נדה ל- 115 מיליון מקסיקנים האלה? יש להם שעועית, יש להם גוואקאמולי, יש טורטיות ובזה פחות או יותר זה מסתכם. ככה חשבתי לפחות. אני שמח לבשר שמצאתי את מי שתעמיד אותי על טעותי – מקסיקנה.

בצהרי היום
צהרי יום שישי. דור ההמשך עדיין בגן, אני והאישה שאיתי חורשים את העיר רגלית. שוק הכרמל, אלנבי, שיינקין, שוק בצלאל, דיזנגוף סנטר, בוגרשוב. אל תטעו, אני לא מיטיב לכת, זו פשוט הלחות שעזבה את העיר לכמה שעות והחלל שהשאירה בלכתה שאני תמיד שמח למלא בנוכחותי. ביום תל אביבי קייצי רגיל לא הייתם תופסים אותי צועד מרחק גדול יותר מזה המחבר בין הספה בסלון למקרר במטבח וגם זה, רק בתנאי שהמזגן דולק בעוצמה מלאה.

אחרי 4 שעות הליכה, בדיוק בנקודה בה בוגרשוב נושק לבן יהודה והבטן שלי נושקת לגב, מצאנו את מקסיקנה. כבר קרוב לשמונה שנים שהיא פה, נותנת אפשרות ליהנות מטעמים מקסיקנים במרכז תל אביב. ובעיר שיש בה יותר מסעדות אסייתיות וסושיות מאשר בלב טוקיו, מסעדה מקסיקנית ותיקה כל כך, היא לגמרי עניין לא טריויאלי.

פה גדול
פתחנו עם פלאוטס (29 ₪) - מנה של 4 טורטיות מגולגלות, מלאות במוצרלה ושום עם סלסה בלנקה בצד, אנסלדה קון פינייה (39 ₪) שהוא סלט מקסיקני מרענן, וטוסטדה קון קרנה (22 ₪) - שתי מיני טורטיות עם תבשיל בשר ועגבניות, בולונזי משהו, מעליהן. יש משהו רבגוני, עשיר ומשמח במטבח הזה. כשתשבו אתם במקסיקנה מול המנות הללו תבינו בדוק על מה אני מדבר. שילוב מפתיע בין אוכל כבד ומאותגר קלורית, לצבעוניות קלילה ומגוונת.

הסלט המקסיקני ללא ספק היה הכוכב של הפרק הזה, אז אל תוותרו עליו. חסה, אננס, עגבניות שרי, קולורבי, בצל, אבוקדו, ואגוזי פקאן היו רק חלק מהמרכיבים שלו. צבעוני, כבר אמרתי? לא כבד, בשונה מיתר המנות ומאלו שעוד עתידות לבוא אל שולחננו, טרי וטעים. הפלאוטס המלאים במוצרלה היו טעימים מאד ואפילו מומלצים ואם לא די במוצרלה הרי שהסלסה בלנקה התגלתה ככזו שמבוססת על שמנת (את ספירת הנקודות של שומרי משקל תוכלו להפקיד בכניסה).

עיקר העניין
לעיקרית הזמנו ארוחת טעימות זוגית (169 ₪) שכללה בעצם הכל וב"הכל", אני מתכוון לכל מלאי המזון של מקסיקו. אני לא אתפלא לגלות שמחקנו כמה כפרים שם עם הארוחה הזאת. היו בה 3 סוגי בשרים בבישול איטי: ברבקואה, כן, זה מלשון ברביקיו ומדובר בבשר בקר ברוטב אותנטי מעולה שמבושל בתנור ומפורק לסיבים, עוף ברוטב מולה המכיל בין 40 מרכיביו גם לא מעט שוקולד, וצ'ילי קון קרנה עם עגבניות ושעועית שחורה. בנוסף היו בארוחת הטעימות שלנו גם שלושה סוגי סלסה מקסיקניים: גוואקמולה שעבר בשנים האחרונות גיור מלא וקיבל אזרחות כבוד, בלנקה שמנת חמוצה, וסלסת עגבניות חריפה. כדי שלא נישאר רעבים קיבלנו גם גבינת צ'דר ואורז מקסיקני, איך לא.

ערכתי כמה חישובים והמסקנה היא שאם זה באמת התפריט במקסיקו, תוחלת החיים שם צריכה לעמוד על 17 שנים בממוצע. הבעיה העיקרית היא שהכל במקסיקנה טעים בצורה שלא מאפשרת לשים גבולות. הבישול האיטי הופך את כל סוגי הבשר לנימוחים וספוגי רוטב, התבלינים הייחודיים מעצימים את החוויה ובשורה התחתונה, מדובר בהפתעת השנה.

מתוק פה ושם
קינחנו בבונואלאס (29 ₪) - עוגייה חמה מבצק פריך ממשפחת הצ'ורוס, שגם היא מצופה סוכר וקינמון לצד פירות מתחלפים ורוטב טופי. הוופל הבלגי של מרכז אמריקה, אם תרצו. טעים אש, בדומה לכל החוויה במקסיקנה. במחשבה שנייה, אולי אפשר לקדם את מקסיקו בסולם סדר העדיפויות שלי...

חשבון בבקשה
פלאוטס – 29 ₪
אנסלדה קון פינייה – 39 ₪
טוסטדה קון קרנה – 22 ₪
ארוחת טעימות זוגית – 169  ₪
בונואלאס – 29 ₪
משקה תמרינדו – 10 ₪
משקה אקווה דה חמייקה – 10 ₪
סה"כ - 308 ₪

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי