מפתיעה כל פעם

אתמול קבעתי ללכת עם החברה לג'ויה ברמת החייל אבל ברגע האחרון היא ביטלה לי בגלל "עיכוב לא צפוי" בעבודת הסמינריון שלה. אם הייתם נמצאים יותר בסוד העניינים הייתם מבינים שהעיכוב היה מאוד צפוי, אך יחד עם זאת חיכיתי עד הרגע האחרון ממש כדי לראות אולי בכל זאת היא תספיק לסיים. כשקיבלתי את ההודעה המבאסת התלבטתי לרגע האם לבטל אבל החוויה הטובה שלי מהסניפים האחרים של ג'ויה הכריעה את הכף והחלטתי שאני לא מוותר על התענוג.

הזמנתי חבר, כי בכל זאת מוזר לשבת לבד במסעדה, ונסענו לכיוון רמת החייל. כמה מרענן למצוא חניה בתל אביב, למרות שהיא בתשלום. ככה זה כשהמסעדה נמצאת ברחוב הברזל ברמת החייל.

שלום שוב
בכניסה קיבלה אותנו המארחת בחיוך אדיב והובילה אותנו לשולחננו. בתור אחד שביקר כבר בכמה סניפים של הרשת המשובחת הרגשתי די בבית, כשהעיצוב המוכר והריחות המזמינים עלו בשנית. הצבע האדום המזוהה עם המסעדה נשקף מכל פינה כשלצדו של המטבח ניצב בר ענקי המשקיף על הטאבון, ליבן של מנות רבות בתפריט. על הקיר מאחורי הבר מדפים עמוסים בבקבוקי יין ואווירה אנרגטית. נדמה שכולם נמצאים באמצע שיחה מאוד מעניינת.

מיד כשהתיישבנו קיבלנו שתי כוסות מרגריטה תפוח, שפתחו את פסטיבל הטעם שעמדנו לחוות. מיד לאחר מכן עברנו להזמין מנות ראשונות ונכנסנו גם אנחנו לשיחה מעניינת. לאחר מספר דקות נקטעה השיחה ע"י המלצרית המחויכת בעלת הסינר והפונפון האדום בשיער, שכמובן הלמו את הקונספט האדום של המקום.

מה אוכלים?
למנות ראשונות ביקשתי את קרפצ'יו הבקר עם רוטב בלסמי, שמן זית ופרמג'אנו, והחבר קיבל את האנטיפסטי שלו שנראה מאוד צבעוני. לפני שהסתערנו על המנות הראשונות החלטנו לא להתעכב ולהזמין כבר עכשיו את העיקריות, כדי לקצר זמנים ולהקל על הרעב. האמת שגם פה נרשמה התלבטות לא קלה. כמסעדה שמתמחה בקונספט איטלקי יצאתי מנקודת הנחה שאת עיקר ההנאה אמצא במנות הפסטה, אבל הפעם לא התחשק לי. זכרתי שבתפריט אמורה להיות מנת סטייק עליה פנטזתי מהרגע שיצאתי מהבית, אבל כשעברתי על התפריט הופתעתי לגלות שיש יותר ממנה אחת שהיא לא פסטה / פיצה, שמושכת את תשומת קיבתי. בסופו של דבר החלטתי לקחת את פילה הדניס מאודה בטאבון (ההוא מאחורי הבר) עם פטריות, שמן כמהין ופטרוזיליה. החבר לעומת זאת היה מאוד החלטתי וביקש את הלזניה עם התרד והריקוטה.

למרות שידעתי מה מצפה לי בפגישתי עם הקרפצ'יו נהניתי ממנו ממש כמו בפעם הראשונה, בעוד החבר עשה קולות של הנאה וטרף את האנטיפסטי שקיבל תוך דקה. מהר מאוד התפנה השולחן לקבלת העיקריות והמצעד המשיך.

עיקר העניין
דג הדניס הגיע עטוף בנייר כסף שרק הריחות שעלו מפתיחתו הפעילו מיד את כל בלוטות הטעם כאילו לא אכלנו כלום עד עכשיו. הדג היה מעולה ונשאר חם עד הביס האחרון בזכות הפלנצ'ה עליה הונח. בין ביס לביס, גנבתי גם אחד מהלזניה שהחבר הזמין והתרשמתי בשלישית. הלזניה הייתה מעולה וממש נמסה בפה אבל החלטתי לסיים עם הטעם המדהים של הדניס.

טוב, לא ממש סיימנו כי היינו חייבים משהו מתוק אחרי כל השפע הזה. אני הזמנתי את הדולצ'ה בננה - מוס שוקולד לבן על דפי בצק פילו עם בננה מקורמלת ושבבי קשיו. היה מדהים. באמת שמזמן לא נהניתי כל כך מקינוח. ללא ספק המנה המנצחת שלי והסיום המושלם לארוחה הזאת. באמת באמת מומלץ. החבר הזמין טירימיסו ענק שאפילו לא הצליח לסיים וטען בחום שזה אחד הטעימים שיצא לו לפגוש.

עד הפעם הבאה
הלוואי והייתי זוכר את שמה של המלצרית ששירתה אותנו כדי שאוכל לפרגן לה על השירות המעולה והאכפתיות, אבל הבטן כבר הייתה מלאה מדי והראש בבן גוריון. אתם מבינים, אני טס מחר לאיטליה. באמת, הכרטיסים נקנו כבר לפני שבוע. אין ספק שהארוחה הזו הציבה רף גבוה מאוד לאיטלקים, מקווה שהם יוכלו לעמוד בו.

חשבון בבקשה
פפסי מקס - 13 ₪
חצי גולדסטאר - 26 ₪
קרפציו בקר - 48 ₪
אנטיפסטי - 39 ₪
פילה דניס - 98 ₪
לזניה תרד וריקוטה - 64 ₪
מים מינרלים - 12 ₪
דולצ'ה בננה (אתם חייבים לאכול) - 41 ₪
טירמיסו - 41 ₪
סה"כ - 382 ₪

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי