לעולם בעקבות השמש
אדם חכם חלק איתי פעם מסקנה מעניינת: החיים בחברה קפיטליסטית מתועשת לא מספקים לנו כמות משביעת רצון של הזדמנויות לבלות באור יום. אני מאד מסכימה עם המסקנה הזו. בעיקר כי שיקרתי קצת ולא אדם חכם הגיע אליה, אלא אני, ואני נוטה להסכים עם עצמי. אם תצליחו להתגבר על הפרת האמון הבוטה מצידי, אני בטוחה שתסכימו איתי גם כן, שכן לכמה מאיתנו יוצא לצאת לשמש במהלך יום עבודה?
אולי זו רק אני, אבל לדעתי זה מחדל. כיצד ייתכן שבמהלך אלפי שנות אבולוציה, המין האנושי לא פיתח לוח זמנים יעיל יותר? עכשיו כשאתם מבינים עד כמה מלאת תשוקה אני לגבי הנושא, בוודאי תצליחו לדמיין לעצמכם עד כמה שמחתי כשנפלה בחלקי ההזדמנות לאכול ארוחת צהרים ביום שטוף שמש, מול החלונות הגדולים ומלאי האור של מסעדת 2C, ועוד כשאמא מתלווה אלי. מרגישים את האושר?
עיר של קיץ
בשבילי תל אביב תמיד היתה ותהיה עיר של קיץ, הרבה יותר משל כל עונה אחרת. אפילו הלחות הזוועתית מצליחה להוריד רק בקצת את החיבה העזה שיש לי לעיר הזו בעונה הזו. כך, כשיום קיצי מפציע לו באמצע בחורף, אין מאושרת ממני. זה הטוב משני העולמות. מתברר שממעלה הקומה ה-49 של מרכז עזריאלי, הקיץ מחמיא לתל אביב אפילו יותר. הים כחול עמוק, השמיים תכולים וכשלא רואים את הפיח, נעשה מאד ברור מדוע היא נקראת העיר בלבן. הנוף הוא השוס הגדול ביותר ב-2C, ויתרון משמעותי לביקור בה במהלך היום אם טרם ניסיתם, אך מדובר במסעדה יפה מאד גם בלי קשר אליו. שולחנות העץ הכבדים, כורסאות הישיבה, המפות הלבנות וכלי האוכל החגיגיים, כולם מייצרים יחד אווירה מכובדת, אך לא מכבידה.
חתיכת שמיים
תרשו לי להתעכב עוד קצת על הייחודיות הבלעדית של 2C. כשחושבים על זה, זה לא מאד מפתיע, אבל אני לא בטוחה שכולכם מודעים לכך. 2C היא המסעדה הגבוהה ביותר בישראל! אז כשאני מדגישה שהנוף יפה, זה לא סתם נוף, זה נוף מיוחד שאי אפשר לראות משום מקום אחר תוך כדי אכילה ולכן, שווה להזמין מראש מקום ליד החלון. אנחנו שכחנו לעשות את זה, אבל התמזל מזלנו וכשהגיע זמן הקינוח, התפנה שולחן צמוד לזגוגית. מה אני אגיד לכם, האוכל היה טעים והוא ייחרט בזכרוני במידה כזו או אחרת, אבל את חוויית הסעודה כשכל תל אביב, הים, והשמיים פרוסים אל מולי... את זה לא נראה לי שאשכח לעולם.
הרעוּת
בצהרים קהל היעד של המסעדה מגוון במיוחד כך שאפשר למצוא חיילים, אנשי עסקים, עובדים, עוברי אורח עמוסי שקיות ומשפחות שבאו להנות מהנוף, כולם אוכלים בכפיפה אחת. מצד אחד, על הבר אפשר להזמין תפריט עסקי מיוחד (במחיר הנע בין 49-55 ₪) שקורץ לסועדים שזמנם קצר יותר וייתכן שכיסם רגיש יותר. מצד שני, גם את יושבי המסעדה לא מפקירים וגם להם מוצע תפריט עסקי המאפשר לבחור מנה עיקרית ובמחירה לקבל גם את לחם הבית, מטבלים, מנה ראשונה לבחירה, ושתייה קלה. בשעות הגשת העסקית ניתן להוסיף לארוחה גם קינוח ב-20 ₪ והכל מושלם.
האפשרות לערוך ב-2C אירועים לא ייחודית לשעות הצהרים, אבל חשוב לציין אותה בהקשר של אירועי חברה, מאחר שבמסעדה יתקבלו בברכה גם קבוצות גדולות. ואכן, לא מעט חברות מרחבי קומפלקס עזריאלי והסביבה בוחרות לנצל את הנוף והתפריט האטרקטיביים ולציין במקום שמחות שונות. ובהקשר זה, הידעתם שבקומפלקס עובדים כמה אלפי אנשים או שזו רק אני שרגילה לחשוב שהמגדלים המרשימים הללו מאכלסים קניון ותו לא...?
עוד לא אכלנו
אז כן, אחרי שסיימנו להתפעל מהנוף (וזה לוקח זמן), הגיע הזמן גם לאכול. המנות הראשונות שבחרנו, קרפצ'יו ומסבחה חמה, היו חביבות ומבטיחות (וכאמור היו כלולות במחיר המנה העיקרית). אחריהן הגיעו המנות העיקריות במלוא פאר והדר: אנטריקוט ברוטב פלפלת (118 ₪) הגיע כנדרש וכמבוקש במידת עשייה מדיום-רייר ונאכל עד תום על אף גודלו המכובד. פילה דניס פריך (89 ₪) היה עדין אך עתיר טעם, והוגש גם הוא בכמות נאה ביותר.
כהרגלי בקודש, הכרחתי את אמא לקחת גם קינוח וכהרגלה בקודש, היא הסכימה. חלקנו שוקוקוקו גוואנז'ה, או במילים אחרות - קרם שוקולד עם חלב קוקוס על מצע בצק דקוואז ומרנג וסורבה פירות שהגיע כשלושה כדורים בטעמי פסיפלורה, פירות יער וקוקוס, על קראנץ' שוקולד וקוקוס. אני נוטה להיזהר מקינוחים במסעדות כשרות, אך אלה של 2C היו מוצלחים בכל קנה מידה שהוא. השוקוקוקו במיוחד היה ממכר, עד כדי כך שאמא סירבה להפסיק לאכול ממנו. תכל'ס, מגיע לה. ומגיע גם לכם! אז למה אתם מחכים? תעלו ל-2C, השמיים הם הגבול.
חשבון בבקשה
עסקית פילה דניס 89 ₪
עסקית אנטרקוט 118 ₪
2 קינוחים בתוספת לעסקית: 40 ₪
סה"כ – 247 ₪
*כתבה פרסומית.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת