אנחנו כמו פעם

האביב הערבי כנראה הגיע ליפו עשרים שנה לפני ששמענו עליו במהדורות החדשות והמהפכה בלוב היא בכלל מהפכה לובית ממש כאן בישראל. די, נמאסתן מסעדות כאילו פועלים, כאילו שכונתיות שמציעות אוכל כאילו אותנטי, הלאה חיקויים והתחכמויות אני רוצה את הדבר האמיתי! אז בואו נצא לכיכר השעון, בואו נחזיר עטרה ליושנה. תודה לד"ר שקשוקה שהזכירו לי איך היה פה לפני עשר, עשרים וחמישים שנה.  

הטיילת המקסימה לאורך החוף של תל אביב מלאה במסעדות, בצפונה הנמל המחודש שמציע מגוון של אוכל איכותי, מסעדות דגים, בשר, וקפה טוב אבל אין כמו אווירה אותנטית ושלווה של פעם. מסעדות המרכז תיירותיות יותר כשבדרום פריחה מחודשת של ריחות וטעמים וכך, ביום בהיר אחד עשיתי הפסקה קצרה מהשגרה ואחרי טיול קצר עם חבר בים ובשוק הפשפשים נפל עלינו רעב כבד. הטוסטוס שלי חיכה לנו ליד מגדל השעון ובדרך עצרנו להשביע את רעבוננו אצל הדוקטור.

לקרוא הוראות
בכניסה קראנו הסבר קצר על המקום ההיסטורי (פתוח משנת 1991) שהוצג על פלקט ירוק ומעוטר, קראנו על הדוקטור הלובי המיתולוגי – 'בינו גבסו' ועל המבחר המצפה לנו בפנים. בכניסה עמד בחור שחום וגדול עם תרבוש שקרא לנו להיכנס למאורת הקסמים, הרגשתי כמו עליבאבא ובפנים היו באמת ארבעים שודדים ששדדו את המטבח, עשרות אנשים רעבים וקולות של שקשוקי מזלגות שקיבלו את פנינו ואת הרעב המתגבר. המערה המעוטרת בעשרות או אולי מאות מחבתות שקשוקה עתיקות, נפתחה לפאסג' ענק בין בנייני אבן ישנים, התיישבנו וכבר לא יכולנו לחכות לראות את הקסם מתרחש.  

עד מהרה, כבמטה קסמים השולחן התמלא בכל טוב. במאורת הקסמים הבטן מתקשרת עם המלצר והמלצר ממהר למלא את משאלותיה. תוך שניות הכישוף החל ועטף אותנו בצבעים וריחות הבטן ביקשה להתמלא וכך היה. לחם אחיד של פעם טרי ופרוס עבה כדי שהידיים יקרעו אותו במידה המבוקשת נחת במהרה. ליוו אותו סחוג אדום, עגבניות מרוסקות, סלט חצילים שרופים, טחינה, סלט ירקות טרי וצלחת מהבילה של קוסקוס ביתי עם שעועית. במה שעלול להראות כמחזה גרוטסקי לצופה מבחוץ, זללנו את הסלטים והלחם כהרף עין ואפילו לא שמנו לב שממש לידינו מחבתות מבעבעות של שקשוקה מתקררות.

תאריך התחלה
עמרי טוייסטר חברי הטוב נראה קצת חושש, הוא אף פעם, בכל שלושים ואחת השנים שלו בעולם, לא אכל שקשוקה (פוביה מעגבניות ודברים שעשויים או נגעו בעגבניות...). הוא ברר בזהירות עם חתיכת לחם את החלמון הצהבהב ונגס לאיטו כאילו פוסע על קליפות ביצים, ואז ביתר שאת ניגב את המחבת וניקה אותה מכל פירור, במזלג, עם לחם או באצבעות. ללא ספק מדובר ביום היסטורי למתנגדי הסולניים (משפחת העגבניות)! חשוב לדעת שהמסעדה פתוחה לארוחת בוקר כמו שעמרי ואני אכלנו עד השעה 12:00 בלבד אז כדאי לתכנן בקפידה את הביקור הבא.

סוף טוב הכל טוב
באווירה היסטורית זו קינחנו בקפה שחור קשוח, סיגריה מגולגלת, ועוגת סולת/ שומשום בדבש וקינמון. רק אז כשהבטן באה על סיפוקה הבחנו שזה לא באמת קסם אלא פשוט מסעדה שיודעת את עבודתה. מלצרים זריזים ויעילים התרוצצו במרחב כמו דבורים חרוצות, מוסיקה שמחה התנגנה ברקע והגיע הזמן לומר "שומשום היפתח!" שלום, תודה ולהתראות, הגיע הזמן לצאת לעולם האמיתי ולמציאות שבחוץ שבעים ומרוצים.

חשבון בבקשה
עסקית של בוקר - מבחר סלטים טריפוליטאים, סלט ירקות טרי, קוסקוס חמין, שקשוקה, קנקן לימונדה, מנה אחרונה עם קפה או תה ב - 46 ₪, תוספת 6 ₪ לבשר בשקשוקה.

*כתבה פרסומית

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי