שישי בבוסתן

הבוסתן של זיאד נפתח בתחילת 2010 ואני זוכרת שביקרתי בו לראשונה בקיץ של אותה שנה. נכון לאותה תקופה, ניצב לו הבוסתן בבדידות מזהרת בכניסה לאזור התעשייה אפק, אשר התבסס דאז בעיקר על שלדי מבנים ובניינים בהקמה. כיום מדובר באזור עסוק בהרבה שגם בשעות דמדומים של בוקר שישי אפלולי וגשום עד מאד, היווה מוקד משיכה לקהל הקונים של סוף השבוע.

מסעדות לא חסרות לנו בארצנו הקטנטונת, אבל לא יצא לי לבקר בהרבה בוסתנים, כך שמבחינתי השם מעורר ציפיות גבוהות. במקרה של הבוסתן של זיאד, הציפיות נענות בהחלט. המסעדה היא למעשה פרדס נעים ומזמין, שבין עציו פינות ישיבה נוחות ומזמינות ומבנה מרכזי המאפשר מפלט מהגשם. החלונות הגדולים המפארים אותו מאפשרים לבאי המקום לשבת בחום המזגן, וליהנות מהטבע שמסביב.

עסקית משתלמת
לפני שניגש לאוכל, נסיים עם העסקים. כראוי למסעדה שנמצאת בקרבת בתי עסק רבים, גם בבוסתן של זיאד מציעים דיל צהרים משתלם במיוחד, במסגרתו ניתן לקבל מנה עיקרית ומנה ראשונה לבחירה, במחיר המנה העיקרית + 3 ₪. כדי לקבל גם שתייה עם הארוחה, תתבקשו להוסיף עוד 5 ₪. הארוחה העסקית מוגשת בכל ימות השבוע בין השעות 12:00-18:00 ולפי השמועות היא בהחלט מומלצת.

לפני האוכל, נוסטלגיה
אחת המסורות המשפחתיות החביבות עליי מאז ומעולם הייתה ארוחת שישי בצהרים (סתם שתדעו, גם ארוחת ערב בשישי, וארוחת צהרים בשבת היו ועודנן פייבוריטיות. אפשר להוסיף לרשימה גם את הארוחות בחגים, ואת המפגשים המשפחתיים במסעדות כאלה ואחרות. שמים לב למוטיב החוזר?) אני לא יודעת למה, ומעולם לא טרחתי לשאול, אבל במשך כל שנות ילדותי ועד עצם היום הזה, בבית משפחת ליפשיץ נוהגים לאכול בימי שישי בצהרים חומוס ומרק. עם השנים השתכללה בחירת החומוס וגם מבחר המרקים הלך והתפתח,  אבל הבסיס נותר בעינו. למרבה הצער של ההורים אבל גם שלי, אני כבר כמעט ולא מגיעה לביקורים בצהרי שישי. עם זאת, תמיד תהיה לי פינה חמה לחומוס ולמרק בזמן הנכון ומהו הזמן הנכון אם לא עכשיו?
ועכשיו, אוכל
אחרי ההקדמה עתירת הגעגועים, בוודאי לא תופתעו כשאציין שלא יכולתי שלא לנסות את המשאוושה (25 ₪) ואחח, איזו משאוושה זו היתה. צלחת מכובדת ובה חומוס חמים, טחינה משובחת וגרגרים רכים. לא הייתי צריכה אפילו את לחם הבית, רק מזלג וגישה ישירה אל הצלחת. בעודי מעלה זכרונות מבית אמא, ש' היתה פרקטית הרבה יותר, ופינתה לה מקום על הצלחת גם לחציל ופלפלים הקלויים (31 ₪), שהיו טעימים מאד גם כן. החציל היה מפנק במיוחד, והלם היטב את הטחינה שהוגשה עימו.

השתדלנו מאד לא להתמלא יותר מדי ומהר מדי, כך שהחזקנו את עצמנו שלא להתפתות ללחמי הבית. אבל כשהונחו לפנינו תוצרי הטאבון של המקום, מהבילים ומעלי ניחוחות בצקיים, היה קשה לעמוד בפיתוי. היינו גיבורות ונעצרנו אחרי כמה ביסים קטנים, אבל זו לא היתה משימה קלה. פלטת הבשרים הזוגית (156 ₪) היתה הפתעה נעימה, הן מבחינת האיכות והן מבחינת הכמות ואני מודה שאני לא מצפה על פי רוב לגדולות ונצורות ממקום שאינו מתמחה רק בבשר, אבל האנטריקוט של הבוסתן ייצג בגאווה את המקום. גם הקבבים היו מוצלחים, וגם הפרגיות וצלעות הטלה היו טובים מאוד.
מילה לסיום
קשה להאמין שאחרי כל זה נשאר לנו עוד מקום לקינוח, אבל ידעתי מראש שאני לא מוכנה לוותר על הכנאפה (25 ₪). בעודי כותבת מילים אלה, עולים בראשי שוב המראה, הריח, והטעם של הכנאפה הזו, כולם אלוהיים ומפתים במידה מסוכנת. הכנאפה הזו נחרטה בזיכרוני בביקור הקודם והצליחה לעמוד בציפיות הגבוהות גם הפעם. בשביל 25 ₪, אני בהחלט שוקלת לבקר במקום לעיתים קרובות יותר, אפילו רק בשביל הכנאפה.

חשבון בבקשה
חציל ופלפלים קלויים – 31 ₪
משאוושה – 25 ₪
פטריות מוקפצות – 35 ₪
פלטת בשרים זוגית - 156 ₪
כנאפה – 25 ₪
שתי כוסות תה – 24 ₪
סה"כ – 296 ₪


*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי