ממעמקי אל חאן

ככל שכביש 22 הולך ונסלל, הדרך לעכו מחיפה מכורתי הולכת ונהיית קצרה יותר. לא עברו שלושים דקות מהרגע בו יצאתי עם אבי מולידי מפתח ביתו וכבר היינו בפתחה של מסעדת אל חאן שממוקמת בחאן א שווארדה (חאן הסוחרים), הכיכר העתיקה הסמוכה לנמל העיר עכו. המבנה בו שוכנת המסעדה נבנה לפני כ- 250 שנה ושימש בעברו הרחוק כמחסן לסחורות שהגיעו מכל קצוות העולם דרך הנמל. מסביב שכנו פונדקים עבור הימאים היגעים שאכלו פחות או יותר את אותה הדגה שאכלנו אבא ואני ביום הראשון של שנת 2013.

על כורכר וצבאים זוהרים
המבנה המרשים שנבנה מאבני כורכר גדולות שימש בעבר הלא רחוק משכנם של משרדי רשות העתיקות. ג'ורג' אבו רחמון, בעל הבית, רכש מהרשות את המבנה, פירק את תקרת הבטון וחשף את התקרה המקורית עתירת הקשתות. את פנינו קיבלו צבאים עשויים נורות לבנות שהזיזו את ראשם באיטיות תוך ציון השנה החדשה והאווירה במקום הייתה חגיגית. למרות שהמקום פתוח פחות מחצי שנה, כמעט ולא ניתן למצוא בו מקום פנוי, וכך נותנת אל חאן פייט רציני למוסדותיה הישנים והמוכרים יותר של עכו העתיקה. סחטיין.
לאכול בשקט, גם עם ילדים
בזמן האחרון אני נתקל ביותר ויותר מסעדות המספקות מענה לסוגיית הילדים. במסעדת אל חאן מיישרים קו עם הטרנד המבורך הזה ומצליחים לקחת אותו צעד אחד קדימה. אבא ואני ישבנו ליד שולחן בו סעדה משפחה בת לא פחות מעשרים נפשות. למרות הנוכחות המסיבית שלהם, לא נרשמה שום הפרעה ולו הקלה ביותר במהלך הסעודה שלנו. מתברר שבתו של ג'ורג', רגדה בת העשרים וחמש מתפקדת במקום על תקן מפעילה מקצועית והיא ההסבר לכל השקו הזה. הילדים המרותקים הושבו מחוץ למסעדה בשולחן ארוך בו הפעילה אותם רגדה, בציור, משחק ובעיקר בשקט מופתי שלא יפריעו למבוגרים ליהנות מהאוכל המשובח. כן ירבו בכל מסעדות ארצנו.

והסלטים זרמו כמים
במידה ותבחרו לאכול באל חאן רק מהסלטים המוגשים בה בהזמנת מנה עיקרית (25 ₪), רוב הסיכויים שתצאו שבעים, שלא לומר מפוצצים (הזמנת הסלטים תלויה בתשלום עבור כל יושבי השולחן). הזמנה רק של הסלטים ללא מנה עיקרית תעלה לכם 40 ₪ בלבד ובשולחננו עברו בסך לא פחות מחמישה עשר סוגים שונים של סלטים מושקעים ויצירתיים.

קצרה היריעה מלציין את כולם ולכן אספר לכם רק על המצטיינים שבהם. על המקום הראשון התחרו סלט עלי רוקט טריים ומרירים שתובלו בהמון גרעיני רימון ופטריות טריות, סלט בניחוח כמון של רצועות סלק מבושלות עם תפוחי עץ חמצמצים, סלט פטוש טרי וטוב וקרעים של פיתה קלויה מרוחים בשמן זית איכותי, שום ושמיר. הקרעים נטבלו בטחינה משובחת ששמרה על טעמה הגולמי ועליה נזרו פירורים של פיסטוק חלבי ירקרק בהיר. מדהים. אזהרה קטנה לבעלי הקיבות הקטנות – כל צלוחית חרסינה מעוצבת שמתרוקנת משדרת למלצרים המיומנים במקום מסר תת הכרתי על כך שהגיע הזמן למילוי מחדש, גם אם הם לא נמצאים איתה בקשר עין, ראו הוזהרתם.
ברבוניות, דניס ושני דגי זהב
אני יודע, זה נשמע משונה, אבל זה בדיוק מה שהוגש לשולחננו. אבא הזמין דניס מטוגן (65 ₪, 400 גרם) ואני הזמנתי 450 גרם ברבוניות (22 ₪ ל100 גרם). על כל צלחת מלבד הקישוטים המרתקים הגיעה תוספת לא שגרתית בעליל - כוס ברנדי מלאת מים צלולים ובתוכה דג זהב חי ונושם.

הברבוניות שלי שופדו על קיסמים שננעצו בלבו של שומר חי, ורדרדות וקריספיות והדניס של אבא היה בשרני ומצוין. אחרי כל הסלטים והדגים כבר בקושי נשאר מקום לקינוחים, אבל במשפחת פשטצקי ארוחה בלי קינוח היא לא ארוחה. אז הזמנו אספרסו קצר (9 ₪) וגלידת שפרעם בטעם פיסטוק לבן (24 ₪) ותה עם נענע (8 ₪) ווופל בלגי עם גלידה (30 ₪). זריקת הסוכר הזו סייעה לנו להגיע בבטחה לרכב ולנסוע בשלווה לחיפה המנומנמת. בדרך חזרה נזכרתי שלא הזמנו אף מנה ממבחר המנות הבשריות במקום. הבטחנו לשוב ולכבוש את עכו פעם נוספת ולשם שינוי, מכיוון היבשה.
חשבון בבקשה
מבחר של 15 סוגי סלטים – 50 ₪ לשני סועדים
דניס – 65 ₪
ברבוניות – 99 ₪
וופל בלגי עם גלידה – 30 ₪
גלידת שפרעם – 24 ₪
אספרסו – 9 ₪
תה – 8 ₪
סה"כ – 285 ₪ בלבד

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי