הרבה מעל הממוצע

אין כמו יפו בלילות

העיר העתיקה ביפו היא אחד המקומות היפים ביותר לטעמי בנופי הארץ. נוף הים ואורות העיר הגדולה מנצנצים מרחוק מהווים תפאורה חמימה ליום חורפי וקר, סמטאות העיר העתיקה לוחשות קסמים וניתן לדמיין איך פעם התרחשו פה חיים בקצב אחר. הים געש, בחוץ השתוללה לה חצי סערה ואנחנו חמקנו במעלה גרם המדרגות שהוביל אותנו למחוזות עתיקים וחמים.

מסעדת אבראג' יושבת במבנה עות'מני עתיק, רווי בקירות אבן חשופים וקשתות טורקיז. גם אם אינכם חובבי הז'אנר סביר שתתאהבו במקום תוך שניות, מתמכרים ונכנעים לחמימות העממית שלו. גם האיש החצוף שלי, שאינו חובב גדול של היסטוריה הודה שמדובר במקום ייחודי, בעיקר כשהתמחותו משלבת את ההתמכרות הקשה של שנינו לים ושוכניו. אותו ים אגב, היה זה שהתחיל את הקשר בינינו, מה שבדיעבד כנראה היה יום דייג מוצלח במיוחד. מאז כבר פיתחתי התמכרויות אחרות, אבל אחרי סגירת כרטיס ליבשת הגדולה בעולם צריך לחגוג בצורה הכי טובה שיש.

בתוך הים

כיאה למסעדה המקורבת לים הגדול, המנות באבראג' טריות ומיוצרות מחומרי גלם הנקנים באותו יום מדי יום מהדייגים היפואים. נרגשים ומפנטזים על הדגה הטריה, לא נותר לנו רבות מלבד להישען אחורה, ללגום מכוסות היין הלבן ולחכות לקסמיי השף.

תוך דקות ספורות מרגע ההזמנה קיבלו את פנינו בחמימות שיירה של צלוחיות סלטים ביתיים קטנות מלאות כל טוב: מטבוחה, חצילים, דלעת, חומוס, חמוצים וכמובן הזיתים שליוו את השיירה אחר כבוד ואף נשארו עד תום הארוחה. בסופו של יום כולנו יודעים ששילוב של לחם טרי טרי וסלטים איכותיים ללא מניירות מנחמים ומחממים בחורף יותר מכל סטייק עסיסי.

יין ישמח לבב אנוש

כיוון שבאנו מכווני מטרה (לפחות אני) על שלל הדגה הטרייה, הליווי האלכוהולי היה ברור. לאחר ההמלצות של מלצרנו בחרנו ביין השרדונה מדבר, המופק ביקב מדבר בעיר הדרומית ערד. למרות שלא מחויבים לשתות דווקא יין לבן עם דגים, מי אנחנו שנשבור מסורת רבת שנים?! בחרנו ביין הלבן היבש מזן ענבי שרדונה שהכיל 14% אלכוהול. היה ממש ניתן להרגיש ארומה קלילה של פרי והוא החליק לגרון ואם הערב הסתיים בהחלטה לחזור הביתה ברגל ביום הכי סוער של החורף, המסקנה הייתה ברורה.

שעת הקסם

השולחן אט אט התמלא במנות ואני באהבתי למנות ראשונות ניצבתי מול אתגר קשה ביותר, מתקשה להחליט מאיפה להתחיל. למזלי המלצרית הניחה לידי את הסביצ'ה - דג לוקוס עם פלפל אדום, בצל סגול וכמובן הרבה לימון שאפילו הגיע עם פלח אמיתי במידה ורוצים לחזק את הטעם. טעמו הדומיננטי של הדג הטרי הורגש בהחלט ולמרות שהשולחן היה עמוס למכביר, יכולתי לזהות את החשש בעיניו של בן זוגי שאולי לא יזכה לטעום את המנה. אני שמחה לבשר שלכל הצדדים שלום, מלבד הלוקוס שחוסל כליל. 

מיד אחריו הונחה במרכז השולחן מנת קריספי קלמארי המבוססת על מתכון פשוט ועתיק יומין – טריות. הקלמארי הקריספי התנפץ בחיך, היה מלוח במידה ורוטב האיולי פלפלים לצדו רק העצים את הטעמים בנאמנות. האיש שמולי, לעומת זאת,  הגיע "מעט רעב" ולא הצליח לעזוב את פטריות הפורטובלו במילוי גבינת העיזים, כשזו עוטרה בצזיקי איכותי (יוגורט מתובל) שנתן למנה כולה טוויסט בלתי רגיל, לוקח אותה הרחק למחוזות הים תיכוניים במקום לאלו של המטבח האיטלקי הצפוי. נשנושי החלומי נצרבו עם תבלינים ושמן זית והיו פריכים ומענגים. בשלב הזה כבר הבנו שאין מנוס מלבד לבקש פינוי לטובת המנה העיקרית. פה גם המקום לשבח את צוות המקום המתאפיין בשירות בגובה העיניים ותזמון מדוייק של הגשת מנות וחיוכים באותו מינון, מחזה נדיר במחוזות תל אביב.

מנה מנצחת

החלק האומנותי של הערב החל באמת כשלפתחי הונחה המנה שחיכיתי לה עד כה - קדירה נדיבה עם שלל פירות ים טריים המכילה סרטנים כחולים, קלמארי, שרימפס ומולים כשכל האושר הזה מלווה ברוטב שמנת ועגבניות שרי, שרק הוסיפו מתיקות מעודנת והפכו את הרוטב לקליל יותר. יצאתי לקרב עם כלי העבודה שהונחו לצדי, נחושה לסיים את המנה המוצלחת אך לצערי גודל המנה הכריע אותי. החצוף שלידי היה במבצע משלו בשם בר ים, שהיה דג טרי וענק במיוחד שנאפה בתנור ואיכשהו, כנגד כל הסיכויים, את הקרב הזה צלח בהצלחה יתרה הגבר השלי.

גשמי ברכה ומזל ביום אחד

עוד במונית בדרכנו למסעדה מצאתי את עצמי מתקשה להגות את שמה בעוד נהגנו הנחמד, שסיפר על התיירות שנפגעה ממבצע עמוד ענן, הצליח להבין בדיוק לאיזה מסעדה התכוונתי. כמובן שזו הייתה גם שאלתי הראשונה כשנכנסנו. למרבה שמחתי נעניתי כי בערבית פירושו מזלות והוא נגזר מגשר המזלות בעיר העתיקה.

על השולחן כבר הונחו הקינוחים, ולמרות שהיה מדובר בקרב אבוד לא יכולנו לעמוד בפניהם. טעמנו רק את עוגת הגבינה האפויה בעיטור פירות יער שזכתה בצדק לכינוי המזמין תותי פרוטי, תוצרת בית כמובן. ואז הגיע שלום בית. לא בינינו, המנה. כבר לשמע שמו צחקנו מהקינוח המדובר, חיוך שלא ירד גם כשחיסלנו את עטייף האגוזים, קוקוס והקינמון שנעטף בבצק אוורירי, ברוטב מי סוכר וסירופ מייפל לצד הר קצפת. אחרי כל הטוב המתוק הזה איך  אפשר שלא יהיה שלום בית ?! ברי מזל שכמותנו, מחויכים ומבושמים קלות, התגלגלנו לנו לעבר הבית החם עם הבטחה שעוד נשוב.

חשבון בבקשה

2 כוסות יין לבן שרדונה מדבר – 80 ₪ (40 ₪ לכוס, 120 ₪ לבקבוק)

פטריות פורטובלו במילוי גבינת עיזים – 46 ₪

נשנושי חלומי – 34 ₪

סביצ'ה דג ים – 35 ₪

קריספי קלמרי – 49 ₪

סלט ישראלי ערבי – 45 ₪

קדירת פירות ים – מנת הדגל – 140 ₪

דג שלם אפוי (משתנה בהתאם לדג) – 120 ₪

סופלה שוקלד – 38 ₪

שלום בית (עטייף)- 38 ₪

תותי פרוטי – עוגת גבינה – 38 ₪

סה"כ - 663 ₪

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי