חותמת גורמה

כסא הכבוד של גבריאל
יום שני בשבוע ומדרחוב ירושלים מצוחצח מהגשם ששטף אותו רק יום קודם לכן. כמה קרני שמש מבצבצות ואנחנו כבר מוכנים לטיול קצר שיאפשר לנו לנשום קצת אוויר ירושלמי אמיתי ויסתיים, כנראה כמו תמיד, בארוחה טובה.

באמצע הדרך במדרחוב המוכר ניצבת לה מסעדת גבריאל הידועה, שילוב של גורמה עם מטבח פיוז'ן צרפתי, הקוראת תיגר על אקסיומת המסעדות הכשרות "המוגבלות" באיכותן. מה רבה הייתה שמחתנו כשגילינו כי תפריט החורף החדש כבר נמצא במקום ובפנינו ניצבת הזדמנות פז להוכיח כי גם בגבולות גזרה צמודים כמו אלו המחייב הכשר הבד"צ, יש מקום לגורמה אמיתי.

משקיפים לאופק
התיישבנו בשולחן הצמוד לחלון הגדול, סופגים את טעמי וריחות המנות השונות מחד ובוהים במראהו המהפנט של המדרחוב הירושלמי הטיפוסי מאידך. חובשי כיפות וצעירים יאפים, אנשי עסקים בדרכם למשרדים או להפסקת הצהריים, כולם מחפשים משהו, רצים לכיוון משהו ורק אנחנו בשקט, מהצד, מתכוננים לבאות.

מסעדת גבריאל הוקמה לפני כשבע שנים בבית אבן ירושלמי אותנטי. במיתולוגיה היהודית גבריאל הוא אחד מארבעת מלאכי השרת העומדים לפני כיסא הכבוד ומשגיחים על ארבעת כנפות הארץ. ואכן בנוף הירושלמי הנוטה להישאר קבוע ומקובע, דווקא גבריאל מזוהה כאחת המסעדות המיוחדות והמפתיעות ביותר. לפני כחמישה חודשים נרכשה מבעליה המקוריים על ידי שני יהודים דתיים עולי קנדה וארצות הברית, שבצדק רב בחרו לשמר את ה- DNA הייחודי שלה ולהתוות שינויים מינוריים ביותר, תוך שמירה על האיזון בין הקלאסיקה למודרניות.

פתח דבר
פתחנו את ארוחת הצהריים עם לחמניות קטנות וחמות לצד מטבל קרם חצילים, מעשה ידי השף, וכוס יין החודש - קברנה סובניון רזרב 2009 של יקב הר אודם (30/120 - בקבוק/ כוס במסגרת חגיגת סוף השנה אזרחית). היין היה עדין ומעורר כאחד, מתאים ביותר ליום סתווי קריר, נלגם בשקיקה תוך סקירת תפריט החורף החדש שילווה את המסעדה עד האביב. או אז ערכתי את טקס הוידוי הקבוע שלי - הודעתי שאני צמחונית. בן זוגי לארוחה, הסברתי, יהיה אחראי על הבשר, אני על הדגים וביחד נחלוק את הירוקים והתוספות.

למנה ראשונה ביקשנו לטעום את 'סלט גבריאל' (52 ₪), שהוגש בצלחת לבנה מלבנית משובצת שלל צבעים ירוקים, סגולים ואדומים שעוררו את בלוטות הטעם. לבבות חסה, פרוסות סלק, עגבניות שרי ורצועות הבצל הסגול ספגו את טעמו של רוטב וויניגרט ההדרים והיו ליצירת מופת. לכאורה תיבול קלאסי ולא מפתיע אך זה בדיוק מה שנדרש מסלט - שיהיה מדויק ועדין ולא יגנוב את ההצגה לבאים אחריו. במקביל הגיעו לשולחננו שלוש ברוסקטות קטנות שנמשחו בשמן פטריות, עליהן הונחו קוביות טרטר דניס בעשבי תיבול וקונקסה של בצלי שאלוט ולימון כבוש שפשוט כבשו אותנו (66 ₪). בנוסף ורק בגלל ששמענו עליו כל כך הרבה, ביקשנו לנסות את טורטליני הפטריות (64 ₪). בשניות נשאבנו לחריפות הנעימה שבתיבול כשמנגד הורגשה במינון מדויק מתקתקות הבצל המקורמל, המצע עליו הונחו שלושת הטורטלינים. מסתבר שספרה שלוש יכולה לפעמים להועיל לזוגיות כי כבר לאחר הטעימה הראשונה, כדי לא להיכנס לעימות מיותר, החלטנו שבן זוגי ייהנה מהברוסקטה השלישית ואני, אפצה עליה בטורטליני השלישי.

עיקר העניין
כמנה עיקרית בחר בן זוגי במנת פרגיות במרינדת טימין ושמן זית לצד ריזוטו דלורית ופאקצ'וי (99 ₪). המהירות בה סיים את המנה למרות שרק שניה לפני כן העיד על עצמו שהוא כבר די שבע, הייתה ההוכחה המוחצת ביותר לאיכותה. ואם הפרגיות הסבו לו הנאה, מנת ה'טורנדו גבריאל' (175 ₪) כבר שחררה ממנו אנחת עונג. המנה ששמה המקורי הוא 'טורנדו רוסיני' (על שמו של המלחין והמוסיקאי האיטלקי), היא אחת הדוגמאות הטובות ביותר לשחיתות קולינארית עם טוויסט. במקרה שלנו הוחלף כבד האווז מהמתכון המקורי בפטריית פורטבלו, אגס מבושל ביין, רוטב מזוגג עם קינמון ויין אדום לצד פירות יער נתנו את הטעם הייחודי והוכיחו שגם אוכל כשר למהדרין יכול להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי.

על גבו של דג הסלמון שהוגש לי נמשח קרסט פיסטוקים ושום (121 ₪), מנה מיוחדת ללא ספק בצורתה ובטעמה. הרוטב הצהבהב, תוצאת החיבור בין היין הלבן לשומר, זעפרן וג'ינג'ר, העניק לדג טעם שלא טעמתי מעודי. אין ספק שהשף החדש דוד, נותן דרור לדמיונו ויוצר שילובים חדשים ומפתיעים למנות מוקפדות ונדיבות. אגב, מי שאינו מוצא את הזמן להגיע לגבריאל בשעות הערב ישמח לגלות כי המסעדה מציעה במהלך השבוע ארוחות עסקיות הכוללות מנת לחמניות ומטבל יומי משתנה, מנה ראשונה, מנה עיקרית ושתייה חמה (המחיר נגזר ממחירה של המנה העיקרית). בנוסף, תוכלו לערוך במקום אירועים של עד 40 איש בקומה השנייה והאינטימית.

טעם של עוד
גם בגזרת הקינוחים לא נרשמה אכזבה וסופלה השוקולד (42 ₪) היה משובח ומדויק לצד גלידת הוניל. עם זאת דווקא פרפה החלבה (42 ₪) גנב מבחינתנו את ההצגה והנציח את טעמו המתוק של הביקור כל הדרך חזרה למשרד. שם כבר ידענו לספר לכל מי שהיה מוכן לשמוע כי כשרות וגורמה בהחלט יכולים לצעוד יד ביד, כשמדובר בגבריאל.

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי