גבריאלה לו ולה

בירושלים, מעבר לחום, קשה להבחין שהקיץ הגיע. הרי ים אין, ובריכות זה לא לכל אחד. המוני הזאטוטים עוד לא נמלטו בצווחות אושר מבין כתלי מוסדות החינוך, כך שמה שנותר הוא להסתובב במרכז העיר ולשים לב שאתה בערך היחיד שמדבר עברית מבין העשרות שמילאו כל פינה בגבריאלה, ביום חול של תחילת שבוע. רצינו להתרענן קצת משגרת הצפייה ביורו בפאבים מבלי ליפול לקלישאות של על - האש, אבל עדיין לשבת בחוץ וליהנות מאוכל טוב. הימרנו על אוכל איטלקי, והבנו מהר מאוד שגם עשרות תיירים יכולים להיות צודקים; כך מצאנו את עצמנו מבלים שלוש שעות על המרפסת - מדרכה של המקום הכי לוהט כנראה בירושלים לקיץ 2012.

עם האווירה בא התיאבון
הבחירה לשבת בחוץ הייתה לא קלה – חללי הפנים של גבריאלה המפוזרים על פני שלושה מפלסים, נעימים ומזמינים ביותר, משהו בין טריטוריה איטלקית - מסורתית למסעדת עסקים - אירועים ברמה הגבוהה ביותר. עם זאת, הערב הנעים הזמין אותנו החוצה לשולחן העץ והכיסאות הנוחים, למפה הכל כך איטלקית - קיטשית (במובן הטוב של המונח) ולבירה, שתצנן אותנו מהיום הארוך וחם. מסביבנו המקום שקק חיים - בליל של שפות מגרמנית, דרך אנגלית וצרפתית כמובן ועד איטלקית אפילו (!) - מילא את המדרכה הנפלאה הזו, שאין ראויה ממנה לערב של תחילת קיץ. מוסיקת פופ - רוק עדינה התנגנה ברקע בדיוק כזה שלא האפילה על הניסיון לשוחח ולצחוק, ואפילו הרעש מסביב הפך בעיקר ססגוני וחינני.

לב איטלקי החם
אז איך, מעבר למיקום ולעיצוב, מתגלה דווקא מסעדה איטלקית חלבית כאופציה קייצית כל כך מוצלחת? התשובה מתגלה בקלות כשמכירים את ז'ק, שפתח את המסעדה לפני כשנתיים ובניצוחו, צוות יעיל ומקצועי מפנק את הסועדים במגוון של מנות מהמבטח האיטלקי. כל כך הרבה אופציות, מהפשוטה ביותר למורכבת ביותר, מסלטים דרך פיצות ועד דגים ומגוון פסטות. קל מאוד להסתבך עם תפריט שכזה, אך הייחודיות של גבריאלה טמון בהצלחת העושים במלאכה לספק את הסחורה בכל אחד מסוגי המנות שהמקום מציע. אז כן, מעבר לאווירה האידיאלית למבקשים להתאוורר וליהנות במקום, שיהפוך בוודאי למוסד ירושלמי, כדאי להגיע לגבריאלה קודם כל בשביל האוכל.

פשוט מגניפיקו
ייתכן שלאכול מנה כבדה כקנלוני תרד וריקוטה ברוטב עגבניות זו מעין התאבדות בשרב ירושלמי, אך לא בגבריאלה: הפסטה בושלה בדיוק מקסימאלי, שחתה ברוטב שסיפק ממש תענוג קולינרי ומילוי הריקוטה היה כבד במינון מינימאלי ואידיאלי. נדיר בהחלט. סלט גן הורדים שילב בין פלפל קלוי, חסה טרייה ונהדרת וכדורי גבינת עיזים מטוגנים בציפוי פריך, ועזר לאזן את הכבדות האפשרית של מנת פטריות השמפיניון ממולאות גבינה ופסטו המופתית. מעבר למנות הללו שהיו נהדרות בפני עצמן, התבלט פילה הסלמון: צדדיו החיצוניים פריכים ותוכנו מבושל לעילא, בתיבול עדין, מונח על פירה קטיפתי אליו התלווה טאצ' גאוני של פיסטוקים. כבר אמרנו שהמגוון מסחרר, אבל קשה מאוד ליפול על מנה שהיא פחות ממעולה.

חשבון בבקשה
פטריות שמפיניון: 41 ₪
פוקצ'ת הבית: 34 ₪
סלט גן הורדים: 49 ₪
פיצה דה לה קאזה עם זיתים ופטריות: 60 ₪
פילה סלמון: 100 ₪
קנלוני תרד וריקוטה: 60 ₪
סה"כ: 344 ₪ מוצדקים בהחלט

 רוצים להזמין מקום במסעדה? לחצו כאן!

*כתבה פרסומית

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי