אגאדיר אמבסי -שגרירת האוכל הטוב

ככה סתם באמצע החורף
עונה קשה עברה עלינו, כלומר על אנשים שונאים גשם. ז"א עליי. יותר מדי מים ניתזו עליי מכיוונים לא רצויים ועד אמצע מרץ כבר הספקתי לשכוח מה צבע השמש. ואז, בלי להודיע, התבהרו השמיים וצהרי יום שלישי הפך למובלעת קיצית בתוך הדיכאון החורפי. רצה הגורל ויום החופש שלי מהעבודה תיאם הגעה עם קרני השמש. קבעתי בתל אביב עם מ', עיתונאי ספורט בכיר, ותוך שעה וקצת כבר ישבנו במרפסת של אגאדיר אמבסי בבן יהודה. ספוגים בשמש. 

אגאדיר אמבסי היא כמובן חלק מהרשת אגאדיר הגדולה, אבל כבר מבחוץ אפשר היה להבחין שיש לה אופי שונה. אולי זאת הישיבה במרכז התל אביביות, אולי המרפסת שמציעה לנשום כפי יכולתך. ואולי הכל ביחד. החופש בשיאו ואיתו בא התיאבון, אז כשהונחו בפנינו גם התפריטים היינו מוכנים גם להוסיף לו קצת אוכל. 

דרך מרפסת
שולחנות העץ הן הרהיט הבולט במרפסת של אגאדיר אמבסי. רובן מרובעים, אבל אנחנו ברחנו בעגול הפינתי, בעיקר בגלל אופציית התצפית. לא כולם זוכים לימי חופש באמצע השבוע אז יצא לנו גם יום שקט יחסית. בין האורחים שמילאו כחצי מהמרפסת של המסעדה אפשר היה לזהות בקלות כמה תיירים. בגלל השפה, וגם בגלל כמה ליטרים של בירה שנשפכו שם באמצע הצהריים. המקום שידר רוגע, המוזיקה הייתה איטית ושקטה וגם רעשי הרחוב לא הפריעו לאווירה. מ', בחור חובב ניקיון, ציין שבגזרה הזאת אין טענות. הסכמתי איתו. 

מים אורגינל
הלכנו על נקי גם בשתייה. זה נראה כמו קיץ, אז למה שלא נתפרע עם מים? בחרנו לנסות הציגו בקבוק של 'מי בריאה', מים שעוברים במקום סינון מיוחד באים בקיבולת של 750 מ"ל - מוגז או צלול. לראשונה בהיסטוריה הארוכה שלי, העברתי ארוחה שלמה בלי משקה קל ממותק, צבוע או בעל חומר הרסני אחר. חיסלנו שניים וחצי בקבוקים כאילו זה היה אמצע הקיץ. הטעם, אגב, טוב יותר מאשר בבקבוק מים מינרלים והרבה יותר טוב ממה שיוצא לכם בברז. מי בריאה הוא פטנט לא נפוץ כמו אחרים, אבל עושה את העבודה ואפשר, כך מסתבר, גם לאמץ אותו בבית. 

הכי טעים שיש
מ' ואני אנשים שונים בכל מיני אספקטים. אחד מהם הוא האוכל, השני הוא מסורת. שניהם התנגשו באותה ארוחת צהריים, אבל חיו יחד בשלום. וכך, בצד אחד של השולחן הונחה מנה ראשונה של קרפצ'יו בקר כשר למהדרין (בלי פרמז'ן), ובצד השני מנת שרימפס בטמפורה, שמוצעת בתפריט כמנת ביניים. הקרפצ'יו לא היה דק כפי שמוגש באכזבה בלא מעט מסעדות. המרקם שלו היה מצוין, וגם עשבי הרוקט הוסיפו המון. בכל הנוגע לתיבול אפשר היה להעז יותר, אבל זה כבר עניין של טעם אישי. מהטמפורה רק אני טעמתי, מסיבות שכבר הוסברו, והמסקנות הן שתיים: שרימפס עם פטה סלט סלק זה שילוב מנצח, וצלחת כל  כך גדולה של שרימפס מטוגנים לא הייתה מאכזבת גם לו הוגשה כמנה עיקרית. 

עוד לפני העיקריות חילקנו את פרס המנה הטובה ביותר, שהלך בגאווה לטרטר בקר, שעורבב עם אבוקדו ובלסמי מעושן. העובדה שאני ואבוקדו מסוכסכים כבר שנים רק הדגישה כמה המנה הזו ראויה להכרה. אכלתי, יותר מביס אחד, וזה הפתיע אותי. גנבתי עוד ביס גם אחרי שהחלטתי לשמור מקום לעיקריות, מה ש-מ' לא השכיל לעשות, כי בזמן שאני לגמתי עוד כוס מים, הוא ניקה את הטרטר מהצלחת. 

אנחנו בכל זאת באגאדיר ואחרי שהוכחנו שלא מדובר רק בהמבורגריה, חייבים בכל זאת לחזור למקורות, למומחיות שאחראית למוניטין של הרשת. הזמנתי 'המבורגר אמבסי' (250 גרם) - שעשוי מהבשר המובחר של אגאדיר. לא התאפקתי והמשכתי בקו האי-כשרות ועטפתי את ההמבורגר ברצועות בייקון וגבינת צ'דר. זה היה טעים על גבול הלא חוקי, וממילא מחר יחזור החורף וכולנו ניכנס שוב לדיכאון. עם זאת, אפשר היה לבחור בבייקון או בצ'דר ולא בהכרח להזמין את שניהם. זה היה מעט זול יותר, ולא פחות טעים. 

חברי המסורתי הלך על נתח קצבים (180 גרם), שהגיע עם אורז ותפוחי אדמה אפויים. האורז, בדיעבד, היה מעט מיותר כי הבשר לקח את רוב הפוקוס ותפוחי האדמה, שנאפו ותובלו בצורה מופלאה, היו תוספת מספקת. הדיווחים בגזרת הבשר דיברו על נתח משובח ורך, והתבלינים היו מינימליים ולא הפריעו לטעם הטבעי של הבשר. 

לקינוח אכלתי ממתק אמבסי, שכשמו כן הוא - הגיע בעטיפה אדומה של ממתק. מעבר למקוריות מדובר היה בגוש של שוקולד שכולו תענוג, ואחרי ארוחה טובה גם גדול מספיק כדי לחלוק עם עוד סועד. חוץ מאשר עם מ', שאכל כדורי סורבה (פרווה) בטעם קוקוס ונהנה מכל רגע. הורדנו הכל עם קפה הפוך ותה עם נענע וצפינו בשמש מתחילה לארוז ליציאה. 

לא רק בלחמניה
אגאדיר אמבסי מציעה אלטרנטיבה למסעדות שמתמחות רק בהמבורגר, תוך ניסיון להוכיח שאפשר להכין אחלה המבורגר, אבל גם לפגוע בול עם נתח קצבים ולהפתיע עם טרטר בקר שנראה כאילו הושאל ממסעדת שף בסביבה. האווירה הצעירה יחד עם אוכל מדויק, מנות גדולות וחייבים לציין - גם שירות אדיב - הן המטרה של אגאדיר אמבסי, ונראה שעמדו בה בכבוד. השמש הלכה ולי נשאר עוד קצת חופש. מ' ואני נפרדנו לדרכנו והוא הצהיר שעוד נחזור. ככה הוא. שומר מסורת. 

חשבון בבקשה
שני בקבוקי מי בריאה - 18 ₪ ; קרפצ'יו בקר - 42 ₪ ; שרימפס בטמפורה - 54 ₪ ; טרטר בקר - 54 ₪ ; המבורגר אמבסי - 49 ₪  + בייקון 11 ₪  + גבינת צ'דר - 9 ₪ ; נתח קצבים - 82 ₪ ; סורבה קוקוס - 24 ₪ ; ממתק אגאדיר - 23 ₪ ; קפה הפוך - 11 ₪ ; תה עם נענע - 11 ₪ . סה"כ לשני סועדים: 388 ₪.

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי