רומנטיקה של פעם

לאכול על המים
אולי זה קשור לאופי אולי זה עניין של גיל אבל אני מודה ומתוודה שלא ידעתי שיום האהבה בפתח. מתאים לי לא לדעת דברים שכאלה כי אני מה שהייתם מגדירים טיפוס לא רומנטי בעליל. הקטע של הג'סטות הנמרחות הללו מביכות אותי בטירוף ואני יותר בסגנון התכלס וקיצור תהליכים. בסופו של דבר מסעדת על המים הוציאה ממני את הרומנטיקנית בצורה הכי קלאסית שיכולה להיות, כשלפי הוכנסו מילים מלקסיקון האהבה. שערי התבדר בבריזה הים תיכונית והשתלב עם טעם המליחות באוויר, קולות התנפצות הגלים על החוף גרמו לי לחשוב על העתיד וכל זאת עוד לפני שאמרנו מילה על הקולינאריה המדהימה שהגיעה לשולחננו. איך הפכתי לרומנטיקנית, אבל רק לערב אחד.

לא ידעתי שכל המדינה בעיצומן של חגיגות יום האהבה אבל בדרך למסעדה התנוססו להם שלטי מוכרי הפרחים מכל עבר. ניסיתי להתעלם אבל הם התעקשו וצצו מכל פינה. כשכבר חשבתי לעצמי כמה טרחנות יש בשלטים האלה, הבנתי שטרחנותם של אחרים היא יוזמה מבורכת עבורי וכך פניתי לבן זוגי וציינתי שבחרתי מסעדה לכבוד יום האהבה. נדרים לא התכוונתי להחליף עימו, אז לפחות לפרגן לו ערב זוגי נטול ילדים.

על פני המים
הירידה לקו החוף של הרצליה פיתוח בחודש אוגוסט הלוהט נשמעת כמו סיכון מקצועי, אך להפתעתנו מי שקיבלה את פנינו, תאמינו או לא, הייתה בריזה ים תיכונית לא ברורה. הלחות עדיין הראתה נוכחות באזור אבל הייתה הרבה פחות משמעותית, בעיקר עם כניסתנו למרפסת המסעדה שנראית ומרגישה כמו סיפון מפואר באוניית יוקרה.

עוד בימיה הראשונים, נתלו על תקרת המסעדה סירות עץ ארוכות שעל פי הסיפורים, סבתו של אחד הלקוחות הספיקה להפליג עימה על פני הים טרם הפכה לאביזר דקורטיבי במקום. המרפסת החיצונית מעוטרת אף במוטות, תרנים ומפרשים בצידי המעקה, מוסיפים לתחושת השיוט שלא נגמר. הרוח רוח ים אותנטית והגלים המתנפצים על קו החוף נדמה כאילו מתנפצים על דופן האונייה. אחרי כמה ניסיונות מרים, הסתבר שאני אישית סובלת ממחלת ים, כך שהאופציה של להיות בלי ולהרגיש עם, עדיפה עד פי כמה עבורי, אם לא יותר. גם פנים המסעדה עוטה תחושה של בטן אונייה מפוארת, כשעל הקירות מתנוססים שלטי פקודות המלחים דוגמת "Sailors clean the deck", מפות עולם מכל עבר וחביות פזורות מסביב.

קולינאריה במיטבה ושירות אישי
במסעדת על המים הדגש הוא על האיכות והוא לא סתם קלישאה. עם כניסתנו ליוותה אותנו דניאל, המלצרית שלנו, שמעלה את חווית האוכל הנפלאה לדרגת מצוינות בגלל השירות. הרגשנו כאילו היינו לקוחותיה היחידים, כשלא משה מצדנו לאורך כל הארוחה. בהחלט הפכתי לרומנטיקנית בלתי נלאית שכמעט שכחתי את המטרה שלשמה הגענו.

בפתיחת הארוחה הוגש לנו יראון הרי גליל משנת 2008 (42 ₪ לכוס) לצד רול של ספייסי טונה (69 ₪ ל-8 יחידות) לא מהעולם הזה. טונה קצוצה, ביצי דג, מלפפון, אבוקדו ובצל ירוק עטופים בטונה ואבוקדו ותאמינו לי שלא אכלתם כזה כי גם אם אכלתם משהו שנשמע לכם דומה, הטעם בוודאות לא משתווה לזה. כיוון שהיינו באווירה רומנטית בעלי אפשר לי לזרום עם קבלת ההחלטות לאותו ערב, ועבורו הזמנתי רול סלומון סקין (64 ₪ ל-8 יחידות). סלומון סקין טרי להפליא, מלפפון, טמפורה שרימפס עטוף באבוקדו. המערכה הראשונה הוכתרה בהצלחה, ושוב התמכרנו לריחות הים לשלווה שמסביב ולשיחה בטלה שכזו.

לעיקרו של עניין
הצלחתי בבחירת המנות הראשונות העניקה לי את הזכות להזמין את המנות הבאות עלינו לטובה. ומה יותר טבעי לאכול כשנמצאים בים אם לא דגים? לשולחננו הוגשו שני סגנונות דגים שונים כל כך במהותם ובאופן עשייתם שאפשר רק לפאר ולשבח על הגיוון והמזל שנפלך בחלקנו. דג הלברק על הגריל (130 ₪) ברוטב עשבי תיבול הוגש בלווי חציל עם טחינה וסילאן, כשלצידו ירקות בתנור הותגלה כפלא שמיני. פילה הלוקוס נעשה בשתי רמות בישול. בשלב הראשוני על המחבת ובשלב השני בתנור, דבר שהפך את ציפוי הפילה לקריספי ביותר, בעודו מונח ברוטב חמאת לימון לצד פירה וקולרבי (210 ₪).

שתי העיקריות נוצרו מחומרי גלם איכותיים ועברו תהליכים של עשייה נכונה, שבליווי רטבים מובחרים תוצרת עצמית כמובן, קלעו כל פעם מחדש. הלברק הוכתר כמנה העדינה, הבשרנית והמשביעה בדיוק במידת הצורך, בעוד פילה הלוקוס לקח את תואר המנה המנצחת וכמנה שתיחרט בראשינו כאומנות לשמה.

חשבון בבקשה
2 כוסות יין יראון הרי גליל 2008- 42 ₪ לכוס
רול ספייסי טונה – 69 ₪
רול סלומון סקין- 64 ₪
דג לברק- 130 ₪
פילה לוקוס 210 ₪
אננס בגריל עם כדור שוקולד- 42 ₪
קרם בורלה – 32 ₪

סה"כ לזוג - 631 ₪

*כתבה פרסומית

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי