לאנטריקוט לי ולך

בראשית

מנהגי הכשרות הם ממני והלאה. כמו בנושא הצמחונות אומנם קיים בי קונפליקט פנימי בין הרצון לשמר את המסורת היהודית לבין הרצון לא להיות מוגבל בבחירותיי, אך למעשה ביום - יום אני תמיד בוחר בדרכי הלא כשרה. סיבה עיקרית לכך היא המבחר הדל, לטעמי, באוכל כשר באמת טוב ומרגש ואני בטוח שאינני מחדש לרבים שכן, הביקורות כלפי האוכל הכשר הן לא דבר חדש. כבר לפני לא מעט שנים, זכורה לי ההתמרמרות שחזרה על עצמה בקרב הצוות שלי בצבא כשנאלצנו להתחשב בנציג הכשר היחיד ששירת איתנו. אם רצינו לאכול במסגרת פרטית וקצת יותר חגיגית נאלצנו לדחות מקומות שהיו לטעמנו היוקרתי, אך לא עמדו בסטנדרט הכשרות.

החיפאי הוא החבר הכי קרוב אלי שעוד משתדל לשמור על כשרות. למרות ניסיונות לבחון את גבולותיו, אני די מעריך את הקפדתו על הכשרות כחלק מאהבתו למסורת היהודית. כאות להערכתי, הודעתי לו שאני מתכנן לו הפתעה בביקורו הבא בתל אביב וכך מצאנו את עצמנו נכנסים למסעדת לאנטריקוט, שכבר סופר עליה שהיא אחת מהמסעדות הכשרות הטובות בארץ. טענה שהתכוונו לבחון עד תום.

רושם ראשוני

אומנם לא שופטים ספר על פי כריכתו או הטיה כלשהי שתבחרו למשפט זה, אבל בהחלט לא מזיק להתרשם. לאנטריקוט יושבת בבניין מרשים בשם בית פלטין שנבנה בשנות העשרים ושימש כבית מלון יוקרתי בשנים שלאחר מכן. בית המלון מפורסם עוד יותר בשל העובדה שבאולם הקונצרטים שלו נולדה התזמורת הפילהרמונית הישראלית. כמי שמעריכים מסורת, דאגו לשמור בלאנטריקוט על האווירה היוקרתית כשלמקום עיצוב אלגנטי וחלל מזמין. קיר לבנים משתלב בטבעיות ורומז על איכויות של פעם, יחד עם האווירה התל אביבית אי אפשר שלא לחוש בניחוח השיק הצרפתי שאופף את המקום. החיפאי ואני הוקסמנו עוד לפני שטעמנו משהו.

פתיחה וראשונות

מקבלים את פנינו עם סלסלת לחמניות שמדיפה ריחות אפייה משכרים ולצידה טפנד זיתים ועגבניות מיובשות שקשה להפסיק לאכול. מפתיע כמה אפשר ללמוד על איכותה של מסעדה מסלסלת לחמניות פשוטה לכאורה. אנחנו לוגמים את כוסות הקולה שהזמנו (12 ₪ לבקבוק אישי) ופונים לראשונות. ראשון הוא הסביצ'ה דניס (42 ₪) שמגיע חבוק בעלים קצוצים, גזר, צנונית ושאר ירקות בתיבול עדין של לימון ושמן זית. אומנם אין כאן בשורה חדשה, אך מי צריך בשורה כשטריותו של הדג מכריזה על עצמה לבלוטות הטעם וטעמה מאוזן בדיוק עם הרוטב הלימוני. רגע לפני שהמשכתי למנה הבאה, לקחתי לעצמי משקה "קל" נוסף - בקבוק גולדסטאר (20 ₪) שלא הייתי מתעכב עליו אילולא קיבלתי לצידו כוס קפואה שמוכנה לשמור על הקור המצנן של הבירה. סימן נוסף למקצועיות הכה טבעית של ל'אנטריקוט.

לאור המלצתה של שני, המלצרית החיננית שלנו, המשכנו עם כבד אווז חם (60 ₪). זה אומנם מעדן שקשה להרוס, אבל גם לא פשוט לעשות אותו טוב כמו במקרה זה. החיפאי פותח זוג עיניים מופתעות ואז סוגר אותן בעונג. מידת העשייה המושלמת הפכה את הכבד אווז לקלישאה של נימוחות, כשאת הריגוש למנה יוצר המגע של רוטב תפוחי עץ בקלבדוס (ברנדי תפוחי עץ) וקינמון עם רוטב תותי שדה שגוונם המתקתק והפירותי נותן את הקונטרה לחמיצות הכבד. נוסף על כל אלו, העמדת המנה בצלחת הייתה לא פחות ממוכנה לצילום עבור מגזין אוכל צרפתי. בלי פילטרים ובלי פוטושופ.

עיקריות וניצחונות

אנחנו מחליטים לקבל את העיקריות בצורה ראויה ומזמינים שתי כוסות של ירדן הר חרמון אדום (32 ₪ לכוס). רק כך אפשר לקבל סטייק אנטריקוט 330 גר' (124 ₪) וצלעות טלה בגריל על מצע ניוקי תפו"א (136 ₪). שתי המנות הללו הן ניצחון על כל מלעיזי הכשרות בנוגע למנות בשריות. האנטריקוט מגיע בליווי רוטב חרדל טעים שאין בו באמת צורך בגלל איכות הבשר וטעמם העז של המיצים הניגרים. הסטייק הזה יכול בקלות להתחרות בכל מסעדת בשרים אחרת בתל אביב ותפוחי האדמה האפויים שלצידו פריכים וטעימים. צלעות הטלה מפורקות על ידינו עד העצם, במיומנות רבת שנים של אכילה עם הידיים. רק טעמן מצליח להתחרות במראה המזמין של הנתחים הנחים זה על גבי זה. מתחת לערימה הזו מסתתרים להם הניוקי הנפלאים ברוטב פלפלים ועגבניות שרי וכל מילה נוספת - מיותרת.

מבט שני

לאנטריקוט החלה את דרכה כאחות הקטנה של מסעדת אלהמברה ביפו והפכה לשם בפני עצמה. היא נפתחה לפני שש שנים ומאז רק צוברת מעריצים ואני בהחלט מבחין בהם מקיפים אותנו. מכל קשת האוכלוסייה הישראלית מגיעים לסעוד כאן ותיירים שהשמועה הגיעה לאוזניהם לא מפספסים את ההזדמנות גם כן. אני מנצל הליכה לשירותים ומציץ לקומה מעל שעמוסה ברעש של צחוק והנאה. זו קומה של אירועים פרטיים המורכבת משני חדרים שניתן לחבר ביניהם או להפריד. שני מספרת לי אחר כך שביחד הם יכולים להכיל כ- 60 איש ולרוב יש שם אירועים של חברות וימי הולדת. אני חושב כמה נוח היה יכול להיות אם בתקופת הצבא היינו מכירים את החדרים האלה בלאנטריקוט.

סוף מתוק

אנחנו חייבים את האספרסו הכפול שלנו לסיום (12 ₪ לאחד). מצידה, שני לא מוותרת לנו ומכריחה אותנו לבחור בקינוח. פילו פריך במילוי תפוחים, אגוזים וחמוציות (34 ₪) נבחר. בניגוד למה שדימיינתי, הפילו מגיע במין צורה א-סימטרית של אריזת חבילה שבתוכה מילוי נפלא המזכיר חרוסת. זה קינוח נפלא בפני עצמו, אבל גלידת הבננה והסילאן שמתלווה אליו משדרגת אותו לרמה אחת מעל. שוב הכשרות נשכחת ונשאר רק טעם של עוד.

חשבון בבקשה

2 כוסות קולה - 24 ₪

סביצ'ה דניס  - 42 ₪

בקבוק גולדסטאר - 20 ₪

כבד אווז - 60 ₪

2 כוסות של ירדן הר חרמון אדום – 64 ₪

סטייק אנטריקוט 330 גר' עם תפו"א בתנור- 124 ₪

צלעות טלה בגריל על מצע ניוקי תפו"א - 136 ₪

2 כוסות אספרסו כפול - 24 ₪

קינוח פילו פריך במילוי תפוחים, אגוזים וחמוציות עם גלידת בננה וסילאן - 34 ₪

סה"כ לזוג – 528 ₪

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי