אורבן טוקופיה

כאחד שמאמין במתן שוויון הזדמנויות, כך אני גם נוהג כלפי המסעדות בהן אני מבקר. כלומר משתדל להגיע אליהן טאבולה ראסה, מעוניין לגלות ביחד עם בת לווייתי מה יש להן להציע לנו מבחינת שלל המרכיבים. לכן את החיפוש האובססיבי והמחקר שהפך כה מיידי ושגור בדורנו (הודות לגוגל בעיקר), אני פשוט מחליף ביצר הסקרנות. נותן למסעדה ליהנות מהספק, מגיע נקי מדעות קודמות – לטוב ולרע. אז גם הפעם השארתי את החיפוש בגוגל בצד, אלא ש"הגילוי" אודות טוקופיה הגיע ממקום אחר ודי בלתי צפוי – מאמי. בשיחה שגרתית שערכתי אתה התברר לי שהיא מכירה את המקום. עוד לפני שביקשתי ממנה לא לחשוף טפח וטפחיים אודותיה, היא כבר חיוותה את דעתה...

היכל המקדש
הגענו למסעדה בערב רגיל של אמצע השבוע, כשאת פנינו קיבל בברכה קובי דלל, השף והבעלים של טוקופיה, שטרח להראות לנו סביב ולהסביר בפרוטרוט על המקום. נראה כי טוקופיה נבנתה ועוצבה בדמותו, כאשר גם ממקומו בשולחן איתנו, כמו מאמן טוב, הצליח להכווין את התנועה במסעדה בצורה נעימה ומקצועית. דבר שנתן לנו אינדיקציה ברורה מדוע טוקופיה מתפקדת ובועטת בהצלחה מזה 13 שנה. תחילתה של טוקופיה אי שם באלף הקודם, שנת 1999, אז נראתה אחרת, העיד השף דלל, וגם לא התהדרה בכשרותה. 7 שנים חלפו עד שהמסעדה הפכה לכשרה, ומאז ועד היום מתפקדת כמקום עלייה לרגל ליהודים באשר הם. לפני כשנה עברה שיפוץ נרחב נוסף, והחליפה את פניה למקום שאנו מכירים כיום.

טוקופיה, מסעדת השף היחידה בנס ציונה, שוכנת באזור מסחרי, אך ממוקמת בגבו, כך שהכניסה אליה והעובדה שאין בעיית חניה בסביבתה, כבר זוקפת יתרון לזכותה. הכניסה למסעדה מפתיעה, יש לומר, שכן אחרי דלת הכניסה והמבואה, נחשפת המסעדה כולה, שהפכה, הודות לאותו שיפוץ, לחלל אחד גדול. התקרה שהוגבהה באותו שיפוץ מאסיבי והקירות הצחורים עליהם נשפכים בענווה אורות עמומים משווה למקום מראה נדיר ביופיו. השולחנות והכיסאות מסודרים שתי וערב, כשגם בין הסועדים לא קיימת הפרדה של ממש. בסמוך למסעדה, כשרק קיר מפריד ביניהן, ניצב חדר פרטי, בו ניתן להכיל עד כ-40 סועדים לטובת אירועים. אין ספק שמדובר בגישה מרעננת וחדשנית.

חגיגה בפה
בהמלצת השף דלל בחרנו מספר מנות ראשונות. טעמנו פטה כבדים בקונפיטורת בצל, טוסט קלוי ומלח ים שחור (29 ₪), סלט גינה עונתי (29 ₪), קריספי רול מקסיקני במילוי פרגית וירקות קלויים (34 ₪), וכן ליבה של חציל שרוף עם סלט עגבניות קונקסה, שום, שמן זית וטחינה ירוקה (29 ₪). לכל אלו התלוו שתי פוקאצ'ות חמימות וזהובות עם שני מטבלים ושום אפוי (17 ₪). כל המנות היו טריות, מוקפדות ומעוצבות להפליא. בעיקר התלהבנו מהחציל הלא שגרתי שהגיע מסודר דווקא בצורת ריבוע. השילוב עם בליל הירקות והטעמים שהתווספו לו יצרו מנה מיוחדת ומומלצת מאוד. למנה עיקרית בחרנו במדליוני פילה סולטנה ברוטב תאנים מתקתק (119 ₪), ופילה סלמון בתנור אבן, על קרם תפוחי אדמה צעירים, קונפי פלפלים, פסטו ושמנים ארומטיים (109 ₪). מכיוון שהיה קשה לבחור מנה מנצחת מבין שתיהן, ניסינו לכמת את איכותן דרך מספר קטגוריות של טעם, עיצוב והנאה, אך הבנו כי נחטא לאמת אם נבחר רק אחת. מדליוני הבקר נחרכו בצורה מושלמת ועם המתקתקות מרוטב התאנים - מעדן של ממש. הסלמון שתמיד נראה יפה לאור צבעו הוורדרד היה עשוי בקפידה ועם קריספ של מלח ים.

את בלוטות הטעם שלנו לא קל להונות במתוקים, ובכל זאת, כנראה שאם לא היינו מודעים מלכתחילה לעובדה שטוקופיה הינה מסעדה כשרה, לא היינו מאמינים שהקינוחים שאכלנו אינם חלביים (32 ₪ כל אחד). טעמנו ארבעה: אטריות קדאיף אפויות עם קרם פטיסייר, תערובת תפוחים ופירות יבשים שבושלו בפוייקה, פרופיטרולים במילוי קרם וניל ברוטב שוקולד נוגט חם, קסטה של עוגת ביסקוויטים עם קראנץ' שוקולד מריר ופבלובה קלאסית עם קרם פטיסייר ופירות יער. גם אלו, כמו המנות הראשונות, הגיעו בגרסה מוקטנת של טעימות. אולם אין ספק, שאם היו מגיעים בגרסתם הרגילה, לא היינו מצליחים לגבור על יותר משניים.

חשבון בבקשה
גרין דיי וסברס קומפורט (36 ₪ כל אחד) היו שני הקוקטיילים איתם פתחנו את הארוחה ואנו ממליצים עליהם בתוקף. חשוב לציין כי למסעדה ארוחות עסקיות בימים א'- ה' בין 12:00-17:00, וביום ו' מ- 12:00 ועד שעה לפני כניסת שבת, בעלות 89 ₪. העסקית כוללת שתייה קלה/ כוס יין, מנה ראשונה ומנה עיקרית. מסלול תמחור נוסף, שלא במסגרת העסקית, כולל מנת פתיחה (פוקאצ'ה עם מטבלים), מנה ראשונה ומנה עיקרית בעלות המנה העיקרית. הסתכמו ב-404 ₪ לפני טיפ. אגב, חוות דעתה המוקדמת של אמי התבררה כנכונה מאין כמוה והיום, גם אני הפכתי לממליץ מן המניין.

רוצים להזמין שולחן במסעדה? לחצו כאן!

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי