מיטבול - המבורגר של אלופות

כשהודעתי לאלופה שלי שאנחנו מדרימים לכיוון ראשון לציון, עיניה ברקו, היא חייכה ואמרה לי: "אנחנו באמת צריכים סלון חדש מאיקאה". השבתי לה במבט מהוסס בעוד היא מנסה לקרוא בתוך עיניי מדוע אני לא מגיב. חייכתי חזרה והכרזתי: "נוסעים לאכול המבורגר!"

בסמטה קטנה, בלב אזור התעשייה הישן של ראשון לציון ממוקמת מסעדת מיטבול. בכניסה קיבלה אותנו מלצרית חיננית עם חיוך רחב. המסעדה מתהדרת בעיצוב משולב של דיינר אמריקאי וקפה מרכז-אירופאי. ספות אדומות מעטרות את המקום ועל הקירות תלויים שלטי רחובות, מחבט גולף, מחבט הוקי ודגל ארצות הברית אחד ממוסגר. הבטתי לאלופה בעיניים ואמרתי: "ביקשת איקאה? קיבלת אמריקה". כבר בצעדינו הראשונים במקום, היה ברור שבעיצוב הושקעה מחשבה רבה במטרה להשרות אווירה חמה ונעימה. אחרי סיור קצר ברחובות ארצות הברית, התיישבנו סוף סוף. 

עוד יום ארוך לפנינו ולכן החלטנו לפתוח בפפסי מקס (12 ₪) וסודה (12 ₪) - האלופה שלי טוענת שמדובר במים מעניינים. המלצרית הגישה לנו את התפריטים, וכבר התחלנו לחשוד שציניות זה שם המשחק. קצת קשה לעכל את הכתוב כשלא אחרת מאשר ויקה פינקלשטיין (ראה ערך הישרדות) מחזירה לך מבט נוקב מתוך התפריט. תוך שניות ספורות, הגיעה יחידת החילוץ, העונה לשם עודד. עודד, אחד משלושת בעלי המקום ערך עימנו שיחת הכרות קלה ומיד אושש החשד - ציניות היא בהחלט שם המשחק.

שיחת ההכרות גלשה לשיחה עמוקה על הא(מבורגר) ודא. הרעיון ההתחלתי, עודד מספר, היה לפתוח שווארמיה של המבורגר, עם הזמן התגבש הרעיון למסעדה קטנה ומשפחתית. בינואר 2009, לאחר חמש שנות עבודה אינטנסיביות, התרחבו והעתיקו מקומם למשכנם החדש בדרך המכבים 8. לשיחה הצטרפו קרקורי הבטן שלנו. עודד ששם לב (יש לומר 'שמע'), החזיר אותנו לתלם. עכשיו כבר התעלמנו מויקה והתעמקנו בכתוב.

בהמלצתו של עודד פתחנו ב'כנפיים טקסס סטייל' (8 יחידות - 31 ₪) ובברוסקטת סינטה כבושה בתערובת עשבי תיבול פיקנטית (30 ₪). גודלן של  המנות עצר נשימתנו. למזלנו, ריחן החרפרף של הכנפיים החזיר אותה. כנף ראשונה ופריכה להפליא התעופפה אל פיה של האלופה שלי ומצאה שלווה בקיבתה. ואנוכי, מנגד, הענקתי מקום חם לברוסקטה עמוסה בטעמי תיבול ולבשר סינטה איכותי. סיבוב ראשון בזירת יצירותיו של השף ליאוניד הסתיים בניצחון מוחץ מצדו.

בטרם התחלנו בסיבוב השני, יצאנו להתאוששות קלה במרפסת. המשכנו בשיחתנו עם עודד שסיפר על הצד הלילי של המסעדה, המיטבול כהופכת עורה, נכנסת למוד תוסס וצעיר, אורות מעומעמים, מוזיקת רוק המתנגנת בעוצמה ובר עשיר באלכוהול. לכל אלו מתווסף תפריט לילה מפתה במיוחד - אל תגידו 'לא ידענו'.

כשחשבנו שכבר לא ניתן להפתיע אותנו, הפנה אותנו עודד לתפריט הבריאות החדש, שמכיל אף הוא קורטוב ציניות - חמש מנות הנקראות על שם גיבורים. ולא, לא גיבורים מהסוג הבדיוני, אלא גיבורים מזירת האגרוף. אני הזמנתי לסיבוב שני לא אחר מאשר את מוחמד עלי (78 ₪) במשקל 300 גרם בליווי אסאדו מעושן, גבינת פרמזן וביצת עין.

האלופה הביטה בי בחשש ומיד הזמינה את מייק טייסון (78 ₪) לקרב על התואר. בפינה הימנית, האלופה שלי במשקל נוצה, ובשמאלית דאבל בורגר כבש וצ'יפוטלי 150 גרם (ליחידה) כשעליהם מוגשים שום קונפי וביצת עין. כשהמתמודדים הגיעו לזירה, הניצחון היה נראה רחוק מתמיד. עודד גיחך בפינה ואיחל לנו בהצלחה. הצלצול נשמע והסיבוב השני נפתח. הקרב אכן היה קשה, אך ללא ספק אחד הטובים שנראה בזירתנו לאחרונה. מי שמבין בבשר ידע לזהות בקלות את האיכות ואופן העשייה המדויק. את הסיבוב הזה עבדכם הנאמן ניצח (לא בקלות), ואף התפנה לסייע לאלופה.

לסיבוב השלישי כבר הגענו מותשים, אך לא התכוונו לוותר וטוב שכך. קינחנו בקסטת וניל עוגיות עם ביסקוויטים המעוטרת ברוטב שוקולד חם (30 ₪) שהייתה חוויה צרופה ומתוקה, וב'זעזוע מוח' (18 ₪) - אל חשש, המחבט נשאר תלוי על הקיר. מדובר בכדור גלידת וניל קפוא, מטוגן בציפוי טמפורה ושוחה בים של שוקולד חם. כמו שזה נשמע מעניין, כך זה היה טעים ומפתיע. הקינוחים לוו בתה (9 ₪) ואספרסו קצר (10 ₪).

חיוך של ניצחון התנוסס על פנינו, צעדנו כבדים וגאים לעבר היציאה מהזירה, ונפרדנו לשלום מעודד (שהיה גאה בנו לא פחות). בעודי פסעתי לרכב מהורהר, היה נראה לי שאיעתר לבקשת האלופה - בזמן שהיא תבחר סלון, אני אבדוק איזו מיטה הכי נוחה.

* הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי