טריולה לי ולה

נעים להכיר

כשאני בוחרת מקום לשבת לאכול בו חשובה לי מאוד התחושה שהוא משרה עליי והאווירה הביתית. "אוהב להיות בבית..." כך שר אריק אינשטיין ואני לגמרי מסכימה איתו - ואם כבר לצאת, אז לפחות להרגיש בנוח, ממש כמו בבית.

מיד לאחר שסיימתי יום גדוש ומתיש פגשתי את חברתי בכניסה לטריולה. את פנינו קבלו שניים מתוך שלושת השותפים שפתחו את הטריולה. שלושתם, שף המקום, תמיר חכים (29), אחיו חן חכים (25) ותמיר פיירמן (25) למעשה גדלו יחד, חיו ונשמו את פתח תקווה. מעניין לראות שכל אחד מהם מביא את עצמו בצורה שונה למקום ויחד הם יוצרים שילוב מעניין ומיוחד מאוד. אמנם הם צעירים אבל יש להם הרבה מאוד מה לתת. את טריולה בפתח תקווה הם הקימו במטרה לייבא קצת מאווירת תל אביב לאזור.

רוח המקום

הטריולה משלבת בין בר למסעדה איטלקית. במהלך היום ניתן ליהנות במקום ממבחר מנות מהמטבח האיטלקי באווירה ביתית נעימה ואילו בשעות הערב הופכת הטריולה לבר לכל דבר. שולחנות מעץ פשוט מפוזרים בחלל ומשרים אווירה חמימה ונעימה, מאחורי הבר ישנו קיר מלא בצנצנות מעוצבות המלאות בירקות ואת המרפסת בחוץ מקיפה גינת תבלינים המלאה בכל טוב. חשוב לציין שהממזרים האלו, עשו הכל במו ידיהם והקימו את המקום מאפס. למהלך נרתמו והתגייסו כל החברים והמשפחה. משמעות השם טריולה דרך אגב הוא שלושה באיטלקית.

נחזור אליי ולזאת שלצידי - אני חייבת לציין שהרגיש לנו בבית על אף שלא ביקרנו במקום מעולם. האווירה הייתה נעימה להפליא והמוזיקה הנעימה את זמננו.

מנה מנצחת

פתחנו במנות ראשונות עם אנטיפסטי מפנק של לקט ירקות העונה עם עשבי תיבול (34 ₪), סלט סופיריטו המשלב מיקס חסות, בייבי תרד, אגוזי מלך, פלפלים קלויים, תפוח עץ וגבינת רוקפור (38 ₪) ופוקצ'ה נטורל עם שום, שמן זית, רוזמרין ומלח גס (14 ₪) בדיוק כמו שאני אוהבת. התענגנו על כל ביס וביס. כל אחד מהמנות משלבת פשטות, צבע וטעם.

שלושת החברים בנו במקום טאבון מיוחד מאיטליה המעניק לפיצות ולפוקצ'ות נופך מיוחד טרי טרי. המנות העיקריות כללו, פטוצ'ינו פומדרו - פסטה ברוטב עגבניות תמר, שום, שמן זית, בזיליקום וחצילים/ רוזה בתוספת שמנת (39 ₪), רדיאטורי פונגי - פורטבלו , שמפניון וכמהין בשמנת, פרמז'ן , סנט מור, אורגנו יין לבן ושביי עירית - 51 ₪) פיצה מרגריטה קלאסית - רוטב עגבניות, מוצרלה ובזיליקום (43 ₪). הטאבון הופך את חווית האוכל האיטלקי למשהו אחר לחלוטין. מרגישים את הטריות בכל ביס של הפיצה, בכל טעימה של הפסטה. הכל הופך להיות יפה יותר. טעים יותר. פתאום יש הצדקה אחרת לבצקים.

אחרי שאוכלים כמה מנות טובות כאלה צריך לנוח. אבל אם חשבתם שזה מה שקרה אז טעיתם לגמרי. היה לנו מאוד קשה לזאת שלידי ולי לבחור מנה מנצחת אבל יש לי חולשה. חולשה למרנג. כל מי שמכיר אותי באמת יודע שאם יש משהו שאני באמת אוהבת לאכול זה מרנג. זו החולשה שלי. אז מי אני שאסרב לפבלובה של הטריולה? אחרי הכל זה עשוי להיחשב כבגידה. היא הגיעה בשיא תפארתה ותעיד על כך זאת שלידי, שדרך אגב לא חשקה במנה מלכתחילה, אבל אחרי שנגסה בה את הביס הראשון הוחלט פה אחד שזאת ללא ספק המנה המנצחת. המרנג אוצר בחובו סוד. צריך לדעת לעשות אותו באופן מדויק. אני יודעת זאת לאחר אינספור ניסיונות כושלים שלי להכין זאת לבדי. הפבלובה הנהדרת הגיעה עם קציפת מרנג, מקל וניל, כדור גלידת וניל ורוטב פירות יער (36 ₪) - מרעננת וטרייה. ללא ספק הם יודעים איך להכין זאת.

משקה נבחר

בבר כמו בבר, צריך לדעת איך לשתות - במה להתחיל ועם מה לשלב. בבר איטלקי זה אפילו עוד יותר חשוב. את מהלך הארוחה העברנו עם כוס יין אדום 'מסע ישראלי של ויתקין' שתמיד הולך טוב עם אוכל איטלקי. בסוף הארוחה כיאה לסופה של ארוחה איטלקית משובחת לגמנו צ'ייסר לימונצ'לו טרי טרי הנעשה במקום והחזיר את הערנות שלי לחיים!

עיצוב ואווירה

האורות בטריולה מעומעמים והמוסיקה טובה ואיכותית; שירים מכל הזמנים וגם קצת שירים באיטלקית וספרדית המוסיפים לאווירת המקום. המקום מעוצב באופן ביתי, בגובה העיניים. במשימה הזאת הם ללא ספק הצליחו.

שווה במיוחד

לעיתים כשאנו נשאבים לתוך השגרה, אנחנו שוכחים ליהנות מהדברים הקטנים שיעשו לנו את היום. בדיוק בשביל זה המציאו את ה-Happy hour. בימים א'-ה' מהשעה 16:00 עד 21:00 תוכלו ליהנות מה- Happy hour של טריולה - 1+1 על כל הקוקטיילים והמשקאות האלכוהוליים.

נפגשנו כך

עוד בהיותי סטודנטית תפרנית עבדתי בפאב בצפון הארץ. התחברתי לפשטות, לאווירה ובעיקר לאנשים. מאז לא ראיתי מקומות רבים שהזכירו לי את המקום הנחשק ולמען האמת לא מצאתי אחד כזה. יש הון של מקומות בילוי במרכז אך טרם יצא לי להיתקל בזה שהזכיר או עורר בי תחושות דומות. כשביקרתי בטריולה היא חזרה לי. התחושה הנוחה להיות אני. הנוחות לשבת במקום שעות, מבלי להרגיש לא בנוח, להשתטות לפעמים. אני לא יודעת מה בדיוק גרם לי להרגיש ככה - בעלי המקום המקסימים, הלהט השונה בכל אחד מהם שמכניס צבע אחר למקום, המוזיקה שמעניקה תחושה רגועה ונעימה, האקוסטיקה המצוינת שאפשרה לנו לשוחח  מבלי לצרוח אחת על השנייה בקיצור, סוף סוף מצאתי את מה שחיפשתי - פגשתי את הימים הסטודנטיאליות שלי על שתי כוסות יין, אחד לימונצ'לו והרבה מאוד בצק טרי ואיכותי. בלי צעקות. עם הרבה הבנה. ממש כמו בבית.

חשבון בבקשה

אנטיפסטי - 34 ₪, סלט סופיריטו - 38 ₪, פוקצ'ה 14 ₪, פטוצ'ינו פומדרו - 39 ₪, פפרדלה די מארה - 64 ₪, פיצה מרגריטה קלאסית - 43 ₪, פבלובה - 36 ₪. סה"כ - 266 ₪.

הטריולה ללא ספק נותנת מקסימום שירות, איכות וכמות במינימום מחיר. ככה אנחנו אוהבים את זה. ככה אהבנו את זה מאז ומתמיד. כישראלים, תמיד נחשוב שעובדים עלינו אבל כשאין קטצ' - נחזור למקום שוב ושוב. טריולה - הנעמת את זמני, תכף אשוב.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי