על קו המים

על קו המים עומד לו האידיוט הזה, שבמקרה הוא מכונה הנסיך, מדובר באחד החברים הטובים שלי שהיום הוא מצטרף לחוג מועדון 30+. עד לא מזמן היינו שכנים קרובים והייתי באה לבקרו באופן קבוע, בכל יום שישי בכרם התימנים. אך בחלוף הזמן והגיל החליט לו הנסיך שהוא חפץ לגור בהרצליה האצילית עם אישתו לעתיד, ושניהם נטשו את העיר הגדולה לעבר עיר האצולה.
על מנת לכבד את המעמד הממלכתי החלטתי לנסוע לעבר משכנו החדש בהרצליה. כשברקע מתנגן לו מהרדיו השיר "על קו המים" בביצוע עברי לידר, מעט מדבק השיר הזה.

לפתוח את הסופ"ש

כיאה למעמד החלטנו לפתוח את יום שישי החורפי עם סנגריה על קו המים, בחרנו לחגוג את המאורע במסעדת על המים. שמחים וטובי לב התפנקנו לנו עם סנגריה חמה, הרי אין דרך יותר הולמת לפתוח את סוף השבוע הזה. כבר מעט מבושמת מאלכוהול של לילה לפניי, בו התרחשה חתונה של זוג חברים טובים ואם כבר התחלתי אשאר עקבית והמשיך את קו האלכוהול שנפתח לו בסוף שבוע.

מסעדת על המים אינה חדשה בנוף הקולינארי של הרצליה ואין ספק שניתן להרגיש באנרגיות החזקות של המקום, המסעדה הכילה בחייה הלא קצרים שלל של אירועים מכוננים. וניתן להרגיש שהמקום קיים כבר 25 שנים.  למרות שבעולם הקולינארי מקובל להתחדש, נדמה שבעל המים נותנים מקום של כבוד להיסטוריה של המקום.

אווירת הים מגיחה מכל כיוון, המקום מעוטר במפות העולם, שולחנות עץ ואווירה כולה של אוניה המחוזקת בנוף מושלם ופשוט: חלונות ענקיים שקופים. כפי שהבעלים ציין בפנינו: "מי צריך תמונות שיש את הים"?  הזכרתי כבר שהעולם יפה? הכיסאות הלבנים בחוץ משרים אווירה נעימה והשמש המבצבצת לה כמעט שהצליחה לגרום לי לשבת בחוץ – אבל הקור הכריע והחלטנו להישאר בחמימות של פנים המסעדה. 

האיש שלנו

בעל המים הקיימת כבר 25 שנה החליטו להוסיף תפריט סושי. אני כמובן הגעתי חדורת מוטיבציה לטעום את הסושי המדובר. ציפיתי לסושי סטנדרטי אולי אפילו קיוויתי שיהיה קצת יותר מושקע, בכל אופן אנחנו על קו המים והמעמד מחייב. אבל ציפתה לי הפתעה, בעל המים יודעים לתת הצגה יפנית העשוייה בקפידה, כמו שהיפנים יודעים. כנראה שמקום לא יכול להרשות לעצמו דרך אחרת. הוספת תפריט הסושי נלקחה ברצינות וגובתה בשף אסייתי, כישרוני במיוחד, בשם יאמסאן.  בוא נגיד שחצי מהארוחה לא יכולתי להסיר את עיניי מהמנות המיוחדות שיצאו תחת ידיו. הרי לא כל יום אתה רואה סושי בשילוב עם כבד הנצרב במקום.

הסנגריות החמות כבר העלו בפנינו מספר חיוכים והיינו חייבים לתת איזון לאלכוהול. פתחנו בפוקאצ'ה חמה בליווי פרמז'ן, שום קונפי ועשבי תיבול. המנה המנצחת הייתה ללא ספק רול ספייסי טונה: ספייסי מיונז, טוביקו, בצל ירוק, מלפפון, אבוקדו, עטוף בטונה. זה לא סוד שהיפנים יודעים לעבוד עם דגים אבל האסתטיקה היפנית מעוררת השתאות, השף היה בלתי יאמן במשחקי הצבעים של הסושי, מין עונג שקשה לתאר וקשה גם לנגוס מרוב היופי. אני חובבת סושי מושבעת אבל הרול הזה הגדיר מחדש את אהבתי לסושי. התמוגגתי מהסושי המרהיב ביופיו וכמובן שלא עברו הרבה רגעים עד שבלוטות הטעם הצטרפו לחגיגה. הג'ינג'ר בגוונו הטבעי כן, כן, כיף להיזכר שצבעו הטבעי של הג'ינג'ר לא ורוד וזאת מכיוון שהג'ינג'ר  נעשה במקום ומי שאוהב ג'ינג'ר יידע להעריך את הטעם הטבעי והמושלם שמעיף את המנה למקום הטבעי לה. אני יכולה לספור על שתי אצבעות מסעדות שמכינות את הג'ינג'ר בעצמן וזה אכן שווה את ההשקעה.

בזמן שאני התמוגגתי עם הרולים המוצלחים שלי. הנסיך אכל פילה בקר ברוטב יין בליווי פירה וברוקולי שהיו נראים נהדר ואם לסמוך על הנסיך שיש לו גינונים של האצולה גם מנה זו הוכתרה כהצלחה.

המלצרית הצהירה "שבדיוק היום תפריט הקינוחים התחדש" ואנחנו הגענו בדיוק בזמן הנכון. אני לקחתי קינוח נסיכותי של גבינת מסקרפונה עם תותים שהייתה מעולה וביחד עם האספרסו הארוך כל מה שרציתי זה להישען אחורה ולנמנם קלות עד שהאספרסו יתחיל לעבוד. הנסיך מצידו התפנק בקרם ברולה שהיה קיים כבר בתפריט הקינוחים הקודם, כנראה שמנות מוצלחות לא משנים.

על קו המים יושב לו החמוד הזה הוא לא מודאג עכשיו, ובטח לא יהיה הנסיך מדושן ומרוצה וגם אני מהיום האצילי שנפל בחלקנו החלטנו להמשיך אל עבר פולג להמשיך ולספוג את בריזת רוח הים, ליהנות מהשמש המבצבצת בשילוב עם האוויר הצח עצרנו לצפות במסלולי הגולף הרי אם באצילות עסקינן אז מן הראוי לסיים בצפייה בספורט אצילי זה. נכנסנו לאוטו מאושרים ומוכנים לחזור בחזרה לממלכה. כבר ציינו שהעולם יפה?   

חשבון בבקשה :

2 כוסות סנגריה  -84 ₪
פוקאצ'ה עם עשבי תיבול- 28 ₪
ספייסי טונה - 69 ₪  
וואסבי אינטיאס - 69 ₪  
פילה בקר ברוטב יין אדום - 130 ₪  
קרם בורלה - 36 ₪
תותים עם מסקרפונה- 42 ₪
אספרסו ארוך - 12 ₪
אספרסו קצר - 12 ₪  
סה"כ : 482 ₪ 

*כתבה פירסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי