טמפל בר מקדש האלכוהול

נעים להכיר

קשה לי להאמין (ואני יוצא מתוך נקודת הנחה שלא העברתם את חייכם במערה בשנים האחרונות) שאתם באמת לא מכירים את הטמפל בר. מסניף בודד שנפתח לפני כשמונה שנים בסינמה סיטי גלילות התרחבו הטמפל ברים לארבעה סניפים שפזורים להם גם בכפר סבא, ראשון לציון וחיפה. ובסניף חיפה שממוקם בסינמול מצאתי את עצמי עם תמר, אהובתי המופלאה אחרי נסיעה של 15 דקות באוטובוס כי אנחנו כבר יודעים שכשהולכים לטמפל בר לבילוי כהלכתו, את הרכב עדיף להשאיר ליד הבית. אני כותב כהלכתו כי לפעמים אנחנו גם סתם יושבים שם שעה או פחות לפני או אחרי סרט, אבל הפעם ידענו שאנחנו מגיעים במיוחד בשבילו, בשביל הטמפל שלנו. המארחת כבר זיהתה אותנו ואת הדרך למקומות הקבועים שלנו על הבר כבר יכולנו לעשות בעיניים עצומות. אתם מכירים את הברים הקטנים שאחרי חמש דקות בהם העיניים שלכם שורפות? אז בטמפל בר באזור העישון הנרחב ביותר באזור הבר וסביבותיו יש מערכת יניקה כל כך מרשימה שגם האלרגים ביותר לסיגריות יוכלו לשהות בו ללא חשש. ואנחנו מאלה שבשגרה נמנעים, אבל כשזה מגיע לבירה ולאוכל טוב, מאוד מאוד קשה לנו להתאפק, אז נכנסנו לאזור עם קירות הזכוכית והעץ הכבד והדלקנו אחת לחיי ערב משובח.

אווירה ואטמוספירה

הגדולה האמיתית של הטמפל בר היא בכך שהוא לקח את כל המאפיינים החיוביים שניתן למצוא בבאר השכונתי שהופכים אותו לכזה מוסד חביב ואימץ אותם בעוד שאת המאפיינים השלילים שגורמים לבאר השכונתי להיות מקום מאוס ברגע שיש לך קצת יותר חופש תנועה הוא זרק לפח. אני מתכוון לכך שרעות חולות כמו שירותים לא מתוחזקים כהלכה, מלצריות עם בעיות זיכרון, ברמנים עם בעיות גישה, מנות חסרות מעוף וטריות, מבחר מצומצם של אלכוהול וכיו"ב לא תמצאו בטמפל בר. הצוות במקום נבחר בפינצטה בררנית במיוחד, שדה הראייה האנושי לא מסוגל להכיל במבט אחד את הדיספליי המרשים כל כך במקום והמטבח מייצר מנות שהופכות את הטמפל בר לאחד המקומות השווים מבחינה קולינרית בחיפה. אז מה בכל זאת מזכיר בו בר שכונתי? האווירה כמובן. למרות הרמה הגבוהה והתקתוק בעבודה האווירה במקום לא מתנשאת או מעונבת בשום צורה, להפך. מקבלים אותך בדיוק כמו שאתה ובחיבוק גדול, בחיוך אמיתי ובדרך כלל גם בצ'ייסרים שונים של וויסקי על חשבון הבית שגורמים לך להרגיש כבן בית כבר מהפעם הראשונה.

משקה מנצח

אין אף מקום בארץ שמסוגל להתחרות עם המבחר העצום שנדמה כאינסופי במקום. גם אם מדי ביקור תדגמו שניים שלושה משקאות, ייקח לכם מספר שנים לכסות את המגוון הפסיכוטי של בירות וסינגל מאלטים שמביטים אליכם בחיוך מפתה ממדפי התצוגה. ואם המבחר הקבוע לא מספיק, מדי חודש ניתן לבחור מבירות החודש שבאות להתארח. וכך עשינו – אני הזמנתי שליש של מרדסו (35 ₪), הבירה הבלגית מפגיזת החושים שמתגאה בעשרה אחוזי אלכוהול וצבע וטעם של קרמל ופירות ותמר הזמינה פילזנר אורקוואל (31 ₪ לחצי ליטר), הבירה הצ'כית הקלילה שהולכת כל כך טוב עם ארוחת בשרים כהלכתה. לא פשוט לבחור מבין עשרות הברזים במקום ובדיוק לצורך כך ישנן כוסות בירה מיניאטוריות שמשמשות לטעימה ומוגשות אפילו מבלי שתבקשו. יש התלבטות? טעימה שווה אלף מילים. המרדסו שלי התחילה את הערב בבעיטה נעימה לעולם מחויך יותר ואחריה עברו בכוסותינו גם בירת המקום, ה Temple Bar Draft Beer (25 ₪ לחצי ליטר) התמיד מרעננת, kilkenny (29 ₪ לחצי ליטר), שלנקרלה מארצן (38 ₪ לחצי ליטר) שזו בירה מעושנת לחובבי הקוסטיצה והפסטרמות (אחת המיוחדות ביותר שנחו על לשוני), שליש שימאיי רד (37 ₪) שמכילה לא פחות מ7% אלכוהול ומה אתם יודעים? היו שם גם כמה צ'ייסרים של בלאק בוש (10 ₪ האחד) אבל בבקשה אל תשאלו אותי כמה...

מה במטבח

התפריט בטמפל בר משלב מנות בר שעברו שדרוג עם מנות קלאסיות מהמטבח האירי. סקציית ה"חברים של בירה" מכילה מנות כמו כיסוני בשר איריים שחומים ברוטב מיוחד ופרוסות של נקניקיות שמגיעות עם צ'יפס בלגי ברוטב צ'ילי, סקציית הקדרה האירית המכובדת שבאה כל כך טוב בחורף מפתיעה עם קדרת סלמון אפוייה או קדרת כתף עגל אפוי בבירה לף בראון עם ירקות שורש ושאר המחלקות בתפריט מפגיזות גם הן עם מנות שעושות את הבירה שמחה יותר אבל מאפשרות להעביר גם ערב גסטרונומי מצוין מבלי להזדקק לאלכוהול כלל (סתם במידה ואתם לוקחים אנטיביוטיקה או שאיבדתם את השפיות). המנות במקום מרשימות לא רק בגודלן אלא גם במידת ההקפדה על הפרטים הקטנים. הפרט המרשים ביותר הוא שבניגוד למקומות רבים כל כך שהפכו לרשת, המטבח בטמפל בר לא רק שלא מראה סימני עייפות, אלא שומר על קו אחיד של מצוינות לאורך כל השנים וזו כבר תופעה מאוד לא שגרתית.

מנה מנצחת

אני רואה את הכותרת של הפסקה הזו ויודע שאני חייב לבחור, אבל זה לא מרגיש לי נכון או אפשרי. איך אוכל לקבוע שהצ'וריסו שהגיעה עם כרוב חמוץ וחרדל דיז'ון (39 ₪) היא מנה מוצלחת יותר משיפודי האנטרקוט הרכים והטעימים (150 גרם, 65 ₪/ 250 גרם, 89 ₪)? קטונתי מלכתוב שהצלי האירי שבתפריט מתואר כפירה, בשר והמון טעם בבישול איטי עם בירה גינס (65 ₪) והיה מנה חזקה ביותר שעושה כבוד לבשר מוצלח יותר מרצועות האנטריקוט, בצל, עגבניות ופטריות בלחם חם וטוב (65 ₪). אז אני לא הולך לשפוט, את זה אני אשאיר לכם, אכתוב רק שעוד לא נפלתי על מנה בינונית במקום. מהראשונות ועד לקינוחים– הסטנדרט האחיד של רמה גבוהה ומוקפדת נשמר בקנאות ראויה לציון וזו גם הסיבה שבניגוד לבארים אחרים, נדיר מאוד שהלקוחות וגם אלה שבאים רק לבירה בקטנה, לא ינשנשו איזו מנה קטנה ליד הבירה.

חשבון בבקשה

אחרי יותר משלוש שעות במקום והבטחה שמסוף הארוחה אנחנו מתנזרים מאוכל ומאלכוהול לכמה שעות לפחות יצא לנו בסיכומו של דבר –

מרדסו טריפל (35 ₪)

Temple Bar Draft Beer (25 ₪)

פילזנר אורקוואל (31 ₪)

2 צ'ייסרים של בלק בוש (20 ₪)

שימאיי רד (37 ₪)

צ'וריסוס ביתי (39 ₪)

חצי ליטר kilkeny  (29 ₪)

שלנקרלה  (בקבוק של חצי ליטר – 38 ₪)

שיפודי אנטריקוט 250 גרם (89 ₪)

צלי אירי (65 ₪)

רצועות אנטריקוט, בצל, עגבניות ופטריות בלחם חם וטוב (65 ₪)

בננות משולהבות ברום עם מרנג וניל וגלידת וניל (37 ₪)

משולשי בראוניז חמים (39 ₪)

סה"כ – 549 ₪ לערב שבקלות היה יכול יותר מלספק חבורה של שלושה אנשים סטנדרטים לפחות.

*כתבה פרסומית. 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי