גלי ולנר היה בן יחיד כשמצא את עצמו מגיל צעיר מבשל במטבח של אמא. כשגדל מצא עוד תחביב- גידול סוסים. קרן, לימים אשתו, הייתה רוכבת, ככה הם נפגשו. יום אחד הם יצאו לאכול והתיישבו במסעדת דג-דגן, כשהייתה עוד מופעלת על ידי קיבוץ חפציבה. המנהל פיתח שיחה עם גלי ושאל אותו אולי הוא מחפש עבודה, הוא לקח אותו כאחראי משמרת ולא הצטער. ביום הראשון הוא כבר תיקתק את המסעדה, המנהל אמר לו שנראה כאילו יש לו כבר נסיון של עשור. אז עשר השנים לא הלכו אחורה, הן הלכו קדימה. גלי נשאר לעבוד כאחראי משמרת, קרן נכנסה לעבוד כמלצרית, יום אחד היה חסר להם מישהו במטבח והם בקשו מגלי שימלא את החור שנוצר ומאז הוא לא יצא משם. אחרי חמש שנים הם החליטו לשכור את המקום מהקיבוץ ומאז הם שם- קרן מנהלת וגלי מבשל. אגב- הם בסוף גם התחתנו. תודה ששאלתם. שני ילדים. עוד רגע מתחילים שיעורי רכיבה. אולי בסוף ילמדו גם לבשל דגים.
קהל היעד
לדג-דגן (ד' בקמץ) יש כבר שם (ש' בצירה) מוכר. מגיעים לכאן לקוחות מכל האזור, הרבה מטיילים, קבוצות, אורחים של הצימרים והרבה משפחות. עושים כאן גם אירועים. חשוב לדעת ששישבת זה שיא הלחץ. חייבים להזמין מקום מראש.
מנה מנצחת
אין ספק שהדגים פה מצוינים וככל שהם יותר פשוטים ככה הם יותר שווים. אבל הבעל החליט להזמין סטייק. זה היה הימור. בדרך כלל אסור להזמין סטייק במסעדת דגים, אבל מסתבר שכאן מבינים לא פחות טוב בבקר. מזלנו. אנטרקוט מבשר איכותי (109 ₪) , עשוי כמו שהצרפתי שלי אוהב, חי ועסיסי, בתוספת תפוחי אדמה אפויים בעשבי תיבול שלא הפסקתי לגנוב לו מהצלחת, מיד היה לנו מועמד למקום הראשון, אבל אז הגיע הסלט הערבי (40 ₪), שהמלצרית המקסימה איריס, המליצה לנו, כי הוא לא כתוב בתפריט, אתם מכירים את זה שמרגע שהונחה הצלחת אתם לא יכולים להפסיק לאכול ממנה? משהו שם במשחק שבין המלח ללימון, הביא לתוצאה שלא הייתה מביישת אף מסעדה ערבית אותנטית, לא הפסקנו להתפעל ממנו ואז הבנו, כמה פשוט - ככה מנצח, ומעיד על כלל הארוחה- חומרי גלם איכותיים שלא גונבים מהם את ההצגה בקישוטי סרק וכשרון טבעי של השף. בלי יותר מדי רושם, יוצא מדויק וטעים להפליא. גם המנה האחרונה, אגב, עוגת שוקולד חמה עם שוקולד לבן מומס וכדור גלידה (35 ₪) המיסה לנו את הקרביים, שאבנו אותה למרות הצפיפות בבטן.
היה היה
המבנה העתיק עם התקרה הגבוהה, המחוזקת באמצעות קורות עץ, בקונסטרוקציה שסקרנה לא מעט סטודנטים מהטכניון שנהגו להגיע לכאן בסיורים לימודיים, קם בשנת 1925 ושימש כרפת הראשונה בעמק. הרבה חלב זרם ברפת והמבנה העתיק, עבר עוד כמה גלגולים, בשלב מסוים קנה לו תהילה כדיסקוטק ובשנת 95 החליטו בקיבוץ להקים כאן מסעדת דגים. 1עשר שנים המסעדה הייתה בבעלות הקיבוץ עד שגלי השף וקרן אשתו שכרו את המקום אותו הם מנהלים עד היום הזה.
הקסם של המקום
עוד לפני שהבנו איך נכנסים למסעדה, ראינו את חוות הסוסים הצמודה, הלכנו לשאוף קצת אויר בוקרים ומלאי אווירת כפר פסענו בעד שער העץ של המסעדה. גינת המסעדה קיבלה את פנינו בידידות- מדשאה, שולחנות עץ עגולים הבנויים סביב עצים מקומיים, שעשו לנו מיד אסוציאציה של נוחות כפרית, בכניסה למסעדה לא ידענו ממה להתרשם יותר- מהרצפה המכוסה בחלקה שבבי עץ ובחלקה רצפת עץ ותיקה או מהתקרה המרהיבה, המוחזקת על ידי קורות עץ ומכריזה בקול גדול על עברו של המבנה כרפת המקומית. הכל אומר ההתיישבות העובדת- נוח, נגיש, פשוט, שולחנות וכסאות עץ נוחים, אפילו מפיות נייר מתחת לכל צלחת. קבלנו את ההרגשה שזה מקום שעוברים בו הרבה אנשים, עובדה חשובה כשמדובר במסעדה שמתמחה בדגים טריים.
נכבשתי
החלטנו לצאת לטיול באזור הגלבוע. לא חלילה משהו קשה מדי, אבל נותרו עלינו כמה צלקות של גיבורים כמו רגבי בוץ תקועים בסוליות הנעלים. כשנכנסנו למסעדה עשינו את זה בהיסוס- לא נעים להכנס מבוצבצים, אבל מיד נרגענו. ברוכים הבאים להתיישבות העובדת- מדשאה ושולחנות א-ל-פיקניק, רצפת שבבי עץ בפנים, הכל התחבר כל כך יפה לבוץ שדבק בעקבנו. המקום המושלם לארוחת סיכום-טיול.
חשבון בבקשה:
פילה מוסר בחרדל 89 ₪
סטייק אנטריקוט
סלט ערבי 40 ₪
פטריות שמפיניון ממולאות אגוזים ומוקרמות בשמנת וגבינה 49 ₪
נתחי סלמון בבצק בירה 39 ₪
עוגת שוקולד חמה 35 ₪
סה"כ לארוחה זוגית- 361 ₪
כתבה פרסומית.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
כתבות נוספות של רוני מ. האס
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת