אין כמו יפו בעולם

אווירה

אם יש מקום ששובה אותי פעם אחר פעם, זוהי יפו. האווירה, המראות, הכנסיות לצד המסגדים, הים וכמובן, איך לא, האוכל. בשנים האחרונות יפו הפכה לפנינה קולינרית שמתפתחת במהירות ומצליחה לסמן וי נאה בכמה וכמה מקומות. הפנינה המיוחדת ביותר בעיני היא כיכר העיר העתיקה, אין פעם שאני נמצאת שם ורגליי לא מוליכות אותי לאיבוד בין סמטאות העיר העתיקה. הצלילים והרעשים ששומעים במעבר בין הסמטאות הוא קרוב לודאי הרעש שאני הכי אוהבת, שיחות קטנות בין בני הבית, רשרוש צלחות או השקת כוסות. זוהי יפו.

נעים להכיר

הפעם הגענו, ל' המלווה הצמוד שלי ואנוכי, ליפו כדי לבדוק מסעדה חדשה בשם אבראג'. אבראג' מונחת לה בחן אדיר בכיכר העיר העתיקה, בצמוד למזרקת המזלות. פירוש השם  אבראג' אגב, גם הוא מזלות והמקום עצמו מעביר את הנמצאים בו חוויה אחרת, לא באמת מן העולם הזה. המבנה עתיק ועמוס בקשתות פנימיות, החלל קטן אבל חמים ומיוחד והאווירה במקום היא ערבית אסלית ועם בונוס מרהיב, מרפסת קטנה שמשקיפה על כיכר העיר ועל המזרקה המרכזית. אם הייתי נכנסת למסעדה כזו בכל מקום בעולם, קרוב לודאי שהייתי מתמוגגת וזה כאן, מרחק נגיעה.

D.N.A

אבראג' סמוכה לנמל יפו כך שהסחורה היומית נשענת לשמחתי ברובה על הסחורה שהדייגים היפואים הצליחו לתפוס. הרעיון של דגה ופירות ים טריים תמיד מצליח לרגש אותי ולהוכיח לי שמבחינה קולינרית לפחות, אנחנו בדרך הנכונה. הדגה במסעדה לא הייתה מביישת מסעדת דגים בכל אחת מערי הנמל של מרוקו.

מנה מנצחת

התחלנו בלחם הבית שתפס מקום של כבוד במהלך כל הארוחה. לחם כפרי אפוי במקום, מלא בתבלינים עם דגש חזק על עלי מרווה (22 ₪). הלחם הוגש לצד מטבלים ביתיים שנוגבו היטב והותירו שלוש צלוחיות ריקות. גולת כותרת אחרת הייתה פילה הדניס (92 ₪) שזללתי בהנאה, דג טרי ובשרני שהוגש לצד פירה ורוד וזו עבורי, הפתעת הערב. פירה שהוכן מתפוחי אדמה ונצבע בסלק ורוד-סגול שגם נתן למנה צבע נהדר ובעיקר, טעם מיוחד ועדין. ה'שיחוק' הבא של המקום היתה ללא ספק קדירת פירות הים (99 ₪) של' התקשה להתמודד איתה. מדובר על מיטב הדגה היומית, צדפות, סרטן, שרימפס וקלמרי והכל נעטף ביין לבן ובחמאת שום לימונית. מעבר לטריות, הכמות שהמנה מציעה יכולה בהחלט לשמש כמנה עיקרית לזוג שחולק ראשונות. מנה נדיבה ועמוסת כל טוב. קשה לי להתעלם מהמלבי (33 ₪) שאכלתי כמעט לבדי כי ל' היה קרוב למותש אחרי הקרב עם מחבת פירות הים. המלבי הזכיר לי נשכחות והעלה בי טעם של ילדות, מלבי משכונת התקווה שהיינו דואגים לאכול, הוריי ואני לפחות פעם בשבוע. התחליף החורפי אגב היה סחלב. המלבי שאבראג' מציעה הוא מלבי כמו שמלבי צריך להיות, נימוח, עדין, שוחה ברוטב וטובע בקוקוס ואגוזים.

מי ומי

קהל היעד הוא רחב. החל מזוגות צעירים שמחפשים מקום אחר עם אווירה מיוחדת, דרך תיירים שפוקדים את העיר העתיקה ומחפשים פנינה לשבת בה וכלה במשפחה שמבקשת לחגוג אירוע קטן במבנה שיוצר הרגשה שקשה למצוא במקום אחר.

חשבון בבקשה

אז כמה עולה בימינו ארוחה טרייה לזוג צעיר בעיר העתיקה?

שתי כוסות יין להרגעת הנפש, כוס יין הבית קונצ'ה אי טורו קברנה סוביניון מצ'ילה וכוס הרי גליל קברנה סוביניון - 70 ₪.

פוקצ'ת הבית, להרגעת הרעב, עם שלושה מטבלים: טחינה, פסטו וממרח עגבניות חריף - 22 ₪

סביצ'ה מוסר-ים, פלפל אדום וכוסברה - 35 ₪

קרפצ'יו בשר עם בלסמי ופרמזן - 38 ₪, שרימפס מוקפץ מהדייג בחמאה ולימון- 39 ₪.

פילה דניס טרי צרוב על הפלנצ'ה עם פירה ורוד - 92 ₪.

קדירת פירות ים על מחבת לוהטת - 99 ₪.

מלבי ביתי - 33 ₪

תה נענע - 12 ₪

אספרסו כדי שנצליח לנהוג הביתה - 11 ₪

סך הכל: 451 ₪ עם בונוס ענק של אווירה יפואית אסלית.

* מדור פרסומי.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי