נעים להכיר
ידידי היקר, גיל, מצטרף אל אגודת בני השלושים והוא חוגג היום 30 שנות קיום. אירוע מכונן לכל הדעות. בואו נשים דברים על דיוקם, ידידותנו החלה בעל כורחי בהוראת אחת המורות שלנו שסברה שמן הראוי שנחלוק שולחן ירוק אחד. לא עבר זמן רב עד שטקס ההפרדה של השולחן הירוק נחנך וסומן בקו הפרדה ברור שעבר בחציו של השולחן, שלכולם יהיו ברורים הגבולות. במרוצת השנים הגבולות היטשטשו והקווים נחצו מעט ועימם המסקנה שיש קווים ששווה לעבור עליהם.
נוסטלגיה ליום בהיר
אפופים נוסטלגיה וקור מהרכיבה המשותפת על האופנוע, הגענו למסעדת דגים 206. המסעדה שוכנת מול ביתה של סבתי ז"ל. העולם השתנה כל כך הרבה במרוצת השנים. לא שהיינו תמימים, אבל לך תסביר איך פעם צומת הפיל היה אטרקציה שעמדה בפניי עצמה. דור אחר שמבחינתו פסל של פיל, צלחת צ'יפס וכמה חמציצים היו מתכון בילוי ליום שלם.
שווה במיוחד
החלטנו להזמין את תפריט השף שמחירו 159 ₪. תפריט השף כולל מנה ראשונה, מנה עיקרית וקינוח. אופציה מעולה כשרוצים להתפנק אבל לא רוצים לחרוג בחשבון. חייבת לציין שמבחר המנות בתפריט עונה על כל גחמה. לא מדובר בתפריט ארוך וניכר בו הרצון של מחברו לתת ביטוי לחשק של מגוון לקוחות. כל מנה בתפריט השף שונה לחלוטין ואני בהחלט מעריכה כשמעניקים לי אפשרויות בחירה טובות.
מנה מנצחת
על השולחן הונחו: לחם, חמאה, זיתים ומלפפונים כבושים באופן ביתי. הנוסטלגיה גועשת זיכרונות מבית סבתא של צנצנות זכוכית מיובשות בשמש עם גבעולי שמיר ושיני שום. עד מהרה, בלי הרבה זמן המתנה, הגיעה מנת קלמרי יווני המכילה פלפל שושקה, זוקיני, טאסוס, בצל סגול ולבנה. מנה מצוינת. הקלמרי החם אל מול מצע הלבנה הקר בשילוב עם הירקות הקלויים בטמפרטורת החדר הניבו מנה משובחת. למרות שמבחינתי היא לא הייתה חורפית במיוחד. נדמה שמישהו שמע אותי והמנה הבאה שהוגשה הייתה ביסק סרטנים, חם שנתן מענה לטמפרטורה הקרה של אותו היום. המרק היה נהדר ומתובל בדיוק במידה שהפכה אותו למעבר לטעים. אבל המנצח האמיתי של הערב הוא כמובן הנסיך הלבן שלי, פילה לברק שניצב על ניוקי פטריות חורש וחמאת מרווה - אלו המרכיבים למנה המושלמת. הדג היה טרי, עשוי במידה, הניוקי נימוח בפה. נחשו מה ? כן, גם הניוקי מעשה יד אשר הוכן במקום. אין ספק, רק בשביל מנה זו לבדה היה שווה להגיע לצומת הפיל.
מה שותים?
אני בחרתי בכוס יין לבן ריזלינג חצי יבש, אבל איכשהו במהלך הערב מצאתי את עצמי פוזלת לעבר הבירה של ידידי. בשלב מסוים אף מצאתי את עצמי לוגמת מהבירה שלו. סמואל אדאמס - בירת איכות מבוסטון. זו הפעם הראשונה שיצא לי לטעום ממנה ואני ידועה בתור בחורה לא נאמנה לבירות. ההעדפה משתנה אצלי לפי היום, אין לי ההעדפה קבועה בין בירה בהירה, כהה או מעושנת, אלא חיבור של רגע אחד. כשזה טוב פשוט ממשיכים הלאה לתקופה. הנוכחית אכן עושה חשק להמשיך עימה לתקופת זמן מה.
נוסטלגיה לסיום
מבחוץ נתקפתי בנוסטלגיה, המתחם הזה, אם ניתן להגדיר אותו כמתחם, תמיד מזכיר לי דיינר אמריקאי. פנים המסעדה מגלה עולם אחר ומודרני. מסעדת דגים 206 לא צעירה ועברה כברת דרך. בין שלל המסעדות שנפתחות ונסגרות, נדיר למצוא כאלו שמצליחות להשתבח עם השנים. זהו סודם של מסעדנים מעטים. כנראה שהסוד טמון במינונים של ישן-חדש וכמובן, בכמה דגים משובחים ושף מדופלם כאיציק הראל והרי לכם מתכון מנצח. כנראה שחיברו מתכון דומה לחברים טובים: הכול שאלה של מינונים. גם בהם יש שילוב טוב בין הישן לבין החדש ומה שצופן לנו ההמשך הוא כנראה המרכיב הסודי.
חשבון בבקשה
ארוחת שף - 159 ₪
ביסק סרטנים
קלמרי יווני - פלפל שושקה, זוקיני, טאסוס, בצל סגול ולאבנה
פילה לברק, ניוקי פטריות חורש וחמאת מרווה
שרימפס וארטישוק, בשמל גבינה כחולה ועגבניות קונקסה
טירמיסו
black&white
אמרלד ריזלינג רזרב ברקן - 26 ₪
בירה סמואל אדאמס - 28 ₪
סך הכל 372 ₪ לשניים.
* מדור פרסומי.
* להזמנת שולחן במסעדה לחצו כאן.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
כתבות נוספות של הדר אבידן
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת