הפוגה רומנטית בבליני

נעים להכיר

שבועיים לפני החתונה. אולי אם נכתוב את שלוש המילים הללו, נתחיל להאמין. בין הכנות להתרוצצויות, בין מדידות שמלה לחלוקת הזמנות, אנחנו זקוקים להפוגה. כזאת שתכיל רק את שנינו, באווירה רומנטית, עם אוכל משובח ויין. בדיוק כמו בימים שבהם לא היו לנו כל כך הרבה משימות, נניח פני חודש. את הבליני אני מכירה משכבר הימים. בכל זאת, מסעדה לא שורדת בתל אביב 16 שנה סתם ככה. לקחתי את החתן המיועד, השתקנו טלפונים ניידים, וצעדנו יד ביד אל עבר הבליני בנווה צדק, רק אנחנו והבריזה של תחילת סוף הקיץ, בלי דיבורי חתונה.

רוח המקום

הבליני היא מסעדה איטלקית קלאסית, שמזכירה לי יותר מכל את מסעדות טוסקנה המקומיות; אם זה במפות האותנטיות, אם זה בפוקצ'ה תוצרת בית שמוגשת מיד עם הישיבה לשולחן, ומיד אחריה למול עינינו נמזג שמן זית אל תוך צלחת ומעליו זילוף של בלסמי - הבליני היא החוויה הקרובה ביותר לטוסקנה שתוכלו להשיג בישראל. אם נצרף לכך את אווירת נווה צדק הייחודית שאין דומה לה בתל אביב - מדובר במפלט רומנטי שאין שני לו. לא בכדי אני בוחרת בבליני כבר כמה שנים כשאני רוצה לחגוג משהו עם חברה או בן זוג.

משקה נבחר

לערב כזה רומנטי ונעים, כשהשמש שקעה זה מכבר ובריזה קלילה ונעימה נושבת בעורפנו, לא היה יין מתאים יותר ממרלו 'בזלת' אדמה של יקב תבור (2008). אדום בוהק, פירותי, מחליק בגרון כאילו היה שם תמיד ודואג לא לעקצץ. לאחרונה היינו בטעימות לא מועטות של יין וזה האחרון בהחלט תופס מקום של כבוד. באופן מפתיע הוא גם גרם לנו לתפוס ראש די מהר ביחס ליין, כנראה שהשילוב של האווירה הרומנטית, הפחמימות שבאו אחר כך והעייפות המצטברת של ארגוני החתונה עשו את שלהם.

מי ומי

היה קשה לשמוע בערב הזה מילים רבות בעברית. אנגלית בהחלט הייתה השפה השלטת, בעיקר אנגלית במבטא בריטי כבד. שלל תיירים ממלאים בעונה זו את בליני, כולם לבושים במיטב מחלצותיהם וחוגגים את החיים כפי שהם יודעים. יחד עם זאת, בכל זמן נתון ניתן לראות בבליני זוגות מאוהבים (לפני ואחרי חתונה), שלל הצעות נישואין כבר טופלו כאן, וגם ימי הולדת נחגגים כאן חדשות לבקרים. הדבר היפה הוא, שגם כשבליני מלאה עד אפס מקום - אין צפיפות, אין רעש - והאווירה האינטימית נשמרת באדיקות על ידי צוות המסעדה.

שווה במיוחד

בכל צהריים מגישים בבליני עסקיות של מנה ראשונה או קינוח בנוסף לעיקרית, במחיר העיקרית בלבד. בנוסף לכך, המסעדה השיקה תפריט חדש בשם 'בריזה איטלקית', תפריט קיץ קליל וממזרי ביותר; חמש מנות ראשונות ושלוש עיקריות, כולן על בסיס פירות ים, אנשובי ודגים - שילובים מיוחדים שבחלקם לא נתקלתי מעולם. מתי לאחרונה אכלתם טורטליני במילוי אנשובי, צלפים, מחית עגבניות מיובשות ומוצרלה? שאלה רטורית כמובן.

מנה מנצחת

ובהמשך לתפריט החדש והמרענן, קבלו במחיאות כפיים את המנה המנצחת של הערב, שזכתה בפרס על מקוריות, יצירתיות, טעם לא שגרתי ואסתטיקה מלבבת: ניוקי ריקוטה. מדובר בניוקי מתובל בנענע, פלפל חריף ורוטב חמאת אנשובי, פלפל קלוי וחצילים מטוגנים. הניוקי עצמם נמסו בפה ולא נדבקו לחיך (בעיה חמורה שניוקי רבים ברחבי העיר סובלים ממנה), הנענע פוזרה בעדינות ולא השתלטה על המנה, גם האנשובי שאני כה מחבבת (אך במידה) היה מדויק ולא השתלט על כל חלקה טובה. אמנם כמעט ושילמתי בשפתיי על ההרפתקנות שלי: רציתי לבדוק האם הפלפל באמת חריף. מזל שביצעתי את הטסט על חתיכה ממש קטנה ממנו. לא נעים לראות כלה עם שפתיים נפוחות ולשון פצועה. מנת הטורטליני מהפרטי החדש נדגמה גם היא, אך אין ספק שהניוקי היא מנה מקורית יותר ומשמחת יותר. גם מנה ראשונה של סביצ'ה סלמון במעטפת אבוקדו, חלק נוסף מהתפריט החדש, שימחה את ליבנו. שנינו חולי אבוקדו ומעריצי סלמון ולמרות שהשניים האלו מככבים במנות רבות, כאן היה משהו אחר בהרכב; האבוקדו עטף את הסלמון בנדיבות, כאילו שמר עליו מפני אנשים רעים שרוצים לבלוס אותו (כמונו), ואז כשסיימנו לבלוס את שכבות האבוקדו, הגענו לסביצ'ה סלמון עדין וחמצמץ במידה, שיחד עם הפוקצ'ה תוצרת בית היווה מנה ראשונה מופלאה. ובכלל, איזה מזל שלקחנו לנו ערב אחד רק לעצמנו. אפילו כמעט הצלחנו להימנע מדיבורי חתונה. פשוט הפה שלנו היה עסוק רוב הזמן, אם בבליסות ואם בנשיקות.

חשבון בבקשה

סביצ'ה סלמון ואבוקדו (49 ₪), ניוקי ריקוטה (68 ₪), טורטליני אנשובי (84 ₪), מרלו 'בזלת' אדמה תבור 2008 (119 ₪ לבקבוק), סה"כ: 320 ₪.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

* רוצים גם אתם לאכול בבליני? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

* להזמנת שולחן במסעדה לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי