הדיל של המהרג'ה

רחוב הרצל, רחובה הראשי של רמלה זורק אותך לזמנים נוסטלגיים טובים יותר, בזמנים בהם הרחוב הראשי של כל עיר היה עורק החיים הראשי, לפני שהגיעו הקניונים הממוזגים והשאירו עשרות רחובות ראשיים ברחבי הארץ פעילים מקסימום בשעות היום ונסגרים בשעות הלילה. ההגעה למסעדת מהרג'ה - ההודית של רמלה, הייתה חיזוק חיובי למארג החיים -  בשעה שבע בערב חנויות בגדים אופנתיות היו שוקקות לקוחות, אנשים הולכים הנה והנה, מסעדות הומות אדם וגם במהרג'ה המנותקת באמצעות ויטרינות מהמולת הרחוב יושבים סועדים באינטימיות.

עיצוב ואווירה

ובכן, את פרויקט חייו של מעצב פנים מפורסם לא תמצאו פה, הידור מאופק ופשוט בצוותא עם מעדנייה המוכרת את מיטב חומרי הגלם ההודים ונמצאת בחלק האחורי של המסעדה, יוצרים ניגוד מעניין, מלצר מבוגר (הווה אומר: לא בחורצ'יק מתלהב אחרי צבא, אלא איש מקצוע אמיתי) משתלט בקלות על שלל הסועדים.

קהל היעד

אלעזר, דור שני במסעדה מספר שהמקום נפתח בשנת 1989 כשהוא מכוון לקהילה ההודית הגדולה ברמלה ובא לספק שני דברים – אוכל טעים מתת היבשת הענקית וכאמור גם מעדנייה המרכזת חומרי גלם כמו גיה (או גי) שהיא חמאה מזוקקת, הבסיס לכל בישול הודי, קמח חומוס, תמרינדי בצורותיו השונים, מיני פלפלים מיובשים ועוד דברים טובים. בתחילה הגיעו לפה רק יוצאי הודו וקוצ'ין, לאחר מכן גילו את המקום גם תרמילאים שהתגעגעו לאוכל המיוחד, הם הביאו את החברים שלא היו בהודו ואת ההורים, אלו הביאו את החברים שלהם והשמועה פשטה כנפיים. כיום אלעזר מספר לנו שקהל היעד מורכב מכל וכל - הודים, תרמילאים לשעבר והמון אנשים שמעולם לא היו בהודו כמוני וכמו המוזיקאי שהתלווה אלי.

עסקיות שוות

ובכן, למי שתפריטים כמו של מסעדת מהרג'ה מבהילים אותו עם שלל מנות שמעולם לא התוודע אליהן, מציעים במקום גם מסלולי עסקיות התקפות לכל שעות הפתיחה, לקחנו את עסקית ב' (65 ₪ לסועד, מינימום שני סועדים) פתחנו עם מרק עדשים לוהט, שאילולא המזגן לא היינו בכלל יכולים ללגום אותו בערב קיץ, המרק היה טעים עד מאוד, אבל היה לו טעם של... ובכן מרק עדשים, כנראה שגם בהודו מתבססים על טעם העדשים הנהדר מבלי להוסיף תבלינים אקזוטיים מבלבלים.

המשכנו עם סמוסה פנג'בי – כדורי תפוחי אדמה לוהטים שצופו בקמח חומוס וטוגנו וגם עם בצל שצופה גם הוא בקמח חומוס טעים וטוגן, אני מזמין כמה וכמה בעלי ברים טרנדים ללמוד איך אפשר להוציא מנת בר מושלמת שיכולה ללכת נהדר עם בירה צוננת. ביחד עם המרק אלו היו מנות פתיחה די ממלאות, זהירות! אם מנקים את הצלחות, בספק אם יישאר לכם מקום להמשך הארוחה.

מנה מנצחת

למנה עיקרית קיבלנו שלושה תבשילים שהוגשו במעין צלחת המחולקת לשלוש קערות – היו שם פניר מטהר- תבשיל גבינת פניר הודית ואפונה ירוקה,  פיאז משרום – תבשיל פטריות ברוטב עשיר ודאל מחאני -  תבשיל עדשים שחורים ומתובלים שהוסכם על שנינו כתבשיל המנצח. כל העושר הזה הוגש עם אורז בסמטי פשוט, לבן ומעולה שהמוזיקאי בחר ללוות אותו עם שלל התבשילים (זאת כנראה המטרה המקורית), אני הלכתי על מהלך ישראלי, שימוש בצ'אפטי- הלחם ההודי הלוהט שהוכן על המקום, כדי להעמיס על קרעי מאפה טעים את שלושת התבשילים שחריפות מעודנת שולטת בהם. את כל הפיקנטיות המעולה הזו הורדנו עם לאסי – משקה היוגורט המפורסם שהוגש לנו בגירסת הטעם המקורי (כלומר בלי מנגו, בננה וכל הקישוטים הללו) והיה מתוק, חמוץ ואוורירי גם יחדיו, פשוט מופלא.

חשבון בבקשה

כאמור שתי עסקיות יעלו לכם 65 ₪ לסועד ויכללו את כל האוכל הרב שהוגש לשולחן, בצוותא עם הלאסי וגם שכחנו צ'אי הודי וג'ולב זאמון – קינוח של כדור גבינת פניר שטוגן ואז הוצף במי סוכר שנספגו היטב (זהירות לוהט) שכלולים בדיל. כך ששני סועדים יכולים לעבור חוויה אותנטית ומיוחדת מצד אחד וארוחה שתספיק לכם לכל היום מצד שני תמורת 130 ₪ בלבד.

*הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי