שיעור דיפלומטיה בפאשה

אחת מעשרת הדברות של נימוסי השולחן זה "לא מדברים על פוליטיקה בשעת הארוחה". לכן, כשהחלטתי ללכת עם חברי הטוב ג'וני לפאשה, התורכית הותיקה ברחוב הארבעה בתל אביב, ידעתי שבצלחת שלי כולם חיים בעושר ואושר עד לסופם בקצה המזלג. למרות שלאחרונה החלו להגיש בפאשה תפריט טאפאס ערב חדש במחיר קבוע (350 ₪ לזוג) שכולל יותר מנות מאצבעות הידיים שלי, כמו גם אלכוהול לרוויה, ג'וני ואני החלטנו להגיע למקום כדי לשבור את רעב הצהריים .

התיישבנו לנו על הבר ואחרי מחשבה קלה פתחנו עם לף בלונד (24 ₪) ולימונענע (12 ₪), מסביב המקום המה אדם ומוזיקת עולם ים תיכונית התנגנה לה ברקע בעוד הטאבון הפתוח באמצע המסעדה עבד לו במלוא המרץ. לפניי שאצלול למצעד המנות שנחו על שולחננו (ויש הרבה כאלה) אציין שהשירות לכל אורך הארוחה היה מהמעולים שנתקלתי בהם. הברמנים היו קשובים, ידידותיים, מפנקים (צ'ייסרים פסיפלורה טעימים), מהירים והצליחו להעניק יחס אישי לכל אחד מיושבי הבר בכל רגע נתון, פשוט תענוג לראות. אבל אחרי הכל, באנו לאכול לא?

החלטנו לחרוג קצת מעסקיות הצהריים השוות שמציע המקום ובזה אחר זה נחתו על שולחננו קובה חמוסטה במילוי בקר טחון ברוטב חמצמץ של עלי מנגולד, סלרי ותבלינים (26 ₪), לחמעג'ון, שזה זה לחם עגול עם בשר טחון מתובל מעל (26 ₪), חציל בלאדי בגריל (34 ₪), סלט שקדים וכוסברה (40 ₪) ועוד מבחר סלטים קטנים עם לחם הבית. הסלטים הקטנים, שכללו: קולרבי, טורקי, טחינה, עגבניות ומה שלי נראה כממרח כוסברה חריף וג'וני קרא לו "סחוג", היו מוצלחים מאוד, הקובה היה מעניין וטעמו של הרוטב מקורי. הלחמעג'ון היה קליל, פריך וטעים וחוסל במהירות, סלט השקדים והכוסברה היה קצת יבש ויכול להיות הצלחה בטוחה עם תוספת קטנה של רוטב כלשהו. גולת הכותרת של הראשונות הייתה ללא ספק החציל בגריל עם טחינה שהיה פשוט מ-ע-ו-ל-ה! בתור אחד שלא הכי אוהב את הירק (זה ירק בכלל?) הסגול והמוזר, הסתערתי על המנה כמו עיתונאי שמסקר את מחאת הדיור.

בין הראשונות לעיקריות ג'וני הספיק לחדש את הלימונענע שלו, אחר כך לא שמעתי ממנו לכמה דקות כי את מלוא תשומת הלב שלו קיבלו צלעות הטלה (104 ₪) שהונחו לפניו. אני בחרתי בסטייק פרגית בפיסטוק שמי וקשיו (78 ₪) שהיה עסיסי ואיכותי, בהחלט מנת הפרגית הטעימה שאכלתי. צלוחית עם סירות תפוחי אדמה ובטטה אפויים ליוו את העגל והפרגית בדרכם האחרונה. בשולחן הראו נוכחות גם שקדי עגל (40 ₪) שבגלל גודלם העצום הייתי בטוח בהתחלה שמדובר במנת שיפוד פרגית שהביאו לנו בטעות. את ההמתנה הקצרה לקינוחים העברנו עם אספרסו קצר ותה עם נענע (10 ₪).

ומה נספר על סקציית הקינוחים? מסקנה סופית –אם במשך יומיים לאחר הביקור בפאשה אתה חולם על הקינוח שאכלת, אתה יודע שהוא היה מוצלח, אפילו מעולה. זה היה המקרה עם גלידת הווניל בעיטורי חלבה ורוטב סילאן (34 ₪). הקינוח השני, קדאיף מהטאבון (26 ₪), סבל לדעתנו מהעדר מתיקות, אבל זה כי אנחנו אנשים של מתוק, יש אוכלוסיה שלמה שמעדיפה קינוחים יותר סולידיים במתיקות, אז תרשמו לעצמיכם, בשילוב עם גלידת הווניל הוא יצר את הקינוח המושלם. אחרי הביקור בפאשה הבנתי שלא צריכים להרחיק את הבופה של אנטליה או סימטאות איסטנבול כדי לרדת על איזה לחמעג'ון מעולה ובשרים טובים.

*הכותב היה אורח המקום.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי