לחצות את הגבול למקסיקנה

מספר גדול של שגרירויות ממוקמות ברחוב הירקון בתל אביב. עם הנוף האולטימטיבי לים ועם דגליהן המתנופפים, אפשר למנות בנסיעה במורד הרחוב רשימה ארוכה של מדינות עמן ישראל מקיימת קשרים דיפלומטיים כאלה ואחרים. יודעי דבר יודעים על קיומן של שגרירויות נוספות - שגרירויות אוכל. במרחק של רחוב אחד בלבד, בצומת הרחובות בוגרשוב-בן יהודה, ממוקמת שגרירות האוכל המקסיקני. מסעדת מקסיקנה הוותיקה הייתה מקור לאוכל מקסיקני אותנטי הרבה לפני ששיגעון הטורטיות שטף את המדינה לפני כמה שנים.

הגענו למסעדה לקראת הערב והתיישבנו בחוץ. השמש ששקעה בין בתי המלון שעל החוף שטפה את המסעדה, שקירותיה צבועים גם כך בכתום, ויצרה אווירה חמימה ונינוחה של חופשה במקסיקו. השולחנות החיצוניים, הבנויים מעץ גס, מסודרים לאורך המדרכה של רחוב בוגרשוב ותחומים על ידי שורה של צמחים וקקטוסים גבוהים. חלק מהבר של המסעדה פונה אף הוא לרחוב ועל הכיסאות הגבוהים ישבו בני משפחה קטנה שצחקו ונראה שגם הם נהנו מהשקיעה היפה ומהמשקאות הצבעוניים שעמדו מולם על הבר.

אני וידידי הוותיק, שני חובבי טקילה, החלטנו לפתוח את הארוחה בשני צ'ייסרים של טקילה 'פטרון' המכובדת. המשקה הגיע בכוס רחבה וירד חלק מאוד בגרון, כיאה לטקילה משובחת מאוד. יחד עם הטקילה הזמנו גם 'מוצ'אצ'וס' (39 ₪) - מנת נאצ'וס מקמח חיטה ותירס עם שעועית שחורה וסלסת עגבניות, מוקרמת בגבינת מוצרלה. הנאצ'וס המצוינים היוו יחד עם הטקילה התחלה מבטיחה מאוד של החגיגה המקסיקנית שעמדה בפתח.

המשכנו לפתיח נוסף: מנת שרימפס מטוגנים בציפוי טמפורה ותפוח אדמה (49 ₪). השרימפס הפריכים והטעימים האלו, שהגיעו עם רוטב 'מקסיקנז' (סוג של מיונז מתובל בצ'ילי) הלכו מצוין עם המרגריטות שהזמנו. המרגריטות במקסיקנה קרויות על שמן של ערים במקסיקו, כך יצא שאני קיבלתי כוס של 'איסלה מוחרס' - טקילה, סורבה קוקוס, קוליברי וחלב קוקוס (29 ₪) וידידי קיבל כוס של 'מקסיקו סיטי' - טקילה, טריפל סק ומיץ ליים (29 ₪).

בשלב זה של הארוחה, הערב כבר ירד והמסעדה התמלאה במגוון סועדים: משפחות, בליינים צעירים, תיירים וכן אנשים שעמדו בתור מחוץ למסעדה, לוגמים כוסית קטנה של מרגריטה שקיבלו מהמארחת ומסתכלים על העוברים ושבים ברחוב בן יהודה.

המשכנו לעיקריות. המנה העיקרית הראשונה שהזמנו הייתה טאקו קון קרנה (59 ₪) -רצועות שייטל מוקפצות עם בצל ופלפלים המוגשים עם גוואקמולה ועגבניות בתוך טורטיית קמח מקופלת ואפויה. למזלנו, רוב המנות במסעדה מגיעות בזוגות, כך שיכולנו לחלוק כל מנה בין שנינו באופן שווה ולטעום מהכול. הטאקוס היו גדולים ופריכים ותובלו במעט שום והבשר המוקפץ היה רך ומפוצץ בטעמים. ביקשנו מהמלצרית המקסימה מעט רוטב חריף וכוסברה. היא נעתרה לנו ברצון והביאה לנו צלוחית עם הר של כוסברה קצוצה ורוטב צ'יפוטלה חריף ומתקתק שהתאים בול לבשר של הטאקוס.

בשלב זה, אני וידידי היינו על גבול השובע וביקשנו הפוגה. הזמנו שני שוטים של טקילה קוארבו ושתינו אותם בסגנון טקסני - עם טיפת טבסקו שמלקקים מהיד לפני שלוגמים את המשקה. טיפת החריפות הזו צובעת את הלשון בצבעים פיקנטיים והטקילה מקבלת לפתע הקשר חריף ומעקצץ שנשאר בפה וגורם לך לרצות עוד.

המשכנו למנה עיקרית נוספת: אנצ'ילדה קון קרנה (59 ₪) - בשר בקר טחון וגבינת מוצרלה, מגולגלים בטורטיה, אפויים ברוטב מולה וחלב קוקוס ומוקרמים בגבינת צ'דר, בוטנים ובצל ירוק. המנה העשירה הזו הכילה הרבה טעמים שונים אך מדויקים ודחפה אותנו אל מעבר לגבולות השובע, לאזור הדמדומים שבו רוב הדם בגוף עסוק בקיבה ולמוח נותר בדיוק מספיק כדי לחייך כמו אידיוט ולבהות בפנסי רחוב.

לצלילי המוזיקה המקסיקנית הנעימה התרוממתי מהכיסא ופסעתי החוצה מהמסעדה לרחוב בן יהודה. המוזיקה התחלפה בצלילי המכוניות והתיירים ודמיינתי איך נפתחות בזו אחר זו שגרירויות אוכל נוספות לאורך הים, עם דגלים מתנופפים של מזון משובח.

* הכותב היה אורח המקום.

רוצים גם אתם לאכול במקסיקנה? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי