באבא יאגה המכשפת

מסעדת באבא יאגה תמיד הייתה נעלם גדול מבחינתי, המיקום - בתחילת רחוב הירקון, אמנם קרוב לטיילת ולמלונות מצד אחד, אבל מצד שני הכי רחוק ממתחם כלשהו של מסעדות בתל אביב (ובעיר הזאת אתה פותח מסעדה רק במתחם או מייסד אחד משלך). התפריט והקהל - אוכל מזרח אירופאי עילי וקהל שמודבקת עליו התווית של יוצאי ברית המועצות. כל זה עומד על משקל המאזניים מצד אחד, הצד שגורם לישראלי הממוצע להגיד "היי, זה לא בשבילי, בואו נלך לעוד איטלקייה משעממת" מהצד השני של המאזניים? הביקורות מהללות, אוכל מוקפד של מסעדת שף במחירים שלא מגרדים את הגג של מלון אינטרקונטיננטל הסמוך, וכל מי שאוהב לאכול טוב במסעדות ואפילו צבר, מקפיד לא לפספס אותה.

גם החטובה ואני הגענו בערב קריר אחרון לבאבא יאגה, סיבוב קל עם המכונית בכרם התימנים הסמוך בואכה שוק הכרמל ואתה מוצא חנייה בחינם ובקלות. מרפסת מקורה עם רצפה העשויה קורות עץ ולהקת ג'אז מיומנת להפליא משרים אווירה של חו"ל, מפות לבנות מבטיחות הרבה ואנחנו מתיישבים.

התפריט מבלבל, שילוב של אוכל מזרח אירופאי אבל לא מהסוג של מרק עוף וגפילטע פיש שאנחנו מכירים ממסעדות יהודיות, כי אם מנות עם שמות כמו וריניקי ופלמיני מצד אחד (כיסונים ממולאים בבשר או בתפוחי אדמה) ושמות מוכרים כמו קרפצ'יו וטונה צרובה, אבל היי, אם הייתם אומרים לי לפני עשר שנים שאדע מה זה לעזאזל קרפצ'יו לא הייתי מאמין.

לפתיחה התעקשתי על דג מטיאס כבוש (28 ₪), מנה שאני מכיר מהבית, לצד 'מחבת לוהטת' –מנה שהכילה פטריות ירדן, שמפניון ופורטובלו מוקפצות עם בצלי שאלוט, שמפניה ושמנת מתוקה (58 ₪). אלו היו מנות מעוררות השראה, המטיאס נכבש במקום, עובדה שמקנה לו יתרון עצום על כל דג משומר אחר שנקנה בבסטה הכי סודית בשוק לוינסקי, ביחד עם לחם רוסי חמצמץ ושחור שמוגש לשולחן זה היה תענוג רוסי צרוף, התאפקתי לא לבקש גם איזה שוט של וודקה קפואה להשלמת החוויה, מנת הפטריות הייתה מעולה גם היא, הרוטב החום בהיר שנוצר (רק פטריות ושמנת מייצרות כזה צבע חום בהיר נהדר) השתלב נהדר עם הלחם הרוסי וכל פטריה התגלתה כמייצגת טעם אדמה אחר.

הערב כאמור היה קריר וסקציית המרקים בתפריט הייתה מפתה במיוחד, היה שם סוליאנקה - מרק חורפי קלאסי המכיל קוביות זעירות של חמישה נתחי בשר שונים, ואפילו בורשט שהכיל קוביות סינטה ושלל ירקות שורש. בצער רב ויתרנו על התענוג המפתה, המלצר המקצועי אישר את החשש, אלו הם מרקים שיכולים להשביע בחורה כמו החטובה עוד לפני המנה העיקרית, בהחלט רשמנו לעצמנו תזכורת לחזור לפה בסתיו הבא לבדוק אותם.

המשכנו למנות העיקריות, החטובה בחרה לעצמה צלעות טלה שעשויות על האש עם רוטב רימונים (115 ₪) ואילו אני בחרתי בפילה טונה אדומה על הגריל, כשמצוין בתפריט שהוא מגיע מדיום רייר ומלווה בפירות יער מצד אחד ופירות ים מהצד השני (105 ₪) . אין פספוסים בבאבא יאגה החטובה התחילה להשמיע קולות מוזרים עם כל ביס מהצלעות המעולות שהתגלו ראשית כחומר גלם מעולה ושנית כחומר גלם שטיפלו בו ביד אוהבת על הגריל, אני גיליתי בצלחתי פילה טונה מעורר השתאות ולא נעים לי להגיד, אבל קצת גדול מידי בשבילי (ידעתי שלא הייתי צריך להתחזר על הלחם הרוסי המעולה ולטבול אותו ברוטב הפטריות של המנה הראשונה) זאת הייתה מנה מתקתקה (פירות יער להזכירכם), כשתמיד כייף לעשות אתנחתא קלה בשביל לנשנש איזה שרימפ עסיסי מהצלחת.

כיף בבאבא יאגה (מכשפה ברוסית למי שתהה), בובות של מכשפות תלויות מכל עבר, קהל המורכב מישראלים ותיקים, ישראלים חדשים יוצאי הקהילה הרוסית ותיירים ממתחם המלונות של רחוב הירקון, המסעדה מציגה שפע של הופעות חיות שעושות טוב על הלב (שווה להתעמק בלו"ז ההופעות באתר המסעדה) וכשיתחיל טיפה להתחמם, החצר עם שולחנות העץ הכבדים תארח מעין 'ביר גרדן' גרמני ובריזה אביבית תשטוף את המסעדה, אנחנו כבר יודעים, מסעדות כאלו שמשמות כמפלט מהישראליות, כבשו את ליבנו לנצח.

* הכותב היה אורח המקום.

* רוצים גם אתם לאכול בבאבא יאגה? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי