אידי דגים וים של תענוג

מכיוון שלא הספקתי לחיות בתקופה בה הייתה נהוגה לינה משותפת, נאלצתי למצוא עבור עצמי טראומה קיבוצית חלופית. כך נחרט בבשרי הרגע בו הגננת הכריחה אותנו לבלוע "שניצל דג פילה", שזכרו מעביר בי צמרמורת עד היום. אמנם עזבתי את הקיבוץ וגם בגרתי, אך שנים ארוכות סירבתי להתקרב לכל דבר מזון שמקורו מהים. למזלי, לאחר שנים רבות איש חכם הסביר לי, באמצעות פילה דניס על הגריל במסעדת אידי באשדוד, שלא הדגים היו אויביי אלא חוסר הטריות שלהם. מיד לאחר מכן התחלתי בהשלמת פערים, שרובה התבצעה אצל אידי.

למרות שחלפו שנים ארוכות מאז ביקורי האחרון במקום, לא הרבה השתנה אצל אידי. המבנה הגדול של המסעדה מלא בפרטי אספנות שקשורים לצלילה ולדגים (תחביביו של אידי האיש), באופן שמצליח לסקרן מבלי להעמיס יתר על המידה. בת-זוגי שזו לה ההתנסות הראשון במסעדה האיקונית, העריכה במיוחד את האהילים, שנראים כמו פנסים מאונייה עתיקה ותלויים על חבלים עבים וגלגלות. ביום חמישי בערב הייתה המסעדה רוחשת סועדים, רובם בשולחנות גדולים ועמוסים באוכל. בהמשך גילינו כי בשעות הלילה נערכת במקום הופעה חיה, ובנסיבות שכאלו התמזל מזלנו למצוא שני מקומות פנויים בין מבול המוזמנים. התפריט לא השתנה באופן גורף, ונשאר נאמן לפירות ים ודגים, אולם התגלתה לי ממנו פיסת מידע חשובה - אידי חוגג 30 שנה של מאכלי ים, ולרגל החגיגות מציע עסקית ערב מקיפה במוצאי שבת וראשון תמורת 130 ₪.

כמעט מתוך אינסטינקט, ובטרם נדרשתי ליתר המנות, ביקשתי מהמלצרית 'סלט דודו' (39 ₪). ידעתי שבמהרה יגיע לשולחננו לחם הבית החם, ונאלץ לטבול אותו במשהו. הלחם, גרסאת כלאיים של פוקצ'ה ופרנה מרוקאית, הגיע לוהט ומתפצח. הסלט, המורכב משילוב מוצלח ופשוט של עגבניות, בצל, פלפל חריף ורוטב של שמן זית ולימון, הותיר אחריו שלולית מיץ נהדרת שהתמסרה ללחם ואלינו בהנאה רבה. משם עברנו למנה ייחודית – 'קלמרי לינט' (45 ₪), עם מיונז ביתי. מדובר בפלא של פרוסות רחבות של קלמרי (מחצית הגוף, ולא טבעות כנהוג), שצופו באטריות קדאיף (כמו של כנאפה) וטוגנו בשמן עמוק. הקלמרי היה יוצא דופן באיכותו, רך ובעל טעם עדין של ים. השימוש באטריות הקדאיף, אפשר להשיג את הפריכות הנדרשת תוך שמירה על הדיונון מייבוש. מנה נוספת הייתה של אספרגוס חלוט ברוטב פרמזן (45 ₪). האספרגוסים היו גדולים ונחלטו במידה המדויקת, אך לא התלהבנו מרוטב השמנת והפרמזן, לאור השימוש בחומץ שהשתלט ומנע משאר הטעמים לבוא לידי ביטוי.

לצד המנות הראשונות נשלחה אלינו בהפתעה מנה חדשה הנמצאת בהליכי כניסה לתפריט – 'המנה הטוניסאית'. מסתבר כי אידי עוסק בהכנת טונה גורמה ואורז בצנצנות זכוכית דגי טונה משובחים, כתחליף איכותי לקופסאות השימורים המוכרות. המנה הטוניסאית כוללת פירוק של כל מרכיבי הסנדוויץ' הטוניסאי הקלאסי: הטונה המצוינת של אידי, פרוסות תפוחי אדמה מבושלים, ביצה קשה, עגבניות, בצל סגול וזיתי קלמטה. להשלמת התמונה צורפו גם ממרחים, כולם תוצרת בית ומשובחים: אריסה חריפה ומתקתקה, צלפים שנטחנו עם מעט שמן זית, והחשוב מכל, ממרח לימון כבוש ששדרג את כל השילוב. עבורי, הגאונות שבמנה מתבטאת ביכולת להרכיב את השילוב האופטימאלי מחומרי הגלם השונים, אך גם בשפע הצבעים שבצלחת. 

בכל הנוגע למנות העיקריות, התמקדנו בפשוט ובמוכר. שרימפס (98 ₪) עבורי ופילה דג לברק (105 ₪) עבור בת זוגי. בהתאמה ובחוסר מקוריות, בחרנו מתוך מגוון רטבים דווקא בשילוב החמאה והשום. שתי המנות הגיעו בסירי מתכת לוהטים, והדגימו שוב את נקודת החוזק של אידי - חומרי גלם שאין טובים וטריים מהם. הדג היה גדול ועסיסי, וטעמו היה הוכחה ניצחת לכל מי שנרתע מדגים (ולאלו כמוני שכבר חזרו בתשובה), כי דג טרי ואיכותי הוא חוויה של טעמים. השרימפס היו בגוון אדום בוהק, וטעמם עדין ומתקתק במידה ששרימפס קפואים לעולם לא יתקרבו אליה. הרוטב החביב כלל, מלבד שום וחמאה, גם ציר דגים ומעט יין לבן, והיה בן לוויה עדין לחומרי הגלם שתפסו את מרכז הבמה. לצד המנות לגמנו, במסגרת מבצע החודש, גם יין שרדונה רזרב של יקבי ברקן (25 ₪) שהלם את מנות הים, במחיר משתלם.

כיאה למסעדת ים, תפריט הקינוחים הוא פשוט ובסיסי. בחרנו בגלידת וניל עם אגוזים על קרם חלווה (35 ₪). הקינוח הגיע כמעין איש שלג, שגופו עשוי שני כדורי גלידת וניל, ובסיסו קערת אטריות קדאיף. על איש השלג הונחו רוטב קרמל ושלל אגוזים, ובשוליו קרם חלווה, שהיה למעשה טחינה גולמית ממותקת. השילוב הפשוט הזה של גלידת וניל איכותית, אלמנט קרנצ'י ומעט טחינה, מנצח לדעתי כל קינוח מתוחכם מעשה ידיו של קונדיטור מדופלם.

בסיום הארוחה ראינו את אידי מסתובב במסעדה ומברך את כל מכריו, שהם רוב הסועדים במקום. גזלתי אותו  לרגע, וסיפרתי לו כיצד בעזרתו השתחררתי מטראומת הקיבוץ שלי. בתגובה, זכיתי לשמוע ממנו סיפור מרתק על מאכלי ים בישראל, ולגלות שרבים סבלו בעבר, כמוני, מטראומת 'דג הפילה' האיום. אידי הוסיף כי תמיד שאף להרחיב את החשיפה של המסעדה ומאכלי הים לאוכלוסיות מגוונות. כיום, הוא עומל במרץ על הקמתה של מסעדה חדשה ונוספת על חופה של אשדוד, שתתמקד במנות פשוטות ובתמחור נגיש מאד שיאפשר לקהלים רבים להיחשף לדגים ופירות ים משובחים.

בעבורי, אידי האיש ואידי המסעדה עושים עבודת קודש וכבר שלושים שנה מנחילים את אהבת הים ופירותיו לסועדים רבים. בין אם במוסד הוותיק שהפך לשם דבר בעולם הקולינריה הישראלית, ובין בגלגולים החדשים שמתכנן אידי, לא נותר לי אלא לאחל לו שימשיך בדרכו, לכל הפחות ל-30 שנים נוספות.

* הכותב היה אורח המקום.

* רוצים גם אתם לאכול באידי דגים? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

לדף הפייסבוק של rest לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי