התענוג כלול בפאשה

באחרונה געש הים התיכון. לא רק חמוקיהם הנדיבים של אותם רבבות צרפתים וצרפתיות שפקדו את ארצנו בחודשים האחרונים, גם משט היה פה, ולא לפני זמן כה רב. כעסתי על תורכיה שבחרה להשתתף (אם לא להוביל) באותו מפגן ימי. שכנה מאופקת ונדיבה שהתברכה במזג אוויר נוח, מסלולים נפלאים לטיולי הליכה וג'יפים, קלאבים מפנקים וכמובן האם הגאה (או לפחות האחות הבכורה) של 'הכול כלול' הנודע והאהוב כאן, ניצבת מולנו כעת בקונפליקט דיפלומטי ואתה מבין שהקלאב הבא שתראה יהיה על גבי האשראי החדש שאשתך תנפיק לעצמה משעמום.

ומה עם האוכל? בשרים טריים ועסיסיים, גבינות עשירות בטעמים ומרקמים ומאפים עם מוניטין עולמי? אפשר לומר שהאוכל טוב בתורכיה. ועכשיו אין. אז זהו, שיש. יש ועוד איך.

מסוף השבוע האחרון, רגשות חיבה נוסטלגית החלו רוחשים בי לאותה ארץ קרובה אך רחוקה מתמיד. אומרים שהדרך לליבו של גבר עוברת בקיבתו, וכך הצליחה תורכיה בעזרת מאכליה למצוא את אותו שביל מוכר בדרך לליבי. דבר שלא היה מתרחש אלמלא שגרירת הכבוד לה זכתה שכנתנו; 'פאשה', מסעדה תורכית ברחוב הארבעה, האחראית להתעוררות המחודשת של הרגשות והגעגועים.

"הערב מתאימה מסעדה", זה פחות או יותר היה העיקרון המנחה לאותו ערב בו אני ועוזי, שותפי החדש לדירה, החלטנו לפקוד את 'פאשה'. דירה חדשה, שותף חדש, הייתה לנו סיבה טובה לחגוג. את דרכנו למסעדה עשינו בשעה יחסית מאוחרת ולכן ציפינו לנוכחות דלה, אך הופתענו לגלות ש'פאשה' הומה אדם ורוחשת.

הובלנו לשולחן במפלס העליון של המסעדה, מאותה נקודה יכולנו לתצפת על המסעדה כולה, שמכילה בר המעוצב בקצה ופנים שונות ומלאות קסם המביטות אלי מבעד לתמונות שעל הקיר. תורכיה אמיתית, בעיצוב, באווירה, אפילו בצוות המקום שנדמה כאילו נלקח כולו ממסעדה איסטנבולית.

הכרות קצרה עם המלצרית והיינו מוכנים להתחיל. שני קוקטיילים מתוך תפריט הקוקטיילים (המצויין) של המסעדה נבחרו ללוות את המנות הראשונות. האחד 'איסטנבול שקדים' (36 ₪), המורכב מאניס, נענע, גויאבה וסירופ שקדים - מומלץ ביותר. השני, 'פאשה' - קוקטייל המורכב ממרטיני, קמפרי ופסיפלורה (36 ₪).

הצטרפו אליהם גם הראשונות; לחמאג'ון מסורתי (26 ₪), סלט שקדים וכוסברה (40 ₪) מרענן, וקובה חמוסטה חמצמץ (26 ₪). 'מחשיא חמוד' (34 ₪), מנה מסורתית המורכבת מקישוא וחציל ממולאים הצטרפה גם היא לשלל המנות. סלט הכוסברה התחבב מאוד על שנינו, וטעמו השתלב נפלא עם מאכלי הבשר. כחובב ממולאים ובעיקר כאלו עם בשר, הירקות הממולאים והקובה היו נהדרים. הקובה נימוח בפה עם הטעימה הראשונה ולווה במרק עשיר בכרפס ושאר ירק ובחמיצות מדויקת, ואילו הממולאים, שמלכתחילה עמדו בפני רף גבוה (ומי שטעם את הממולאים מלאכת ידי אמי וודאי יודע מדוע...) צלחו בהצלחה יתרה, מלאים באורז ושוחים ברוטב שום כתום וסמיך, והתיבול, מושלם.  

משסיימנו את המנות הראשונות והתפנה השולחן, שבה המלצרית, ובפיה המלצות עבור המנות העיקריות. הבקיאות שעלתה מדבריה, הובילה את שנינו להפקיד בידיה בשמחה רבה את בחירת העיקריות, ובתבונה עשינו. שתי מנות גדולות ויפות עשו דרכן אלינו כשריחן מקדם את פניהן. מדליוני פילה בקר (106 ₪) רכים ועסיסיים, מונחים בארבע פינות ומלווים בתוספת לבחירה של מנת אורז וירקות וצלעות כבש (103 ₪) מסודרות כמניפה, כשלצידן תפוחי אדמה. סחר חליפין נוקשה התבצע בין שתי הצלחות ובסופו התענגנו שנינו על המנות הנהדרות, על הפילה הנימוח והעשוי היטב ועל צלעות הכבש הכה עסיסיות עד שהחלטתי להניח את הסכין והמזלג מידיי, אחזתי בצלע ובעידון לא רב, פתחתי בנגיסות מכובדות. היה טעים.

שבעתי, וכך גם עוזי, זאת תוך כדי השענות לאחור, הנחת שתי ידיים על הבטן שהפכה לכרס ופליטת אנחה בעוצמה שנויה במחלוקת, אלו סימנים המביעים שובע, תגידו לי אתם...

כדור גלידת וניל מצופה בשערות חלווה ומעל רוטב סילאן (34 ₪) ושערות קדאיף מהטאבון (26 ₪) (תורכיה אמרנו) עם בוטנים ממעל. שבעים או לא, לקינוחים כאלו לא מסרבים. שערות הקדאיף המצוינות יצאו מהתנור והעניקו את החותמת האחרונה לכך שפאשה היא מסעדה תורכית אמיתית. במלאכה שהתגלתה קלה משחשבנו, אכלנו (וסיימנו) את הקינוחים. עכשיו, כשאלו מאחורינו, באמת יכולנו להשען אחורה וליהנות משתי כוסות תה, שהוגשו בכלים תורכיים מסורתיים ועם חיוך רחב.

מצוות המקום, הובנה לי נוכחותם של אותם באי ימים שפניהם מופיעות על גבי התמונות המקיפות את חלל המסעדה, אותה תובנה טמונה בפירוש שמה של המסעדה. משמעות המילה 'פאשה' בתורכית היא 'מכובדי'. ככל הנראה, מקימי פאשה ידעו דבר מה על עצמם, דבר מה שאותו באחרונה גיליתי, ושאתם חייבים לגלות.

* הכותב היה אורח המקום.

* רוצים גם אתם לאכול ב'פאשה'? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי