על הים ועל הצדף

תמיד רצינו להיכנס למסעדת הצדף המתמחה בדגים ופירות ים, הניצבת לה על אם הדרך לחוף ימה של ראשון לציון, ומשום מה זה אף פעם לא קרה, אולי בגלל שהקיבעון שלנו בתור תושבי חולון הוא לנדוד צפונה לתל אביב כשזה קשור למסעדות ולא להסתכל מה יש מתחת לאף, מודים בבושה.

הגענו החטובה ואני לצדף בערב גשום במיוחד, תחילת השבוע, כל הסיכויים למסעדה שוממה עם מארחת שלועסת מסטיק בשעמום וברמן שמנקה מדפים מאבק, היתבדנו שוב אוי לבושה, המסעדה מלאה בחצייה כשבהמשך הערב היא תתמלא לחלוטין, בזוגות צעירים ומבוגרים ובהמון משפחות שבאו לחגוג משהו, כשכולם לבושים חגיגי ומברכים זה את זה בנישוקים וחיבוקים.

יפה בצדף, נברשות ענקיות מאירות באור עדין את הריהוט הכבד, בר משקאות מצויד היטב ונדמה לי שראיתי גם בירות בלגיות נמזגות מחבית. אנחנו החלטנו כיאה למסעדת דגים להקדיש את כל הערב לים הסוער (יש גם קטגוריית בשרים בתפריט עם אנטרקוט, צלעות טלה ושאר מנות, כך שהקרניבורים יכולים להיות רגועים). למנת פתיחה בחרנו בחצי מנת שרימפס ברוטב חמאה, שום ויין לבן (48 ₪) רעיון נחמד ליהנות מכל הטעמים שיש בתפריט, כי את חצי המנה הזו תוכלו להקדיש גם לברבוניות מטוגנות וגם לקלמרי. אני ספרתי שמונה שרימפס עסיסיים, שהשתלבו נפלא ברוטב שהוא די צרפתי קלאסי, ובמטבח של הצדף יודעים לשדך אותו נפלא לפירות הים. המשכנו עם מנה שלא נמצאת בתפריט, סביצ'ה דג ים (40 ₪) והייתה באותו הערב בספיישלים, כשהיא מומלצת לנו על ידי הילה, מלצרית מדהימה ומשופשפת שלא נבהלת גם משולחנות עמוסי משפחות תובעניות.

הסביצ'ה הגיע מעורבב באלגנטיות עם מיץ לימון, עגבניות, צלפים ובצל, על מצע חסה שלא הוסיף ולא גרע, למרות שעקרונית מדובר בדג חי, מעשית השילוב של מיץ לימון צורב ו"מבשל" את החתיכות הקטנות של הדג, זהו הטריק בסביצ'ה, שהומצא על ידי דייגים בפרו שהכינו לעצמם מנות דגים על גבי סירות וספינות ללא שימוש באש. למרות שהסביצ'ה קיבל גם שני טוסטונים קטנים, קיבלנו גם סלסלה עם מיני ג'בטות קטנטנות וחמימות שליוו בהצלחה גדולה יותר את המנה.

למנה עיקרית עיינו בתפריט היינות ומתוכו נבחר בקבוק קטן של קברנה סובניון הרי גליל (56 ₪), בקבוק פופולארי שמצוי כמעט על כל מדף של סופרמרקט, הבושה שלי ממשיכה להגיע בפעם השלישית הערב, די הימרנו על היין, כי עקרונית יינות כאלו נפוצים משעממים אותנו, תנו מסעדה שמגישה בקבוקים של יקב בוטיק נסתר, ואנחנו נהיה מאושרים. היין כמובן היה מעולה, פרחוני עם גוף מלא, והיווה בן לוויה נאמן לארוחה.

החטובה בחרה להמשיך את הערב עם פילה בורי בחמאת לימון על הגריל (89 ₪)  ובליווי של פירה תפוחי אדמה חביב, על צלחת גדולה הונחו שני פילטים מעוררי קנאה, כשהבחורונת מתחילה לטפל בהן ביסודיות. שפע של בשר דג לבן ועסיסי, עם חמצמצות עדינה של לימון היו מנת חלקה להמשך הערב.

אני בחרתי בנתח פילה מוסר ים עם פירות ים (98 ₪), כמה ים במנה אחת. על צלחת גדולה הגיעו שלל פירות ים, מולים וראשי קלמרי, וכמובן גם שרימפס, חיפשתי לראות האם הדג יגיע במנה נפרדת, אבל להפתעתי הוא הסתתר מתחת לכל העושר הזה, בצד בחרתי בתפוחי אדמה אפויים, אבל לאט לאט התברר לי שהכי כייף זה לאכול את הדג, ולהשתמש בפירות הים השונים כתחליף לפחמימות, ביס מדג וקלמרי, ביס מהדג ומטפלים במול סורר שלא רוצה להיפרד מביתו, מנה כייפית ונדיבה שלא נתקלתי בה בשום מקום.

כדי ליהנות סופית מהערב סיכמנו שנחלוק קינוח אחד והלכנו על קדאיף תותים (40 ₪), על צלחת מוארכת הגיעו שתי גבעות של קיני קדאיף, עליהם גבינת מסקרפונה מעולה והמון תותים טריים וחתוכים, מעוטרים ברוטב תות מתוק, המון אדום ולבן במנה אחת טעימה, קלאסית לאוהדי הפועל, במחשבה שנייה, היא מתאימה גם לאוהדי מכבי שחפצים קצת לזלול את האדומים.

נפרדנו מהצדף בכניעה, מודים שחטאנו כשלא התייחסנו אליה כיאות, בחוץ הגשם המשיך לרדת, ודמעות הבושה שטפו את הפנים שלנו והבטחנו לעצמנו שנשוב לכאן בהקדם, בעדיפות גבוהה עם המשפחה החוגגת שלנו.

* הכתב היה אורח המקום.

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

 לדף הפייסבוק של rest לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי