מקלט מדיני באגאדיר אמבסי

זה כבר כמה שנים שאני מסקר מסעדות וכותב אודותיהן, ומעולם לא קרה שלא ידעתי איפה להתחיל. הבעיה, אינה נובעת חלילה מהיעדר השראה - להפך, יש לי יותר מדי רעיונות לכתבה ואין לי מושג באיזה מהם לפתוח. לא בא לי לטרחן לכם הקוראים, לא בא לי שהעורך יקצץ בשורותיי ועדיין יש לי בערך 2,000 מילה בראש. בואו ננסה פשוט: לכו לאגאדיר אמבסי!

הנסיכה ואני חזרנו לאחרונה משבועיים חלומיים בברזיל, ועדיין, אחת הארוחות הכי טובות שיצא לנו לאכול החודש הייתה לצד שגרירות סין, בתל אביב. שבועיים לתוך השגרה התל אביבית שלנו, עלה בנו געגוע קטן לקצת חו"ל קרוב, ומה יותר חו"ל משגרירות ומה יותר קרוב מצפון העיר? אז עלינו על קו 4 וחמש דקות אחר כך כבר היינו ישובים על הבר, בסניף הדגל החדש של רשת אגאדיר -  אמבסי. השם הולם מאוד גם משום המיקום התיירותי שבבן יהודה (התפריט מופיע בארבע שפות!), גם בגלל השכנים מסין ובעיקר משום שאם הייתי מנהל באגאדיר, הייתי שמח שהסניף הזה ייצג אותי בכל מקום, בארץ ובעולם.

זה נשמע מופרך, אני יודע. מה אני משתפך כך על סניף חדש של המבורגריה (טובה ככל שתהיה) כאילו לפחות מאיר אדוני, חיים כהן ואייל שני חברו לפתיחת מטבח חדש מתחת לבית שלי ובחרו בי להחליט מה יהיה התפריט? הסיבה, במילה אחת: הפתעה.
נכנסתי לאכול המבורגר, ויצאתי מביסטרו. ממש כך.

הנסיכה בחרה באחד מעשרת הקוקטיילים המשתנים במקום את  'new york fashion week' - על בסיס גרייגוס לימון, עם מלון ומשמש ועוד כמה סודות כיפים (39 ₪) ומיד התלהבה מהכוס עצמה (נשים...). אני, שפספסתי את הקיץ התל אביב, בחרתי בויניה אסמרלדה - יין לבן חצי יבש מספרד (33 ₪) שירענן לי את הערב. איתמר, שועל ברים וותיק, שאף הרכיב את רב הקוקטיילים בתפריט ומנהל את 'אמבסי', המליץ לנו על מנות הבר המומלצות.

הבחירה הייתה כלל לא קלה, שכן כיאה לשגרירות, התפריט נע בין יפן, צרפת, ספרד, הונגריה ואפילו בריטניה. בסוף פתחנו בפוקצ'ה (19 ₪) חמה ושמנמנה שהוגשה לצד פנכות טפנד זיתים שחורים ועגבניות מרוסקות. מאזור הראשונות בחרנו בשתי מנות נוספות (כן, היינו מאוד רעבים) ושתיהן היו לא פחות ממעולות: האחת - צ'ובאי הונגרי (נקניק מעושן) חם עם ארטישוק, אספרגוס ובצלצלי שאלוט בבלסמי (35 ₪) והשנייה - טרטר בקר עם אבוקדו ובלסמי מיושן (37 ₪). הצ'ובאי, מנה קלאסית, נגמרה כמעט עם הגעתה לשולחן ורק מטעמי נימוס השארתי לנסיכה איזה בצלצל ניחומים. מנה עם טעמים מעושנים, "מנה מן האדמה" היו אומרים המבקרים הפיוטיים, אנחנו פשוט התאהבנו בה. אם התאהבנו בצ'ובאי, אז את הטרטר היינו מביאים הביתה להורים. דמיינו גבעת קרפצ'יו מבקר איכותי, בה משובצות קוביות אבוקדו קטנות וכל זה שוחה בשמן זית ונגיעות בלסמיות. הייתי חייב סיגריה בשביל להירגע מהמנה (ומהתמחור המצחיק שלה).

הברמן שלנו זיהה את חצי הכוס הריקה, ומיד שיגר לעברנו 'סאקי טו מי' (26 ₪) - קוקטייל סאקה קר עם ג'ינג'ר טרי שאחריו חקרתי את הברמן אחר המרכיבים והכמויות לטובת שימוש ביתי. כמו כן, הנסיכה אחזה לה ב'פיליפינו סופרייז' (הפתעה פיליפינית) (29 ₪) - עוד קוקטייל מצוין על בסיס וודקה ובננה ויצאנו אל המרפסת.

שבע דקות אחרי, חיכו לנו המנות שהזמנו מתפריט מנות הביניים (ביסטרו כבר אמרתי?),
חיכו לנו קוביות דג קוד פריכות בטמפורה בליווי רוטב טרטר חמצמץ (69 ₪) - מנה מושלמת לבירה ונתחי סינטה מבכירה צרובים וקצת מדממים לצד רוטב סויה וג'ינג'ר (69 ₪) - שתיהן מנות שחובה עליכם לאכול בידיים ושתיהן גם יעמדו יפה בכוחות עצמן ללא הרטבים שלצידן. אחרונה חיכתה לה בשקט בשקט, מנה שעלתה לי בחלום עוד באותו הלילה: אספרגוס על מצע רוטב חמאת ארטישוק וביצה עלומה (39 ₪). הנסיכה ואני, שני פריקים של אספרגוס, עזבנו הכול, התנתקנו והתעלמנו לעשר דקות מהעולם, מהסובבים אותנו ובמיוחד מהאספרגוס, ופשוט התמסרנו למנאז' אה-טרואה חושני עם שארית הפוקצ'ה והרוטב המפואר שבו נחו שאר מרכיבי המנה. לא שהאספרגוס או הביצה העלומה היו בעיתיים, אלא שהרוטב, הו הרוטב הזה עם חמאת הארטישוק שבו... סלח לי אבי כי חטאנו.

בשלב הזה, הנסיכה כבר נראתה מבוסמת, אז הרשיתי לעצמי לסיים את המלאכה ולשכר אותה לחלוטין עם קוקטייל אחרון, הפעם על בסיס וויסקי, מרטיני רוסו וקליפות תפוז בשםItalian model   - (36 ₪). זה עשה את העבודה, וכך יכולתי אני להתמסר לקינוח שלי: 'שלישיית בייבי אמבסי' (52 ₪) - שלושה המבורגרים קטנים עם שלל תוספות לבחירה (אני בחרתי בפטריות, גאווקמולה, אמנטל ובצל מטוגן), מסודרים כמו חיילים בשורה ומחכים למוצא פי. הנסיכה הצליחה לנגוס באחד אבל שבה להכרתה המטושטשת רק כשאיתמר המליץ על קינוח. בכוחות על היא הצליחה להזמין (וכמעט לסיים!) את הסאנדיי עם תוספות (27 ₪) - גלידת מסקרפונה משובחת עם רוטב טופי, כדורי שוקולד קטנים ושבבי קדאיף בתוך קערה קטנה ומסוגננת. גם סוכר וגם אסתטיקה. מה עוד נסיכה יכולה לבקש?

שיכורים ושבעים, בקושי נפרדנו  מאיתמר ומצוות הבר, כשלנו לתוך הכרכרה תוך מלמול שברי משפטים חסרי פשר כגון: "גלידת ארטישוק.. שלישיית אספרגוס... בייבי ניו יורק סופרייז..." עד שבסוף מצאנו את דרכנו לארמון. אז אמנם היה לי קצת קשה להתחיל אבל לסכם ידעתי מההתחלה: אם אתם מחפשים המבורגר - לכו לאגאדיר, אם אתם מחפשים ביסטרו - לכו ל'אמבסי'.

*הכותב היה אורח המקום.

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

 לדף הפייסבוק של rest לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי