וואלס עם ביירות

מזל שאין חוק שאומר שאחרי כל יום לימודים ארוך צריך להסתגר בבית עד היום שלמחרת, אחרת באמת הייתי משתגעת... אם כך, אין שום סיבה שלא לצאת מהבית, לכן, החלטתי שאין כמו לסגור את היום עם ארוחה טובה במסעדה לבנונית ששם, בוודאי, נקבל אוכל מכל טוב ומכל הלב, וקבעתי עם אחותי, שלאחרונה לא יצא לנו להתראות הרבה, למען השלמת פערים.

בכניסה למקום ניצב בר, ומימינו פרושים שולחנות. על הקירות תלויים מסכי LCD, ממול מדפים עם תאורה מתחלפת עליהם נחות להן בשלווה נרגילות, ואילו מהתקרות משתלשלים שנדלירים לצד מנורות ספוטים קטנות.

מיד כשנכנסנו, ניגשו אלינו שני גברים אדיבים ובירכו אותנו בברכת "ערב טוב", השניים הובילו אותנו אל ספות רכות והניחו לפנינו תפריטים. כהרף עין, הגיע המלצר ושאל מה נרצה לשתות בזמן שמלצר נוסף הניח על שולחננו מגוון רב של סלטים וסלסלת לאפות (12 ₪ בהזמנת מנה עיקרית). היו שם, סלק, חצילים, טחינה פטרוזיליה, גזר, תירס, גמבה אפויה, סלסה, סלט טורקי, קישוא מטוגן עם עגבניות, ירקות כבושים, חציל טבעי קלוי, טבולה, תפוחי אדמה, סלט עגבניות. הסלטים הצבעוניים היו טעימים וערבו לחיכנו.

הזמנו שתייה קלה, אני קולה (9 ₪) ואחותי כוס לימונדה (9 ₪). לא הספקנו להגיד ג'ק רובינזון והשתייה הייתה מונחת כבר על השולחן. בנוסף, הגישו לנו סלט רוקט עם עגבניות, סוגים שונים של גמבה ובצל ירוק בתבלון סומק, שמן זית ושקדים (15 ₪), סלט ירקות לבנוני (15 ₪) וקובה במילוי בשר כבש וצנוברים (8 ₪).

בעודנו נהנות מהמנות הראשונות, הונחה על שולחננו ספיחה (35 ₪). מדובר במאפה לבנוני המכיל בשר עגל, עגבניות, צנוברים ושקדים ומוגש על מצע של לאפה. מזכיר מעט פיצה בשרית מיוחדת וטעימה.

בשלב הזה כבר היינו זקוקות להפוגה קלה. התרווחנו על הספות, המשכנו להעביר חוויות מהשבוע שחלף והתעדכנו בהיסטוריית המקום המעניינת לא פחות מהמאכלים עצמם.

הרעיון לפתוח מסעדה לבנונית התחיל, איך לא, בלבנון. מייקל, הבעלים, הכיר במהלך שירותו הצבאי כמה שפים ששירתו בצד"ל. לאחר שצה"ל יצא מלבנון, במסגרת קליטת צד"לניקים בארץ, חבר מייקל אל השפים והזמין אותם לבוא לבשל גם בארץ מאכלים לבנוניים. את ביירות פתח יחד עם פרדי, שותפו מזה שלוש שנים, ויחד הם יצרו מטבח המושתת על שיטות הבישול הלבנוניות המסורתיות ומשלב בהרמוניה ניחוחות מהמטבח הערבי-ים-תיכוני והצרפתי.

מסעדת ביירות מתמחה בעיקר בחומוס ובשר. בשר העגל מיושן במקום באופן עצמאי ואף התבלינים נטחנים במטבח המסעדה. בהמשך נוכחתי לגלות שלהבדיל ממסעדות רבות אחרות, במקום לא נעשה שימוש בחומרים משמרים, מה שזקף נקודת זכות נוספת למסעדה.

"אני מוכנה לעיקרית" הצהרתי, תוך כדי הזמנת מנה העונה גם היא, כמו המסעדה, לשם 'ביירות' (55 ₪). זוהי מנה עשירה מאוד, המכילה נתחי בשר טלה עם לב עוף, נתחי פרגיות מוקפצים, בצל, שום חריף ותבלון מיוחד המוגשת על מצע לאפה בקישוט שקדים. המנות העיקריות מוגשות בליווי שתי תוספות חמות לבחירה. המנה לוותה בתוספת של מקלובה - תבשיל אורז וירקות (תפוחי אדמה, גזר, קישוא ובצל).

אחותי בחרה להזמין 'חוסה' (49 ₪) - נתחי פילה פרגית עם בצל, עגבניות ושום בתבלון לבנוני (לבחירה חריף/ פיקנטי), בתוספת מג'דרה - אורז עם עדשים ובצל מטוגן. המנות היו טעימות, גדולות ומשביעות לא פחות.

"התפוצצתי רשמית" דיווחתי לאחותי, בעוד שתינו נשענות לאחור ללא יכולת לקום מהספה. ברקע נשמעה מוזיקה ערבית, שתינו לא חשבנו פעמיים וכבר התחלנו להניע ידינו לצלילי המוזיקה, התמזגנו עם האווירה וחשנו תחושת שייכות נעימה.

בעודנו סופגות את אווירת המקום, ניגש אלינו המלצר ושאל כיצד נרצה לקנח את הערב. היה ברור לי שהשלב הבא כולל בקלאווה, גם כי אני משוגעת על בקלאוות וגם כי אני יושבת במסעדה לבנונית שברור לי שהיא אלופה בשטח האהוב עלי. מי אני שלא אקפוץ על ההזדמנות לבקלאווה אמיתית? "בקלאוות הן לא חלק מהקינוחים" אמר המלצר. "אין בקלאוות?" שאלתי באימה. "את הבקלאוות אתן מקבלות בלי קשר, ביחד עם השתייה החמה", הוא המשיך את המשפט.

בעוד תחושת הקלה מציפה אותי, שבתי לעיין בחלק המתוק של התפריט וגיליתי בוואריה (16 ₪), בעוד אחותי בחרה בסופלה (20 ₪). שני הקינוחים הוגשו כשמעליהם גולש סירופ שוקולד מתקתק ומפתה. את הקינוחים הטעימים ליווינו עם קפה שחור חזק ואותנטי

שהוגש בפינג'אן, לצידו ספלי קפה קטנים, כאשר על צלחת נוספת הוגשו בקלאוות משלושה סוגים שונים (הקפה והבקלאוות על חשבון הבית).

"איזו ארוחה מדהימה" אמרה אחותי, כאשר הבחנתי בשעה המאוחרת, בכל זאת, מחר עוד מצפה לי יום לימודים ארוך. אין לנו ספק שעוד נחזור לכאן, וכמה שיותר פעמים, כי כמו שאומרים אצלנו "כל המרבה הרי זה משובח".

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

* רוצים גם אתם לאכול בביירות? לחצו כאן וקבלו קופון שווה במיוחד.

הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

 לדף הפייסבוק של rest לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי