יודעת את העבודה

נדמה שהמפגשים השבועיים שלי ושל אודי הפכו בעת האחרונה למסורת של ממש. אחת לשבוע אנחנו מקפידים להיפגש בשעת הערב; לאכול טוב, לשתות מעט ולשחרר קיטור. על הבית, על העבודה, על שגרת חיינו השוחקת. כל אחד מגיע עמוס בחוויות השבוע שחלף והמילים נשפכות. השבוע נפגשנו בנאפיס חולון. לא חיפשנו גורמה מפונפן ולא חיפשנו לקרוע את הכיס. חיפשנו אוכל טעים ומשתלם באווירה נעימה, וזה בדיוק מה שנאפיס יודעים לתת יותר טוב מכל מסעדה ישראלית אחרת.

הנוסחה הנכונה
המקום היה גדוש בהמוני סועדים. המונים. בעוד אינספור מסעדות שאני מכיר נאבקות על קיומן ונלחמות על כל לקוח, בנאפיס תצטרכו להמתין קרוב לחצי שעה בתור, אלא אם כן הזמנתם מראש. ככה זה עובד, בנונשלאנט ולאורך כל כך הרבה שנים. מישהו שם בלי ספק פיצח את הקוד.

אוראל, המלצר שלנו, ניגש לאודי ואליי עם תפריטים, והפליג בהמלצות ציוריות על המנות הנבחרות מהתפריט העשיר. אודי לקח חומוס פטריות (24 ₪) ואני מנת הום פרייז (24 ₪) כראשונות כמובן.

לא חלפו אפילו שלוש דקות והמנות על שולחננו. ולא סתם מנות - ההום פרייז התגלה כמנה לארבעה סועדים. זו לא הגזמה, אפילו לא במילימטר. מנת ההום פרייז היא בדיוק בכמות שתספיק כראשונה לשולחן של ארבעה. זו מנה טעימה מאוד, מתקתקה במידה הנכונה ויותר מהכל - ענקית באופן שלא ברור לי איך ולמה היא נמכרת רק ב-24 ₪.

עם התחלה משתלמת כל כך וטעימה כל כך ההמשך נראה מבטיח מתמיד. גם החומוס עם הפטריות של אודי היה טעים. הפטריות תובלו היטב והקונטרסט המתבקש בין החומוס הצונן לפטריות החמות היה כייפי ונוגב עד תום עם הפיתות הטריות שהוגשו איתו.

פרגית והמבורגר שהגיעו מרחוק
לעיקרית הזמין אודי את מנת "פרגית נפאל" (52 ₪) שתמונה גרנדיוזית שלה מופיעה בתפריט. אני הלכתי על ההמבורגר המקסיקני (52 ₪) לקול אזהרותיו החוזרות של אוראל המלצר, שניסה לגונן עליי מפני החריפות של המנה הזו. לא עזר לו ונשארתי בשלי.

אז ככה: המנה שצולמה בתמונה הגרנדיוזית של פרגית נפאל, היתה בעצם מנה בעלת ממדי ענק בלתי נתפסים של הררי פרגית וחזה אווז בסויה, סילאן, פטריות ובצל עם אורז אסייתי למכביר. הכמות היא זוגית ולא פחות. באחריות. הטעם מעולה, הפרגית היתה עסיסית ומתובלת בדיוק רב.

ונחזור להמבורגר שלי. ובכן, בטח תהיתם למה התעקשתי על המקסיקני החריף לנוכח הזהרות המלצר שחשש לשלומי. אסביר:  זה פשוט, בארץ כשאתה מזמין מנה במסעדה היא מגיעה מתוקה. זו ברירת המחדל. כשאתה מזמין מנה פיקנטית היא מגיעה מעט פחות מתוקה. זו המשמעות של "פיקנטי" בז'רגון הקולינאריה הארצישראלית. וכשאתה מזמין מנה חריפה, פלוס ציורים של פלפלים ולהבות לידה פלוס אזהרה מהמלצר וביטול כל אחריות של המסעדה לתוצאות, אתה מקבל מנה פיקנטית עם חרפרפות מעודנת. אז הזמנתי את המקסיקני שלי, ותנו לי ליהנות מהעקצוץ הקליל שלי בשקט.

ואז זה הכה בי
ואז הוא בא. סקסי וגדול בתוך לחמנייה טרייה עם הררי בצל מטוגן מעליו. ביס ראשון, ואודי רואה אותי מחוויר. ביס שני ואני על סף אובדן הכרה. אודי נחנק מצחוק ואני מנגב את האף, את העיניים שהחלו לדמוע, את המצח מאגלי הזעה. האוזניים האדימו, הלשון צרבה, החיך בער, הצוואר התקבע, הגרון להט.

בנאפיס לא פראיירים מסתבר. אוראל הגיח לשולחננו שוב והפציר "אמרתי לך" קטן, בעודו בוהה בי מפרכס בנשימותיי האחרונות. ככה עושים חריף רבותיי. כותבים בתפריט, מזהירים, ועומדים מאחורי מה שכותבים. כל הכבוד לנאפיס, שלא מפחדים לתת בראש עם חריפות משובחת, המנה הזו ערבה מאוד לחיכי הצרוב, אך מתאימה אך ורק לאוהבי הז'אנר או לסתם מזוכיסטים.

לסיכום, בעבור 152 ₪ הרי שמדובר בארוחה המשתלמת ביותר בסביבה. דעו שבמחיר הזה שלושה אנשים סבירים יותר וגרגרנים פחות יכלו בהחלט לשבוע וליהנות.

הייחוד של נאפיס, כפי שאודי ואני ניתחנו בדרכנו החוצה, הוא היכולת המופלאה להישאר צמודים לתפריט ההוא הישן המקורי והאהוב, אך עם זאת להמציא עצמם כל פעם מחדש ולהישאר רלוונטיים ואטרקטיביים בכל הנוגע למחיר. נאפיס בהחלט עומדים במבחן הזמן. מומלץ ומשתלם מאד לבוא לבקר.

מה אכלנו?
חומוס פטריות – 24 ₪
הום פרייז – 24 ₪
פרגית נפאל – 52 ₪
המבורגר מקסיקני – 52 ₪
סיכום חשבון: 152 ₪ לארוחה ענקית לזוג

* כתבה פרסומית

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי