ערב שכולו THEO

זה היה בערב יום שני. התירוץ היה יציאה משותפת של שתי חברות שלא יצאו מזה זמן רב ביחד. האלטרנטיבה היתה להתכרבל בשמיכה רגע אחרי שהילדים הולכים לישון או לצאת ולעשות קצת חיים. בחרנו באופציה השנייה ונסענו לרעננה כדי לבדוק את THEO.

THEO היא בעצם גלגולה של מסעדת פלקינו שעבדה במקום במשך שנתיים וחצי. לפלקינו היתה נשמה של בחור צעיר והרפתקני. במשך היום היא היתה מסעדה לכל דבר, כשהיא מאכילה את יושבי ההייטק שמסביב, ובערב קיבל המקום נופך של בר, וזה לא קשה כשיש לך בר ענק שמכיל 40 מקומות ישיבה.

בצהרי היום הכל צבוע אדום
עבר לו הזמן, ובעלי המקום, כשאחד מהם הוא השף, החליטו שהילד התבגר, התברגן ועכשיו הוא אוהב את הדברים קצת אחרת. קצת יותר קלאסיים, קצת יותר בוגרים, וכבר לא בא לו לשבת על כיסאות גבוהים. אז עשו מייקאובר – שיפצו, החליפו ריהוט, והפכו את המקום למסעדה מהוקצעת, שמציעה תפריט ביסטרו עם מגוון רחב של מנות ראשונות, וגם מנות עיקריות, עסקיות ותפריט ערב אלגנטי.

בצהריים המקום עמוס בעובדים מהסביבה, שיכולים לקחת עסקית מאוד משתלמת של מנה עיקרית, עליה הם מקבלים 15% הנחה, ובמחיר הזה מתווספת להם מנה ראשונה וגם שתייה קלה. בערב יש אופציה של קומבינציית מנות ראשונות – 4 מנות ב-135 ₪, וכשתראו את מבחר המנות הראשונות של המקום בכלל לא בטוח שתרצו להזמין עיקרית. 

אז הגענו כאמור ביום שני בערב. הורדנו את המעילים, את הצעיפים הכרוכים על צווארנו, והתיישבנו ליד שולחן שזכה לתאורה נעימה ורכה, מוסיקה בווליום רך ושתי בנות נחמדות שהיו מאוד רעבות. המלצרית מיד ניגשה. מחויכת ומקצועית. הציגה את התפריט ואת האופציות השונות, סיפרה על הספיישלים ומיד רשמה הזמנה. כן, אנחנו מחליטות מהר.

שלוש ארבע לעבודה
לראשונות הזמנו ניוקי ערמונים, סביצ'ה פסיפס וג'מבו שרימפס. לקחנו גם שני קוקטיילים שנראו לנו מאוד מעניינים: מוחיטו למון גראס עם בקארדי, ליים, נענע והל וגם פינק קפירינייה – עם קשאסה, ליקר הדרים, אשכולית אדומה ולמון גראס. אל השולחן הגיעו שני קוקטיילי ענק! מבטיחה לכם שאלו הקוקטיילים הגדולים ביותר שראיתם. המוחיטו הגיע בכוס גבוהה מאוד סטייל כוס שמפניה, והקפירינייה הגיעה במין ואזה קטנה עם קשים מסולסלים. התחלנו במלאכת השתייה, כשאל השולחן הגיעו שתי לחמניות מצוינות עם תערובת מטבלים. הלחמניות והלחמים מיוצרים במקום, כך מסתבר. זה מסביר את הטריות המדהימה שאפיינה את הלחמניות, טריות של "הרגע יצר מהתנור", ולא של "חומם מראש". טבלנו וטבלנו, שתינו ושתינו, ובכלל לא דאגנו למקום שיש בבטן, כי הרי הגענו עם תיאבון ממש בריא.

הניוקי הגיע בתוך צלחת עמוקה. ענני ניוקי מתקתקים יחסית, ברוטב שמנת עם שבבי פרמז'ן מעל. מנה מצוינת שתפסה מקום של כבוד על הכפות שהגישו לנו. מיד אחריה הגיע הסביצ'ה פסיפס, כשהוא משלב סלמון, טונה אדומה ומוסר ים. לידו גלידת קמפרי ועשבי תיבול קצוצים גס, כמו שאנחנו אוהבות. ערבבו את הכל וקיבלתם את הסביצ'ה הכי מעניין שיצא לכם לאכול. אין ספק שסורבה הקמפרי משדרג את המנה לסביצ'ת על.

הג'מבו שרימפס שהגיעו טרפו את כל הקלפים. הם היו צרובים באופן מושלם, ולידם חיכו בסבלנות גזרים ואפרסמונים, מחכים שנתייחס גם אליהם. הכל ביחד יצר הרמוניה של טעמים, עם רוטב מושלם של חמאה ירוקה. תענוג לחיך. רק הזנבות נותרו בצלחת.

עיקריות או לא להיות
נשאר עוד קצת מקום בבטן, על זה הסכמנו שתינו. למרות שהמנות בתיאו מאוד גדולות, השכלנו לבחור כאלה שאינן כבדות במיוחד (אפילו הניוקי לא היו כבדים). לעיקריות לקחנו פילה מוסר ים וריזוטו פירות ים. בהחלט הלכנו היום על עולם הים.

צלחת גדולה עם נתח עסיסי וגדול של פילה מוסר ים נחתה על השולחן. מסביבו רקדו בעליזות ברוקולי וכרובית צרובים על הגריל, ברוטב קרם לבנה. וואו, פשוט וואו. הדג היה עשוי היטב, הרוטב התאים לו לאישיות, והירקות, טוב, חברתי ציינה שלא היתה מתנגדת לאכול מנה צמחונית של ירקות כאלו, שנעשו ביד אומן. סחתיין תיאו, הירקות שלכם הצליחו לגבור על דג איכותי ועסיסי שלא עושים כמוהו בכל מקום.

הריזוטו הגיע בסיר אלומיניום עם ידית, סטייל פעם, הכי סטייל דייגים. מרחוק נראה כעוד ריזוטו פירות ים, מקרוב, ממש מקרוב – כשהכף התקרבה אל הפה, הבנו שיש שם משהו אחר. חזה אווז, נתחים קטנים ושובבים שאמרו לפירות הים – אתם כאן, אתם טריים וטובים, אבל אנחנו מנהלים כאן את העניינים ומשנים את הטעם. יצא לכם פעם לטעום פירות ים עם חזה אווז? כדאי לנסות, ומעניין שלא טעמנו שילוב כזה עוד קודם. בהחלט שילוב מעניין שיש לרשום עליו פטנט.

פאוזה
למה פאוזה? כי באמת לא נשאר מקום בבטן, ומאוד רצינו לטעום קצת מתוק. ואני שוב אומרת – המנות בתיאו גדולות, כך שתבואו רעבים במיוחד. שף המקום, חן אריה, לא מתבייש לשים קצת יותר על הצלחת, ולא לתמחר אותה ביותר כסף. בהחלט תמורה נאה לכסף שלכם – ועל זה בעלי המקום מתעקשים. הם רוצים שתצאו שבעים ושבעי רצון מההוצאה שלכם. הם רוצים שתוכלו להרשות לעצמכם לאכול במקום לעתים קרובות, ולא לשבור את הכיס.

בסוף נשברנו. כן, לקחנו קינוחים – קרם ברולה שמוגש עם פירות העונה וסורבה מנגו וצנצנת מענגת של קרם גבינה עם פירורים. גרסה מעניינת לעוגת הגבינה פירורים שכולנו כל כך אוהבים. מוצלחת מאוד, יש לציין. גם הקרם ברולה היה טעים ומעניין. מרקם ברולאי קלאסי, עם טוויסט מרענן של פירות עונה וסורבה מנגו, שיכול להתאים גם לחורף וגם לקיץ, כי הקרם ברולה יותר חורפי והפירות לוקחים אותו לכיוון השמש. שתי כוסות של תה צמחים שמוגשות עם קנקן ברזל יצוק חתיך כזה, וסיימנו ארוחה מעולה. המשכנו עוד לקשקש ושמנו פעמינו אל המשך השבוע.

בתיאו בהחלט מקפידים על סטנדרטים שלא נופלים ממסעדות תל אביביות טובות. המקום צעיר, אך מתאים גם לזוגות ולמשפחות. המנות מאוד חדשניות והספיישלים לא מותירים מקום לספק – כדאי לנסות. אגב, אם אתם מחפשים מקום לאירוע, תיאו ערוכים לזה עם כל הפסיליטיס שצריך, ויש מקום ל-100 איש פלוס מינוס.

מה אכלנו:
ניוקי ערמונים ושמנת – 38 ₪
סביצ'ה פסיפס וקמפארי – 46 ₪
ג'מבו שרימפס – 48 ₪
פילה מוסר ים – 93 ₪
ריזוטו פירות ים – 79 ₪
עוגת גבינה פירורים – 37 ₪
קרם ברולה – 36 ₪
2 קוקטיילים – 76 ₪
סיכום חשבון: 453 ₪ לארוחה זוגית מלאה עם קינוחים וקוקטיילים

THEO, החרושת 14, רעננה. 053-9372424
 
* כתבה פרסומית

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי