נוסטלגיה בסינית

בשנת 1980 חגגה אחותי הגדולה מיכל את יום הולדתה השמיני, ועד שהסתיים העשור הצבעוני הזה, היא הספיקה לכלות מאות גלונים של רוטב חמוץ מתוק, שליוו כל ארוחה.

במהלך השנים המנהג המגונה נעלם כלא היה, אבל כשישבנו בערב של יום שבת במסעדת טוקאי גלי ים, ולצד המנות הראשונות הוגש לנו כלי חרסינה שהכיל את הרוטב הנשכח, בבת אחת נמחקו להן עשרים ומשהו שנים. אם הארוחה שלנו הייתה מתקיימת באמת בשנות השמונים, יש מצב שכלי רוטב אחד לא באמת היה מספיק לה, אבל בכל זאת מרשים היה לגלות שבתום הארוחה הוא נותר ריק לחלוטין.

רק אני והאחות שלי (והחליל הסיני) 
לעתים נדירות יוצא לי ולמיכל להיפגש בלי כל הילדודס מסביב, ואין כמו ארוחה סינית כהלכתה כדי להעלות באוב זיכרונות מימים אחרים. החלטנו לפתוח את הערב עם קומבינציה צמחונית של דים סאם עבודת יד (34 ₪), בקבוק גולדסטאר (22 ₪) וכוס מרלו של יקבי ברקן (25 ₪), ולקחת את הזמן. כשהגיעו הגיוזות השיחה השתתקה והתיאבון נפתח והחלטנו להמשיך הלאה במרץ. בזמן שחיסלנו את הגיוזה תרד ושום ואת הגיוזה פטריות שיטאקי המשובחת, הזמנו חמוצים סיניים (16 ₪) ואגרול עם שרימפס (32 ₪). כל גיוזה נטבלה אחר כבוד ברוטב הצדפות והשומשום ולפני שהספקנו להגיד "בשנות השמונים עוד לא ידענו מה זה דים סאם, איזה בזבוז של עשור", הגיעו החמוצים הסיניים והאגרולים.



אני חייב להודות ששתי המנות הפתיעו אותי. האגרול הפתיע כי הייתי בטוח שהוא מגיע עם מילוי שרימפס, אבל בפועל הגיעו זוג אגרולים שלכל אחד מהם היה מוצמד שרימפס בטמפורה והחמוצים הפתיעו אותי כי אני הייתי בטוח שמדובר בסלט הסיני הקלאסי. בסופו של דבר האגרול התגלה כיציאה מבריקה ובנוסף הזמנו גם סלט גזר, צנון ושומשום (25 ₪). אחרי שכל זה חוסל בליווי של רוב חמוץ מתוק מהטעימים שיצא לנו לטעום, לקחנו הפסקה, נשמנו עמוק וצללנו אל התפריט המגוון בחיפוש אחרי המנות העיקריות.

>> להזמנת שולחן במסעדת טוקאי גלי ים

על הרוך ועל הקושי
המנה העיקרית שמיכל בחרה היתה מעין קפיצה קטנה למחוזות צרפת. מיכל הלכה על קלאמרי ברוטב שמנת חמאה ושום (79 ₪) ולצדה הזמינה מנה של אורז מאודה (12 ₪) לספיגה מקסימאלית של הרוטב. טבעות הקלאמרי הפריכות ליטפו את בלוטות הטעם במתיקות עדינה, והרוטב שהעיף אותנו לצרפת היה כל כך מלטף, שבהחלט ניתן לכתוב שזו הייתה נחיתה רכה ביותר. אני הלכתי על מנה הרבה יותר מאתגרת – בקר ברוטב שום סצ'ואן (55 ₪). נהניתי מכל ביס, ובאמצע הזמנתי עוד גולדסטאר שהסתדר מצוין עם חריפותה של המנה. בצד עמדה צלחת של אורז מטוגן עם ביצה (15 ₪) וזכתה גם לטיפול.

לפרק את הבננה
באופן עקרוני, אם בסוף הארוחה אין בננה מטוגנת, כנראה שלא אכלתם במסעדה סינית. עם זאת, רציתי לגוון הפעם ולכן החלטתי לקחת מנה מטוגנת ומנה שיש בה בננה וכך ליהנות משני העולמות ומשתי מנות כמובן. ראשונה הגיעה לשולחן שלנו מנה של גלידה מטוגנת (28 ₪) שלוותה בקישוטי קצפת. שכבת הטמפורה העדינה של כדורי הגלידה שנותרה באורח פלא קפואים חרף הטיגון הייתה מתקתקה וקריספית, וקישוטי הקצפת היוו מרקם נוסף שהפך את המנה למנצחת. אחריה הגיעה לשולחננו הבננה לוטי (30 ₪) בליווי גבעות תלולות של קצפת, כדור גלידה נוסף וסירופ מייפל.

כדי לספור את המסעדות הסיניות שעדיין פועלות בחיפה לא צריך יותר מאצבעות יד אחת, וגם בה לא בהכרח צריך את כל האצבעות. אז במידה ואתם מעוניינים לעשות קפיצה קטנה אל האוכל הסיני הוותיק והטוב, עשו לעצמכם ולהם טובה וסורו לטוקאי גלי ים. אני בטוח שתודו לי.

חשבון בבקשה:
שני בקבוקי גולדסטאר – 44 ₪
כוס מרלו של יקב ברקן – 25 ₪
קומבינציית דים סאם צמחונית – 34 ₪
חמוצים סיניים – 16 ₪
אגרול עם שרימפס – 32 ₪
סלט גזר, צנון ושומשום – 25 ₪
בקר ברוטב שום סצ'ואן (חריף) – 55 ₪
קלאמרי ברוטב שמנת, חמאה ושום – 79 ₪
אורז מאודה – 12 ₪
אורז מטוגן עם ביצה – 15 ₪
גלידה מטוגנת – 28 ₪
בננה לוטי – 30 ₪
אספרסו כפול – 12 ₪
סיידר חם – 20 ₪
סה"כ – 427 ₪ שזה הרבה יותר זול מנסיעה במכונת זמן

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי