על ראש שמחתי

דמעה תורנית איימה לזלוג מזווית עיני השמאלית במורד הלחי. דמעה מלוחה מהתרגשות אמיתית מהולה בעצב של פרידה זמנית. האוויר הצונן בסוף יולי, השקט הפסטורלי של משכנות שאננים בשעת ערב וחומת העיר העתיקה המוארת הפרוסה לנגד עיני, סיפקו לי סוף מושלם לערב הירושלמי הטוב ביותר שחוויתי. לולא הייתי חושש שתפסיקו לקרוא הייתי כותב פה שיר הלל  עם ארבעה בתים ופזמון. עד כדי כך נהניתי במסעדת טורו. ירושלמית כשרה חדשה שהצליחה במקום שהמון מסעדות נכשלו בו, גם הטעימות שבהן. טורו היא ללא ספק ההברקה הטובה ביותר של ירושלים בתקופה האחרונה שהצליחה לספק לנו כמה רגעים של אושר גסטרונומי מזוכך.

התחלה
אחי גיל חגג לא מזמן יום הולדת וכמיטב המסורת, דאגתי להודיע לו שהמתנה תגיע אחר כך. השבוע החלטתי לקיים את ההבטחה והצעתי לו להצטרף אליי לירושלים בשעת ערב במקום שטרם הכרתי במשכנות שאננים, בשם טורו. יצאנו מרמת גן בשעה 20:00 וכעבור שעה בדיוק הגענו ליקום מקביל ממש. גם אם אתם לא בעניין של זלילה לילית, נסו פעם קפיצה כזו לירושלים, זה עושה פלאים לדם.

התיישבנו בחלל הפנימי של המסעדה המעוצבת בדייקנות של ביסטרו צרפתי יוקרתי ומוקפד. כנראה שישר ניגשנו פנימה מתוך הרגל ללחות התל אביבית הבלתי נסבלת, שבירושלים אין לה זכר. כשתגיעו אתם, תהיו חכמים יותר ובקשו לשבת בחוץ. הנוף מפעים. מלצרית חמודה הביאה תפריטי נייר מהסוג שמאפיין מסעדות חדשות בהן טרם גובש תפריט סופי והתחלנו להתלבט.

התפתחות
פתחנו בקציצות פרסה ותפוחי אדמה עם שמיר ואיולי חרדל (38 ₪), סיגר אווז עם רוטב הדרים, ג׳ינג׳ר ונענע (44 ₪) ובסלט ארטישוק בגריל עם צנוניות רוקט, צלפים, פלפל ובצל ירוק ברוטב אנשובי (36 ₪). הפעם האחרונה שנהניתי כך מאוכל הייתה במסעדת שני כוכבי מישלן בפראג. כל המנות בטורו מדויקות, הכל טרי במידה כמעט מוגזמת וטעים בצורה קיצונית, שגרמו לגיל ולי להשמיע קולות משונים ולפרוץ בצחוק של מבוכה אחת לכמה ביסים. בנקודה הזו הכתרנו, כל אחד בנפרד, את טורו כמסעדה האיכותית והטעימה ביותר שביקרנו בה בשנה האחרונה, וביקרנו בלא מעט כאלו. וזה עוד לפני שהכרנו את העיקריות.

דקה לפני הפירוט, מילה קטנה לסלט הארטישוק. כן, החלטתי פשוט לפנות לסלט עצמו, ובכן; תודה! תודה שהכנסת לפרספקטיבה נכונה את ארוחות הפועלים שאני אוכל כל צהריים במסעדות מזדמנות. תודה שהזכרת לי שמטבח זה לפני הכל אמנות, תודה על כמה דקות של אושר מזוכך מהסוג שרק גרגרנים אמיתיים יכולים להפיק ממנה מושלמת בצלחת. תודה לך סלט ארטישוק קטן. אנחנו עוד ניפגש.

שיא
לעיקריות, אני עם פילה בקר על פולנטה עם פטריות, אפונה, גזר ברוטב יין אדום וערמונים (148 ₪), גיל עם פילה דג ים על קרם חציל עם חומוס, בצל שרוף, ארטישוק עגבניות, שעועית ירוקה, פלפל חריף, נענע, שמיר וקרם שום (125 ₪). עיר הקודש אמרנו? טורו היא קודש הקודשים. פילה הבקר הגיע מידיום כמו שביקשתי, כשקובייה ורדרדה מעוררת פליאה נגלתה לעינינו עם נעיצת הסכין הראשונה. הבשר היה רך ועסיסי ובאמת שלא יכולתי לבקש יותר. הדג של גיל, גם הוא מהמשובחים שיצא לנו לטעום, עשוי מצוין. שתי בחירות מוצלחות במיוחד שהפכו את החוויה לעילאית עוד יותר (אם זה אפשרי בכלל).

סיימנו בשני אספרסו ארוך, בפטיסייר קוקוס עם סילאן, שקדים, בצק פילו וסורבה תות (42 ₪) ובטרטופו שוקולד (45 ₪) עם שטרוייזל שוקולד, מקרון קפה, קרם פטיסייר, פירות יער וגלידת רום(45 ₪). קול חצוצרות הסיום נשמע ברקע. טורו יומרנית וקולעת, מעיזה ופוגעת. היא ביקור חובה לכל ירושלמי שמעריך אוכל איכותי ומחפש רומנטיקה יוקרתית ולכל תל אביבי שכבר שכח מה זה אומר. טורו היא גילוי חדש ומסעיר שוודאי תהפוך למוסד ירושלמי נוסף, המעלה אליו לרגל אלפים.

חשבון בבקשה
קציצות פרסה – 38 ₪
סיגר אווז - 44 ₪
סלט ארטישוק - 36 ₪
פילה בקר - 148 ₪
פילה דג - 125 ₪
פטיסייר קוקוס - 42 ₪
טורטופו שוקולד - 45 ₪
שני אספרסו - 20 ₪
שני מים מינרלים - 24 ₪
סה"כ - 522 ₪

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי