האחת והיחידה

כל גבר וודאי מכיר את הסיטואציה בה זוגתו, חובבת השגרה בימים רגילים, חוזרת הביתה מהעבודה ומודיעה "נמאס לי לאכול בבית! היום יוצאים לאכול בחוץ". גם אני נקלעתי לחוויה דומה לא מזמן,  כששכבתי לתומי על הספה, נותן למוח להישטף בעזרת תוכנית טלוויזיה חסרת תכלית שלא דורשת מחשבה או מאמץ מנטאלי. מכיוון שכל תגובה אחרת הייתה משלימה את תכנוני הזדוני להישאר במצבי הרובוטי, לא הייתה לי ברירה אלא להסכים לספונטניות.

אורות העיר הגדולה
הגברת, חובבת אוכל איטלקי מושבעת, בחרה הפעם את UNO (או "אונו" בעברית אם תרצו) של השף ניצן רז . כך מצאנו את עצמנו, בערב שגרתי אחד של אמצע השבוע, עושים את דרכנו לתל אביב שלא עוצרת לרגע. אחרי חניה נוחה למדי בחניון גולדה הקרוב למסעדה (פלא בפני עצמו כשמדובר במדינת תל אביב) הגענו למסעדה הממוקמת בתחתית מגדל משרדים. אל תתנו למיקום להטעות אתכם – מצד אחד עזריאלי, מצד שני אבן גבירול ואתם, משקיפים מלמעלה על חצי מתל אביב. עוד לפני שהושטתי את היד לדלת המסעדה, היא נפתחה מעצמה, כאילו מכינה אותנו לחוויית השירות הנפלאה שאנחנו עומדים לחוות.

האחת והיחידה
המקום עוצב בצורה בלתי רגילה כשאת פנינו קיבלו ציור קיר ענק, בקבוקי יין התלויים מהתקרה וחלונות גדולים ומבריקים שמביאים את אורות העיר ישר לצלחת. המסעדה חולשת על שטח נוסף המאפשר ישיבה בחוץ, אופציה מפתה במיוחד ללילות הקיץ שבאים עלינו לטובה. 

פנים החלל מאוכלס בתכנון נכון עם ספות רחבות ידיים, שולחנות לזוג ושולחנות גדולים, המתאימים לקבוצות גדולות יחסית ומהווים כמו פינת אוכל פרטית ומפוארת. הדבר המופלא ביותר במקום הוא סידורם הנכון כל כך של השולחנות (דבר שמקומות רבים לא משכילים ליישם), כך שכמעט לכל שולחן יש את הפרטיות שלו ואתה לא מוצא את עצמך מצוטט בעל כורחך לשיחותיהם של הסועדים הצמודים. לצד האווירה החמימה והאורות העמומים, אווירת הרומנטיקה הושגה ובגדול.
מה בתפריט?
מיד שהתיישבנו קיבלנו פירוט על הספיישלים ממלצר מחויך בשם אלעד, שנראה כי כל מטרתו בעולם היא להקשיב לבקשותינו. למרות שהמסעדה הייתה מלאה כמעט לחלוטין (ומדובר באמצע השבוע להזכירכם), לא נראה כי אלעד מיהר למקום אחר. עוד התנהלות נכונה, רשמתי לפניי. בניסיון להשביע את רעבוננו, שכנראה גדל ברגע שיצאנו מכותלי הבית, בחרנו את המנות הראשונות בזמן שאנו חושבים על העיקריות. הגברת ביקשה קפלטי פורצ'יני - מיני רביולי ממולא בפטריות, רוטב כמהין, בלסמי מיושן וגבינת פיקורינו ואילו אני, בחרתי במנה מתוך מנות הקרודו, שלאחר הסבר קצר, התברר שמדובר במנה המזכירה קרפצ'יו, רק מבשר דג. בהמלצתו של אלעד, בחרתי בקרודו מוסר ים עם קולורבי מוחמץ, זרעי עגבניה, צנונית וגרידת לימון ובתופסת פוקאצ'ה כדי לחמם את האווירה, יכולנו בקלות לסיים שם.

המנות הגיעו במהירות מסחררת ושתיהן היו מעולות! במידה ואתם אוהבים קרפצ'יו ואין לכם בעיה עם דגים אתם חייבים לנסות את הקרודו. מדובר בחוויה טעימה להפליא, שונה לחלוטין מכל מנה שהכרתם הכוללת דג נא . ללא ספק מנה מנצחת.
עיקר העניין
אחרי שקיבלנו את ההחלטה האמיצה להמשיך לעיקריות החלטנו להזמין שתי מנות ולחלוק אותן. פיצה קלאסית וניוקי סלמון ברוטב קארי ועגבניות, עם זיתי קלמטה, זוקיני ובזיליקום, עמדו על הפרק. זוגתי, שכבר מזמן זכתה בתואר "מומחית הפיצות" ואין אחד שיערער על אנינות טעמה בכל בנוגע למעדן האיטלקי, טענה שזו בין הפיצות הטעימות ביותר שאכלה בחייה. אחרי הכרזה שכזו, קשה מאוד להמשיך, אך הניוקי נתנו פייט שווה והיו תענוג צרוף.

אחרי שראינו כי טוב, עברנו לקינוחים. אני לקחתי את עוגת הגבינה עם קציפת לימון ופטל שחור, בעוד האישה נהנתה מקינוח ספיישל מפנק במיוחד - פרפה נוגט עם שוקולד לבן וטוויל קקאו ואגוזים. שתי המנות היו נהדרות והיוו סיום מתוק לארוחה שלא תשכח בקרוב בזכות האוכל המשובח, אך בהחלט גם בזכות השירות האדיב והמסור שאינו עניין של מה בכך.

חשבון בבקשה
קולה זירו - 12 ₪
שליש סטלה - 28 ₪
מים מינרלים - 11 ₪
פוקצ'ה - 22 ₪
קפלטי פורצ'יני - ₪
קרודו מוסר - ₪
פיצה קלאסית - ₪
ניוקי סלמון - ₪
עוגת גבינה - ₪
פרפה נוגט - ₪
סה"כ - 372 ₪


*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי