חלום ליל קיץ

כמעט שלוש שנים אני מתגורר בתל אביב ועובד בירושלים. ההימצאות בשתי הערים הללו באותו היום היא מוזרה ומקסימה כאחד. מצד אחד, הכרך התל אביבי הסואן והרוגש בכל שעות היממה ומן הצד האחר, אוויר ההרים צלול כיין ותחושת הקדושה שמרחפת מעל הבירה – דיסאוננס במיטבו. למרות שבתל אביב אני מכיר כמעט כל מקום ואתר, פינות החמד של ירושלים עודן זרות לי. לכן נעניתי בשמחה להצעתו של ידידי ג'ואי להצטרף אליו לאחד המקומות המיוחדים ביותר בבירה – בית הקפה תמול שלשום.

פרס נובל
חבויה בתוך שכונת נחלת שבעה, בינות סמטאות גרמי מדרגות ואבנים ירושלמיות, שוכן לו בית הקפה תמול שלשום. כפי שרובכם ודאי מניחים הוא קרוי על שם שמה של אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר של ש"י עגנון, זוכה פרס נובל לספרות. ואכן, המקום מתפקד לא רק כבית קפה, אלא גם כספריה ובית תרבות ומעת לעת אף מתקיימות במקום הרצאות והקראת שירה וסיפורת, לצד התפקוד היום - יומי כבית קפה ומסעדה.

ואמנם, העיצוב של תמול שלשום מבקש להכניס את האורחים למעין אואזיס תרבותי - קולינרי, שבו אתה לא יודע באמת היכן אתה נמצא ומאוד נהנה מזה. אוכלים פה? קוראים פה? הרצפות המאוירות, קירות האבן, הקשתות שבין חללי המסעדה, כיסאות העץ הקלאסיים – כולם משווים למקום סטייל אירופאי של מרתף סופרים פריזאי. מדפי הספרים העמוסים לעייפה בכל ז'אנר אפשרי, ממשיכים את הקו המיוחד ואף המלצרים משאירים ברחבי המסעדה פתקים עם ציטוטים משירים אהובים. אפילו השולחנות "ממוספרים" בשמות של סופרים מפורסמים - "עמיחי", "עגנון", "עמוס עוז". קסם, כבר אמרנו?
פרולוג
לילך, המלצרית החייכנית שלנו, סיפרה כי את המקום פוקדים, מטבע הדברים, הרבה סופרים המגיעים לעבוד על יצירותיהם, לצד סטודנטים המצוידים בלפטופים ומפגשים חברתיים רגועים מעל כוס קפה או קערת סלט. אבל המומחיות של תמול שלשום, מספרת לילך, היא בגזרת הדייטים. לא רק שהמקום מבוקש בקרב נאהבי ירושלים, אלא אף יצא לאור ספר בדבר סיפורי אהבה שקרמו עור וגידים בין כתליה של המסעדה, ספר שכמובן ניתן לרכוש במקום.

גם התפריט בתמול שלשום בנוי על אדנים ספרותיים. כך המנות הראשונות מכונות "פתח דבר", מנות הביניים הן "העלילה" והעיקריות זכו לכותרת: "העלילה מתפתחת". לפתיחה הזמנו ג'ואי ואני סלט "רומן רוסי" (56 ₪) ושקשוקה בלאדי (44 ₪). הסלט הגיע במימדים נדיבים, והורכב מנתחי סלמון עשויים למחצה, עגבניה, ארטישוק, ביצה קשה, תפוח אדמה, מלפפונים חמוצים, וארוגולה שהתבשלה מחומו של הסלמון והדיפה ניחוחות נעימים. אמנם, עבודת הערבוב של כלל המרכיבים היוותה אתגר, אך בהחלט מדובר בסלט מרשים, שיכול להוות עיקרית בפני עצמו. השקשוקה, שנבחרה לא מזמן כאחת מעשר ארוחות הבוקר הטובות בעולם, חרגה מאקסיומת העגבניות –פלפלים - ביצים הסטנדרטית, כשהוספו לתוכה חציל קלוי וגבינת עיזים. טעמי ה"שרוף" של החציל הקלוי והמחבת החרוכה בתוכה הוגשה השקשוקה, היו נוכחים במידה הרצויה ונתנו טוויסט ירושלמי אמיתי למנה הידועה. השקשוקה אף מוגשת לצד סלט טרי, לבנה וטחינה נוזלית ועשויה כהלכה. לצד הפתיחים שתה ג'ואי מיץ גזר שנסחט במקום (25 ₪) בעוד אני פניתי לאלכוהולייה קלילה בדמות כוס שרדונה של ייקב גמלא (32 ₪).
מונולוג
כפי שמצפים בתמול שלשום, הארוחה המשיכה להתפתח יחד עם העלילה ולשולחננו המשיכו להגיע צלחות מעוטרות בציטוטי שירה וספרות. היה זה תורם של רביולי תרד ברוטב קרם פלפלים, שמנת ויין לבן (57 ₪), וקבבי דג קוד שהוגשו על גבינת עיזים, חציל קלוי, יוגורט ורוטב פלפלים (52 ₪). הרביולי נראו יותר כמו מוסיקה מאשר ליטרטורה כשעיגולי הבצק היפיפיים והירוקים במליחות עדינה נעטפו ברוטב פלפלים קרמי ומתקתק. שילוב הטעמים והמרקמים מהווה ללא ספק את אחת ממנות הפסטה הטובות בארץ. לא כבד, טעים ונעים. אבל את ההצגה גנבו ללא ספק הקבבים - 7 קציצות מתובלות במידה של דג קוד, היו טריות ומקפיצות חיך והשתלבו נהדר עם גבינת העיזים והחציל שהוגשו תחתן. זו ללא ספק מנה שעושה שירה בלב, רעננה וייחודית, מצליחה להיות קלאסית וחדשנית בעת ובעונה אחת – בינגו.
אפילוג
לילך, שגם דאגה לנו לתחלופת מים לכל אורך הארוחה, המליצה שנקנח בקרם ברולה "תוצרת בית" (32 ₪). לא הבנתי מדוע היה צורך להדגיש את עובדת הייצור בבית, עד שלפתחנו הוגשה קערית מלאה בקרם עדין, עם קראסט שרוף ומתוק מעליה, שהתפצח לתוך רכותו של הקרם. באמת ניכר שלא מדובר בקינוח תעשייתי, אלא במשהו שהשקיעו בו המון המון אהבה. אז אם אתם מחפשים לכם  פינת קסם בבירה, לכו לתמול שלשום, ויפה שעה אחת קודם.

חשבון בבקשה
רומן רוסי - 56 ₪
שקשוקה בלאדי - 44 ₪
מיץ גזר - 25 ₪
שרדונה גמלא - 32 ₪
רביולי תרד - 57 ₪
קבב מדג קוד - 52 ₪
קרם ברולה - 32 ₪
סה"כ - 298 ₪ לאוכל, ספרות ואווירה.

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי