טעם אלוהי

בין העיר העתיקה של ירושלים למרכז העיר המתחדש, בתוך מבנה מעוגל בפינת רחוב שוכנת לה מסעדת נויה. ריצוף מצויר בסגנון בתיה העתיקים של ירושלים עם עיצוב חדשני ומודרני. ישן וחדש. נויה, הוקמה לפני כחמש שנים בניסיון להפגיש בין המטבח הצרפתי למטבח הים תיכוני, מציעה דגים טריים ובשרים באיכות גבוהה במסגרת מסעדת שף כשרה למהדרין. נשמע לכם סותר? אז זהו שממש לא.

על רעב וחיות אחרות
בדרך כלל כשאתה מגיע למסעדה אתה רעב. נשמע הגיוני, לא? אז איך זה שכמעט בכל מקום כשאתה מגיע לאכול אתה צריך לחכות כדי להזמין ואחר כך להמתין עד שהמנה תצא... לא כך המקרה עם נויה. מיד עם הישיבה במקום הגיעה לשולחן פוקאצ'ה גדולה עם מטבלים ואנטי פסטי. על הפוקאצ'ה עלים טריים של רוזמרין עם שמן זית ומלח גס ומטבלים טריים וטעימים. פלפלים קלויים, סלק מבושל וחציל קלוי בתיבול עדין מאוד, כמעט ולא מורגש, שנותן כבוד לחציל. מטבלים של טחינה, חריף (פלפלים חריפים ומתוקים מעולה!!!) וטפנד בשילוב מעט כוסברה. איזה כיף לפתוח ארוחה בסלטים כל כך טריים ובפוקאצ'ה חמה ובשרנית כשהאיכות ניכרת כבר בפרטים הקטנים. במסעדה אין טיגון, משתמשים רק בשמן זית והסלטים מוכנים כל יום מחדש.

אחרי הפתיחה המוצלחת, מגיעה המנה הראשונה – טרטר סלמון (50 ₪). דג סלמון טרי, מלפפון, רוטב בלסמי מצומצם ועירית. הטריות ניכרת גם כאן בצורה יוצאת דופן. עכשיו אני כבר לגמרי שבוי ומצפה למנה הבא. אלוהים (והטעם) נמצא בפרטים הקטנים. איציק, הבעלים של נויה, מתיישב לידינו ומתפתחת שיחה על הקהל הירושלמי. רק אז אני שם לב כמה מגוון קהל המסעדה. יום שלישי בערב, המפלס העליון של המסעדה מלא כאילו מדובר בסוף שבוע אבל דווקא מגוון הסועדים מדהים אותי. חרדים וחילונים, תיירים ומקומיים, ירושלמיים ותל אביבים. כל כך קשה להגדיר קהל יעד ספציפי. כנראה שככה זה שהאוכל בא בטוב לכולם. כו-לם באים.

עיקר העניין
המנה הבאה כבר על השולחן ואיציק צוחק עליי שאני רק כותב ולא טועם מהאוכל, אבל מישהו הרי צריך לספר לכם מה קורה פה... אז ניגשנו לעבודה. ריזוטו בקר (75 ₪) היא מנת ריזוטו עם שמפיניון טרי, שרי, פלפלים אדומים, עלי מנגולד ורצועות אנטריקוט המבושלים בציר מצומצם. באמת שהתענגתי על שתי המנות הקודמות אבל אין ספק שזו המנה המנצחת. קשה לתאר את השלמות של המנה הזו. בחיים לא הייתי חושב להזמין ריזוטו במסעדה שמתמחה בבשר ודגים. מזל שלא שאלו אותנו.

גנדי, אחד מהשפים המפורסמים בירושלים, הוא השף במקום והוא מתעקש להגיש בעצמו את מנת האנטריקוט ברוטב קברנה ובצלצלי שאלוט עם פרוסת חציל קלוי מעליו 130 ₪). איזה שילוב גאוני. גנדי לא סתם מגיע. הוא החליט להוסיף גם פרגית ממולאת בפירות יבשים ואני חושב שזה שילוב מנצח, במיוחד עם הרוטב הקברנה המתקתק.

הפתעה
אכלנו ולא ידענו שההפתעה של הערב עוד לפנינו. המלצר מגיע. מגש גדול. כלי חרס עם מכסה עגול, 2 כוסיות שוט, קנקן נירוסטה וצלחת עם שתי מפיות מגולגלות. לא זוכר שהזמנתי משהו... שהם... את הזמנת משהו? גם לא??? מסתבר שכמו שהארוחה נפתחת בחוויה של אירוח, כך גם הארוחה מסתיימת. לנגד ענינו נטבלים שני מגבונים במי ורדים ריחניים ורותחים, ריח התה עולה מקנקנן הנירוסטה ובכלי החרס קוביות סוכר עטופות בנייר. אין כמו ניגוב ידיים מרגיע ושתיית תה בלגימות קטנות ומרגיעות.

עוד מעט 22:00, יש מצב שאנחנו פה כבר יותר משעתיים וחצי? ככה זה כשנהנים. המוסיקה ממשיכה להתנגן, המלצרים וצוות המטבח, ביניהם השף גנדי בכבודו ובעצמו, מחייכים כל הזמן ומדהים לראות איך היחס האדיב ואהבה למקצוע משפיעים על האווירה כולה. כולם שותפים לחוויה כשהמנות לא מפסיקות לצאת מהמטבח. זזים? בלי קינוח??? אין מצב! טעמנו את מנת הסורבה (35 ₪) בטעמי תות-פסיפלורה ולימון ומוס שוקולד (35 ₪). סיימנו עם מתוק אבל לא בגלל הקינוח אלא בגלל האירוח והשירות.

חשבון בבקשה
פוקאצ'ת הבית - 30 ₪
טרטר סלומון - 50 ₪
ריזוטו בקר - 75 ₪
אנטריקוט - 130 ₪
סורבה - 35 ₪
מוס שוקולד - 35 ₪
סה"כ - 355 ₪

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי