פיוז'ן בכל מובן

אם היינו משחקים בסימולציות והיינו נשאלים מה מצפה לנו במסעדה בלב ליבו של כפר ערבי, סביר שהתשובה האינסטנקטיבית הייתה מסעדה עמוסה, מלצרים מתרוצצים כשעל ידיהם מגובבים עשרות צלוחיות קטנות של סלטים וחומוס כמובן, כשריח עשן הבשר הנצלה על האש מתפזר להנאתו ברחבי המסעדה. בשתי מילים - מקום של אוכל והדגש הוא על הרבה מאוד אוכל, מהסוג שבו יוצאים מהמסעדה ומבטיחים שמחר נקיף את היישוב בריצה לפחות פעמיים. עכשיו תצאו מהקונספט המקובע, תזרקו  לעזאזל את כל מה שנצבר אצלכם בניסיון, ובואו לחיכאיה. מדובר במסעדה ערבית נכון, אבל אחת מהיוקרתיות והמיוחדות ביותר שכף רגלי דרכה בהן, בכל ביקורי במסעדות ברחבי הארץ. מסעדת חיכאיה שוברת מיתוסים, וחושפת את הסועד בה לראשונה לסטנדרט גבוה של תרבות בילוי במסעדה.

מחשבות מקדימות
אני אוהבת שבירת נורמות ואני אוהבת להיות מופתעת. המפגש עם דברים חדשים שמעלים אצלי מבט פליאה כנה, עושים לי את זה. למרות התחקיר המקדים שעשיתי קודם לכן (די מונע את גורם ההפתעה, אני יודעת), אני חייבת להודות שהופתעתי. הכניסה לכפר קרע בוודאי ערה מגלה לי יישוב תוסס ופעיל בחיי חברה ובילוי. הפתעה ראשונה, רשמתי לעצמי. נאדל פונדק, עו"ד במקצועו ובעל המסעדה והיזם, הנחה את בן זוגי המוכשר בהתמצאות במרחב, עד למסעדה הנמצאת בשולי הכפר ועד העצירה מול מבנה גדול, שהמראה החיצוני שלו לא נשא עימו בשורה מיוחדת על תוכנו. הצעד הראשון לתוך המסעדה כבר גרם לי להרגיש כמו בעלי הדירות מהתוכנית "אקסטרים מייקאובר " שמלווים כל פינה של עיצוב מחדש בביתם ב - "וואו" משתאה. רק הבדל קטן - כל זה לא היה שלי.
ברמה אחרת
האדריכל משה אלמוג הגשים לנאדל את חלומו ליצור סיפור (משמעות המילה חיכאיה) מחוויית האכילה ו- 500 המטרים של המסעדה שנפתחה רק לפני שנה וחצי חולק לשטח הסעדה מרכזי כשמסביבו חללים קטנים נוספים המלווים ותומכים בקונספט הכללי. 500 מטר נוספים יושבים להם בקומה השנייה, נרקמים להמשכו של החלום. בכניסה ניצבים ארבע עמדות סוני פלייסטיישן שמיועדות לסועדים הצעירים, שעניין האוכל מסתיים אצלם מהר מדי, אך מופרדת על ידי קיר ומונעת הפרעה ליושבי המסעדה בזמן הארוחה. בחדר ה- VIP מוצב שולחן בילארד גדול ומסביבו כיסאות בר ומסך ענק למקרן (מושלם לערבי צוות וכנסים פרטיים).

בחדר נוסף מוקרנים סרטים בשבעה מימדים, חוויה שמדמה מציאות בצורה כמעט אבסולוטית. הסרטון באורך של דקות ספורות, מטלטל אותי ואת בן זוגי בלונה פארק של בובות עץ צבעוניות במעלה רכבת שעולה לגבהים וצונחת כהרף עין. צרחתי, צחקתי, נאבקתי, נפנפתי ידיים כדי להסיר מכשולים וכל זה על כיסא אחד - חוויה רב חושית שמעוררת תיאבון לקראת הבאות.

מה אוכלים?
למרות שמשפחות רבות סועדות במקביל אלינו עם ילדיהם, לא רשמתי בפני ילד משתטח, מזון שמתעופף ואמא זועפת שמנסה בפעם המי יודע כמה להושיב את בנה על הכיסא בשקט. כיסאות כבדים בצבעים מטאליים של סגלגל, כתום, ורוד וחום עוצבו במיוחד עבור המסעדה והוצבו לצד שולחנות עץ כבדים בצבע כהה ואחיד, בצבעוניות שאינה מכבידה ויש בה דווקא נעימות מרגיעה. במרכז המסעדה בר גדול, נטול יומרות מיותרות, על קירות המסעדה מסכי LCD גדולים שמשדרים באין מפריע ערוץ נבחר ואזור מעשנים בקרבת הכניסה.
כבר במנות הפתיחה הבנו שמדובר בשינוי קונספט. סלט הטבולה (18 ₪) הוגש ללא הבורגול המסורתי אלא עם עשבי תיבול טריים ותערובת של קשיו, אגוזים ושקדים לצד גרעיני רימון. מנת פטריות החיכאיה (28 ₪) הוגשה במילוי ארבע גבינות איכותיות, מתובלות בשמן זית, פסטו ועשבי תיבול. מושלם. מנת הקרפצ'יו סינטה (35 ₪) נכבש במקום וטופל ברכות בציפוי של קימל, ינסון וקצח שמעניקים למנה חמיצות ממולחת ומפתיעה, לצד קרוסטיני שום מפנק.
עוד נשימה
בעודנו יושבים הוגשו לשולחננו על ידי שרף מוסלימני, השף נעים ההליכות, מנות מעודנות שהכינו אותנו לדבר האמיתי. גם מנות הביניים מאופיינות בייחודיות קולינרית לצד גורמי הפתעה מרתקים, דוגמת מנת הטריו סלומון (49 ₪) שהוגש לצד מטבלים שונים מהמטבח המולקולרי. אולי זה גם המקום להזכיר את סגנון הפיוז'ן שאימצה המסעדה, במסגרתו נעשה שימוש בטכניקות בישול וחומרי גלם שמקורם ממטבחים שונים בעולם. הדג נצרב קלות והוגש על מצע מטבלים שונים של הדרים, שום, לימון ופסטו ומטבל של טריאקי עם שמנת צמחית ותבלין קארי. קיבוץ גלויות במנה אחת. עוד מנה מתפריט הספיישל הייתה מנת הפרגיות על מקל קינמון, שהושרה במרינדה של עשבי תיבול (52 ₪). עד כה העלילה מתפתחת היטב, ציינתי לעצמי.
בשיאה של הדרמה הובלנו למקומות בלתי מוכרים בהם נפגשו מזרח ומערב בצלחת אחת, כשמתפריט הספיישלים הגיחה מנת הסרפאנטרף (149 ₪) - מיקס של בשר בקר עם שרימפס ופירות ים המוקפצים בציר בקר ומוגשים על מצע של תפוחי אדמה. מנת בשר מוצלחת לא פחות הייתה מנת הקבב החלבי (59 ₪). קבבוני טלה ועגבניות מבושלות, נענע ופטרוזיליה המוגשים בעטיפת בצק בשום ושמן זית. מדובר במנת הפתעה של ממש המוגשת ככיכר לחם עגולה וסגורה, שרק קילוף שכבת הבצק העליונה חושף את פנים הכיכר העשירה. בשר איכותי לצד חריפות מעודנת בשילוב עגבנייה והתבלינים המוכרים – חלום.
אפילוג
אם כבר סוף, אז שיהיה שמח ואין דבר משמח יותר מטעם מתוק. על כן מנת מוס הקפוצינו (28 ₪) הייתה בדיוק הדבר שהיינו צריכים. שילוב מתיקות לצד קפאין מנחם, שמומלצים בעיקר לפני הנסיעה חזרה הביתה והחזרה למציאות.

סיכומו של דבר
אנחנו הלכנו בגדול, אך אפשר בהחלט להסתכם בפחות. על מה לוותר? קשה באמת לענות...
סלט טבולה- 18 ₪
פטריות חיכאיה - 28 ₪
קרפציו סינטה - 35 ₪
טריו סלומון - 49 ₪
פרגיות על מקל קינמון - 52 ₪
סרפאנטרף - 149 ₪
קבב חלבי - 59 ₪
מוס קפוצינו- 28  ₪
סה"כ- 418 ₪ לזוג

*כתב פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי