דרום אמריקה בירושלים

פעם היו אומרים על המושבה הגרמנית שהיא ה"שינקין" של ירושלים. היום, כבר לא משווים אותה לשום מקום אחר. העמק הפסטורלי עם הווילות הטמפלריות המרשימות כבר לא צריך עזרה, לא רק בגלל המיקום והבתים אלא גם ואולי בעיקר, בזכות המסעדות הייחודיות השוכנות בה כמו מסעדת לה בוקה.

לה בוקה הלטינית, המתמחה בבשרים עם תפריט יינות עשיר, ממוקמת בלב המושבה הגרמנית, במקום הכי אסטרטגי בירושלים של היום, צופה אל הרחוב ההומה אך משדרת רוגע ושקט מרגע שנכנסים פנימה.

נעים להכיר
העיצוב נקי ויחס הצוות במקום אדיב ומקצועי בצורה יוצאת דופן ואם יתמזל מזלכם, אולי אפילו תתפסו את גיא קמחי, השף והבעלים של המסעדה לשיחה קצרה ומרתקת. בחור חייכן, צנוע ונינוח, שיספר לכם מה הביא אותו לפתוח את המקום לפני למעלה משבע שנים. אבל לפני הכל, משהו לשתות? התלבטות. גיא מחליט - ערק!

פתחנו עם ערק הבית, שסבא של גיא מכין. הטעם חריף יותר מערק רגיל, משהו בין ערק לפסטיס. גיא הגדיר את זה כפשוט מ - חיה. כשאתה אומר "מ - חיה" אתה אומר מים חיים, אתה אומר שורשים מרוקאיים והערק פתח לא רק את הארוחה אלא גם את הלב.

פתח דבר
לשולחן מוגש לחם הבית עם מטבלים שונים של חציל, עגבניות וטחינה אבל הסלסה עם הכוסברה גונבת את ההצגה, מציגה מרכז ודרום אמריקה עם נגיעות ישראליות והרבה אומץ - רק מי שבטוח בעצמו יגיש מטבלים עם כוסברה! אני כבר מבסוט (ושוהם לא מבינה איך כוסברה יכולה לעשות בנאדם כל כך מאושר...)

המנה הראשונה שאנחנו פוגשים היא אנצ'ילדס עוף (56 ₪). למעשה זו טורטייה ממולאת בעוף, פלפל וצ'ילי, עטופה בפרורי לחם ומוגשת על מצע של עלי בייבי ובוטנים. מנה מעט פיקנטית ומרקמה הפריך מבחוץ והמעולה מבפנים עושה את שלו ושום חתיכה לא נשארת על הצלחת. מנה גדולה שההגשה שלה לא פחות יפה מהטעם. המנה השנייה היא כבד אווז על ברוסקטה וצ'טני עגבניות שרי, שהיא למעשה ריבה חריפה מתוקה של עגבניות שרי (72 ₪). נתחי הכבד עבים ועסיסיים ועשויים ברמת דיוק שכזו, כאילו זה הדבר היחיד שיצא מהמטבח הערב. השילוב בין הצ'טני לכבד מעולה והמנה שמגיעה עם סלט חסה עשיר משלבת בין כל הטעמים והתוצאה – מופלאה. עכשיו אני מבין לראשונה למה אנשים כל כך אוהבים כבד אווז.

עיקר העניין
הרעיון של מסעדה לטינית הגיע בעקבות טיול קולינרי, מספר לנו גיא, אותו טיול שהוא עשה למרכז ודרום אמריקה, שם התוודע לטעמים הלטיניים. הרעיון לשם המסעדה הגיע דווקא מסוף הטיול, מהשכונה בה סיים גיא את המסע, אותו אתם יכולים לטעום במנות השונות מארגנטינה, פרו, אורוגוואי, מקסיקו צי'לה וקובה. תמונותיה הצבעוניות של אותה שכונה מפורסמת אגב, מקשטים את רוב קירות המסעדה ושוברות את עיצובה הנקי בטוב טעם.

ממשיכים לאכול. לשולחן מגיעה מנת הטאפס (69 ₪), הכוללת ארבע מנות קטנות של קבבוני טלה, צ'וריסוס שנעשים במקום, פאתיה מקסיקנית וצ'ילי קון קרנה (שעועית אדומה עם בשר טחון). תסלחו לי שאני לא מחכה לסטייק, אני כבר החלטתי מה המנה המנצחת שלי. הפאתיה המקסיקנית שמכילה גזר, בצל סגול מקורמל, פלפלים ורצועות עוף, מנצחת כל מנה שטעמתי אי פעם. בגזרת הבשר הביפה דה לומו (159 ₪), היא מנת פילה בקר ברוטב יין אדום לצד אנטי פסטי ופירה שעושה עוול לכל מנת בשר אחרת. המנה מרשימה בגודלה ופילה הבקר עסיסי ונימוח. ככה זה כשהנתח הכי טוב נעשה הכי טוב - זו באמת חוויה בשרית אמיתית.

נשיקה מתוקה
הקינוחים. רק עליהם אפשר לכתוב טור שלם. הראשון היה עוגת שוקולד חמה שהוגשה בצלחת עם זיגוג של סירופ מייפל. מעליה פוזרו מעט גרנולה, גלידת פיסטוק ושערות חלווה ולצדה פרוסות אגס ששוברות את הצבע הכהה ומתכתבות עם ירוק הפיסטוק. מעדן שלא נטעם שכמותו. השני היה כמובן קינוח הדגל הדרום אמריקאי – הצ'ורוס, שמולא לבקשתנו בריבת חלב. בא לי לטוס.

איך מסכמים ערב שכזה? אוכל מעולה, מנות גדולות, מגוון טעמים מגוונים ועשירים ואווירה מדהימה. שנה שעברה אף זכתה המסעדה ונכללה בעשרת המסעדות הטובות בארץ ואם זה לא מספיק, לקראת הפסח תוכלו למצוא תפריט מיוחד וכשר ללא חשש לקטניות. הנעימות שגיא משרה במקום עוברת היטב לצוות כולו ואין ספק שאני חוזר לכאן שוב בקרוב. בגלל שאני מאוד אוהב אוכל, אבל בעיקר בגלל שאני אוהב אנשים!

חשבון בבקשה
ערק הבית – 30 ₪
אנצילדס עוף - 56 ₪
כבד אווז - 72 ₪
טאפס – 69 ₪
ביפה דה לומו – 159 ₪
צ'ורוס חם, עם כדור גלידה – 35 ₪
סך הכל - 421 ₪

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי