היה זה בערב סגריר כמו ששר זוהר ארגוב, לי ולקונדיטורית התחשק לזלול מאפים איטלקים לוהטים כדי שיעבירו את הערב הקפוא וחיש קל שמנו פעמינו לעבר אוליברי הממוקמת בצפון אבן גבירול.
D.N.A
מי שחובב את התרבות הקולינרית האיטלקית (אחד המטבחים הפופולרים בישראל כמובן) יודע שבאיטליה יש הבדלים בין מסעדה מסעדה, מה שנקרא רסטורנטה; עם המפות הלבנות, תפריט עמוס המחולק לראשונות, עיקריות, קינוחים ומלצרים מנומסים, לבין מסעדה ביתית טעימה ופשוטה עם צוות שירים איתך כוסית לחיים - טרטוריה. ואוליברי היא בהחלט טרטוריה משולבת בפיצרייה. התפריט מסחרר והוא תענוג אמיתי לחובבי הבצקים, טאבון ענקי לוהט ומשוכלל עם אבן בצורת עיגול המסתובבת ללא הפסקה, לתוכו נזרקות הפיצות שנאספות לאחר כמה סיבובים, והמון פסטות מקוריות מצד אחד, שפונות לכל הטעמים מצד שני. מנות עיקריות באמת, בצורה שאנו מכירים תמצאו בתפריט תחת שלוש אופציות בודדות – כבדי עוף, פרגית, סינטה וזהו.
ארכיטקטורה ועיצוב
אוליברי עצמה קטנה, מטבח סואן מצד אחד, ובר שמיועד לפיציולות מצד שני (הטבחים האמונים על הכנת הפיצות) כשהלוקיישן המועדף עלי הוא כמובן לשבת על הבר ולצפות בהם מלהטטים. בין לבין יש כמה שולחנות בודדים וסגירת חורף חמימה על המדרכה בחוץ, שמאכלסת את מירב הסועדים (בזמן שהתיישבנו על הבר, בחוץ כבר התחיל להצטבר תור של סועדים) גם בקיץ בוודאי נעים לשבת באבן גבירול על בירה צוננת ופיצה. העיצוב עצמו רוצה ומצליח להיות דרום איטליה בואכה סיציליה, רצפה כהה מצוירת ואפילו ארונות החשמל מאובזרים בדלתות עץ גסות ומחוספסות עם צירי מתכת ענקיים.
ללגום ללגום ללגום
פיצות ופסטות חייבים ללגום עם יין, אחרת החוויה באמת נפגמת. באוליברי מצאנו את בקבוק הבלו טבולה-נרו דיאבולה, יין איטלקי פשוט שלא מתיימר להיות יותר ממה שהוא ונמכר במחיר שווה לכל נפש – 98 ₪ לקראף של ליטר (הרוב המוחלט של הבקבוקים מגיע בכמות של 750 מיליליטר), משהו ששולחן של ארבעה יכול בקלות לחלוק אותו, כאמור אני והקונדיטורית לגמנו את כולו בזוג.
מנה מנצחת
באוליברי, עוד לפני שהגיע המנה הראשונה שהזמנת תקבל מקל בצק לוהט עם שמן זית, טעימה מוצלחת מהבצק המעולה של הפיצה, טעם מתקתק, קרום פריך מבחוץ ותוך חמים ונעים מבפנים. לאחר מכן הגיע מנת הפפרדלה אספרגוס: קרעי פסטה ביתית שהגיעה עם גלדי פרמז'ן, פרוסות שינקן, אספרגוס ומעל כל זה ביצה עלומה (52 ₪) מנה מלהיבה וטעימה וכייף לפצוע את הביצה ולתת לחלמון לעטוף את המנה ברוטב צהוב. השוס הגדול של הערב הגיע עם הפיצה, ויתרנו על פיצות מסורתיות (כל הפיצות מגיעות בשני גדלים - אישית וזוגית, הלכנו על הזוגית) ובחרנו ללכת על הפיצה בתוספת תאנים, גבינה כחולה ובצל מקורמל (48 ₪). גבינות כחולות וחריפות (כמו רוקפור או גורגונזולה) הולכות תמיד עם דברים מתוקים (קצת פירות בצד או יין קינוח טוב) ואכן הפיצה הזו הייתה אחת הפיצות המיוחדות שטעמתי, הבצל המקורמל המתקתק, התאנים שעכשיו זו העונה שלהן השתלבו נהדר עם המוצרלה המקורית של הפיצה מעוטרת בגבינה כחולה.
מתוק לו מתוק
יש קינוח באוליברי וקוראים לו פיצה בננות, מדובר בבצק מתקתק שעליו מסודרות פרוסות בננות, נבזק עליהם סוכר וגבינת מסקרפונה והכל נשלח לטאבון הלוהט, למרבה הצער לאחר הפיצה והפסטה, הרגשנו שזה קצת יותר מידי בצק לערב אחד ובחרנו בטירמיסו הקלאסי (32 ₪) שהתגלה כענן מרחף של גבינה טובה מתובלת בקקאו משובח, איזה כייף.
חשבון בבקשה:
פפרדלה אספרגוס- 52 ₪
פיצה זוגית עם תאנים, גבינה כחולה ובצל מקורמל– 48 ₪
בקבוק טבולה-נרו דיאבולה - 98 ₪
טירמיסו אוליברי– 32 ₪
סך הכל – 230 ₪
שימו לב שאכלנו בעצם ארוחה לסועד אחד, נכון הפיצה הייתה זוגית, אבל חלקנו מנת פסטה אחת וקינוח אחד ויצאנו שבעים ומבושמים היטב מהיין אל תוך הערב הקריר, מבטיחים לשוב לאוליברי בהקדם.
*כתבה פרסומית.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
כתבות נוספות של ניב אלימלך
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת