לא רק שקשוקה

השחפים על המזח כבר עפו
אני לא מכיר הרבה אנשים שנשארים אדישים לשמע המילה יפו. מילה כל כך קטנה שאוצרת בתוכה שפע אסוציאציות שונות עבור כל אחד ואחד. המילה תל אביב למשל, הפכה לסוג של מטבע לשון - אף אחד לא מתרגש כשאומרים לו ראיתי הצגה בתל אביב, אבל אם המשפט יהיה ראיתי הצגה ביפו – הכל יתהפך. אחד נזכר בנמל הקטן וריחו של הים, האחר מדמיין את כנסיית סן- פטרוס הניצבת בכיכר קדומים, יש מי שבהישמע המילה חושב על אצטדיון בלומפילד וכאלה שמתגעגעים לכיכר השעון. למרות שלכל אחד היפו שלו, יש בה קסם קולקטיבי שמשפיע על כולם. לכן לא היססתי לרגע  כשגיסי דני הציע לי לפתוח את סוף השבוע בארוחת בוקר בד"ר שקשוקה.

כולנו מסובים
ד"ר שקשוקה היא מזמן מוסד קולינרי הכתוב בדברי הימים של המסעדנות התל - אביבית, לצידן של מאות טונות של עגבניות ופלפלים וכמות מקבילה לפחות של תבניות ביצים. המסעדה, שיושבת במשכנה ברחוב בית - אשל ביפו מזה כעשרים שנה, קנתה לה מקום של קבע החל מראשון הטייקונים ועד לאחרון תלמידי בית הספר. כניסה למסעדה מהווה מסע במנהרת הזמן לתקופת השלטון העות'מאני ביפו, עם כניסתך למבנה אבן עתיק שמגגו משתלשלות פתיליות, מחבתות, קומקומי מתכת ושלל אביזרי בישול. על הקירות שלל תמונות של הדוקטור – הלא הוא בינו גבסו – אשר למד את רזי הבישול הטריפולטאי מהוריו, שהפעילו אף הם מסעדה ביפו אי שם בשנות השישים של המאה הקודמת. מחוץ לחלל המסעדה חצר רחבת ידיים המשתלבת בטבעיות עם סמטאותיה של יפו ובה עשרות שולחנות עמוסי סועדים.

כפי שצוין, ד"ר שקשוקה לא מכוונת לקהל יעד מוגדר, היא מכוונת טוב מאוד לבטן וללב. לכן לא הופתענו לראות במקום מספר חיילים לובשי מדים שהזדרזו לבלוס שקשוקה בטרם ישובו הביתה מהבסיס, משפחות על ילדיהן הקטנים, או קבוצות תיירים ממדינות שונות שבאו להבין את המתרחש במרפאתו של הדוקטור. כשהדוקטור לא עסוק בעמדת הניתוחים ומפקיד אותה בידי האססיסטנט, הוא מוצא פנאי לברך לשלום את לקוחותיו, להמתיק סוד, ולדאוג ששאר הצוות במרפאה עומד על המשמר ודואג לכל הפציינטים.

שיטת השקשוקה
ובהחלט אחרי טיפול בד"ר שקשוקה, לא נראה לי שאפשר להישאר חולה, בוודאי לא כאשר פותחים שם בארוחת בוקר. במחיר מצחיק של 46 ₪ לסועד (עד השעה 12:00 בצהריים) הונחו על שולחננו מיני סלטים טריפולטאיים – ירקות בתחמיץ, טחינה קרירה ומרירה וסלט חצילים פיקנטי ומעורר, צלחת קוסקוס עם חמין טריפוליטאי, שהייתה הברקה פנטסטית עבור אשכנזים כמונו וחלה טריה, נטולת דאווין, מלאת שמחת חיים עם קריעתה לגזרים. בנוסף לסלטים, הזמנו גם חומוס (15 ₪) וסלט ירקות שהתפוצץ מטריות (24 ₪). ככלל, סלט ירקות הוא דבר כל כך פשוט, אבל נורא קל לקלקל. אצל הדוקטור לא חושבים בכלל על אופציה כזו. שפע של עגבניות, שעלו ביחס ניכר על המלפפונים, יחד עם בצל טרי התחברו לסימפוניה של ירקות, כשמהצד השקיף עליהן פלפל ירוק חריף וממזרי שהיה מוכן לקריאה בכל רגע. החומוס הגיע במנה נדיבה והיה טוב מאוד לטעמי, למרות שדני – חומוסולוג עם תואר מהאוניברסיטה של מזרח ירושלים – טען שייתכן ופינקו את החומוס ביותר מדי טחינה. את כל הפתיח הזה שטפנו עם קנקן לימונדה, הכלול בארוחה, שמצא את איזונה האידיאלי בין דלילות יתר לריכוזיות מתוקה.

מישהו קרא לרופא?
בשלב הזה כבר היינו מוכנים לטיפול. שתי מחבתות אישיות הונחו על השולחן ולהטו את מחול השקשוקה שביעבע בתוכן. נזיד אדום ופיקנטי של עגבניות בצל ופלפלים, אשר אירח בתוכו שתי ביצים שחלמוניהן הוכנו בדיוק במידה הנכונה קרא לקיבתנו וזו אכן הגיבה. כמו גבר שמגיע לאכול אצל הדוקטור, זה רק נראה יציב מבחוץ, אבל נגיעה אחת וכל הרגשות נמסים. מחבתו של דני הכילה גם שתי נקניקיות מרגז חריפות ומוצקות שהוסיפו לפיקנטיות, בעוד השקשוקה שלי לוותה בנתחי עגל רכים שהפתיעו בשילובם עם התבשיל האדום. השעה אמנם הייתה 10:30 בבוקר, אבל לאחר שהמחבתות התרוקנו לא יכולנו להתאפק והזמנו את התרופה החדשה מבית היוצר של הדוקטור - שווארמה (40 ₪). נתחי כבש שמנמנים וצלויים שנחתכו היישר מהשיפוד המסתובב והוגשו לצד פטרוזילה ובצל קצוצים, הם הדבר הכי רחוק מהשווארמה הסטנדרטית שתפגשו אי פעם והכי קרוב לשווארמה אמיתית כמו ששווארמה צריכה להיות. נתחי שווארמה כאלה הסכמנו בינינו, ראויים לאכילה בכל עת, גם אם הרגע התעוררת.

מי אוהב את השבת?
קינחנו בעוגת סולת ובכוסות תה עם נענע ויצאנו לשאוף את האוויר הקסום של יפו. אז כן, יפו היא אנדרומדה, וכיכר קדומים, והכנסייה והנמל ובלומפילד והסמטאות. אבל בנשימה אחת עם כל אלה – יפו היא גם, אם לא לפני הכל, ד"ר שקשוקה.

חשבון בבקשה
ארוחת בוקר – 46 ₪
סלט ירקות – 24 ₪
חומוס – 15 ₪
שווארמה – 40 ₪
סה"כ – 171 ₪ למסע בזמן ביפו העתיקה
 

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי