חיפה הצרפתית

ביום חמישי בערב הגענו בן זוגי ואני לנמל 24, פסגת השאיפות הקולינריות שלי. או למעשה של חיפה ואולי הצפון כולו. שמה של המסעדה יצא בכל רחבי הארץ ועל כן כל ביקור בה הוא משמעותי. זאת לא מסעדה שאפשר להגיד עליה "עצרתי בדרך בנמל 24 כי הייתי רעבה, או רציתי לנשנש.....", כן אפשר להגיד - "התחשק לי להרגיש בצרפת" או "התחשק לי לאכול אוכל שלא אכלתי מעולם".

נכנסנו למבנה המדהים ביופיו, שרבים וטובים לפניי כבר סיפרו את השתלשלות קורותיו והתיישבנו בפינה רומנטית, אחת מפינות החמד הקיימות במבנה המצודתי. ההרגשה הייתה כשל נדידה בסמטאות ציוריות צרות ועתיקות בפרובאנס ולעיתים היינו צריכים להזכיר לעצמנו שזו למעשה ישראל.

בצרפת התנהג כצרפתי
ליזה, המלצרית היפהפייה שלנו שהתאימה לאווירה ולנוף, מיהרה להגיש לנו משקה מרענן מעוטר פלחי תפוחים, לצד התפריט ונוכחנו לדעת שעסקית היא לא מילה של צהריים. מסתבר שאפשר לאכול מנה ראשונה, עיקרית וקינוח במסעדת יוקרה ולשלם עליה רק 140 ₪.

למנה ראשונה הזמנתי את מרק קרם הבצלים (49 ₪), מצפה למרק הבצל הקלאסי. כמה שהופתעתי למראה המנה שיצאה מהמטבח תחת השם החמקמק הזה ועוד יותר מופתעת הייתי מטעמה, שלא הזכיר שום דבר שטעמתי קודם לכן. החיים היפים הייתי קוראת לה, אם הייתי צריכה להציע לה שם נוסף. המרק הוגש כשמעליו קציפת כמהין ועלי בוקצ'וי בשרניים ובכל פעם שהתחלפה לה כף – כך התחלף לי הטעם. המרק הזכיר לי ארטישוק ירושלמי עם ערמונים, בצלצלים קטנים ומקורמלים והכל ביחד פשוט היה מתוק, מלוח, רך, קרמי, או פשוט טעים! לצד המרק הוגש ה"גריסיני" (לחם הבית) בניחוח רוזמרין ולצידו מטבלים בטעם חציל מעושן, פלפל לימוני ואיולי עשבי תיבול (10 ₪).
יין בבקשה
יין הבית של הנמל הוא יין מדובר ולא סתם. את היין (42 ₪ לכוס) בחרו הבעלים גיא אביטל ורן ראש, המכהן גם כשף המסעדה, בחברת מביני יין אחרים ביקב ויתקין בצורה הבאה – כל אחד טעם מספר יינות שונים שרובם נעו סביב קברנה, שיראז, קריניאין ועוד בניסיון להבין איזה יין יאפיין בצורה הטובה ביותר את אופי המסעדה. כך נולד יין הבית המורכב משיראז, קברנה, קרניאין וארגמן ובאמת משקף את אווירת המסעדה. אביטל מספר כי שמו של היין יצא למרחקים (אף מחוץ לחיפה!) ואנשים רבים מגיעים ודורשים פעם אחר פעם ללגום ממנו עוד. הוא מגיע בכוס של 375 מיליליטר, 750 מיליליטר ואף בליטר וחצי.

עיקר העניין
לנוכח המראה של המנות העיקריות היה צורך לעצור ולצלם. כמובן שגם היה גם צורך עז לעוט על המנות לפני שיתקררו. כל המנות היו מושלמות ובלתי רגילות אבל כוכב היום ללא ספק, היה פילה הבקר עם פטה הכבדים ברוטב בורדלז לצד ירקות צלויים וקרם תפוח אדמה (148 ₪). הרוטב המענג העונה לשם "בורדלז" הוא רוטב המגיע מאזור בורדו בצרפת (מכאן שמו) ומבוסס על יין אדום, ציר בקר ובצלצלי פנינה. קרם תפוחי האדמה הוא ללא ספק הצורה הכי טעימה להגשת תפוח אדמה כלשהו ומהיום אני דורשת לקבל את תפוחי האדמה שלי רק כך! הקרם נימוח בפה ומשאיר תחושה של עוד כשרוטב הבשר הנמזג מעל לצד הפילה בהחלט משאיר מקום למחשבות, תהיות, ורצונות עזים לארוז הכל ולהגר לצרפת (לפחות עד שאלמד איך לבשל כך!)
נשיקה צרפתית
שעת הקינוחים הגיע ואנחנו היינו משוכנעים שאי אפשר להפתיע אותנו יותר, אבל גם בגזרת המתוקים צרפת שלטה בכל וכל טעם היה אחר ומושלם. קרם הברולה בטעם פיסטוק (42 ₪) הוא ללא ספק המוצלח ביותר שאכלתי מימיי. הוא עוטר בסורבה ליים וזביון שמפניה עם פירות מקורמלים וכל ביס פצע את שכבת הסוכר המקורמל והחם מעליו, חושף שכבת קרם עדין עם נגיעות וניל.

רק בשל העובדה שבן זוגי מכור למתוקים "נאלצנו" לחלוק עוד קינוח יפהפה העונה לשם "מוס מסקרפונה שוקולד לבן והדרים" (44 ₪). כשמו כן הוא, מרתק, מרהיב ביופיו, ומשלב בו את כל המתוקים הטובים שיכולים להיות, כולל קרמבל אגוזים גרנולה ופירות יער המוחבאים בתחתית הכוס.
אחרי ערב כזה, לא נותר לנו אלא לקפוץ לכרכרה המובלת על ידי סוסים הלבנים (להיזהר שהשמלה המנופחת לא תתלכלך) ולדהור חזרה לארמון. ארוחה שכזו ראויה רק למלכים ולמלכות (ואולי גם רוזנים). Bon Appétit!

חשבון בבקשה
יין הבית - 42 ₪
שרימפס צרובים - 63 ₪
מרק קרם בצלים - 42 ₪
פילה בקר ופטה כבדים - 148 ₪
שוק אווז - 125 ₪
קרם מסקרפונה שוקולד לבן והדרים - 44 ₪
קרם ברולה פיסטוקים - 42 ₪
גריסיני רוזמרין ומטבלים - 5 ₪ לסועד
סה"כ - 511 ₪

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי