שלאגר בשם שליזר

למה לי פוליטיקה עכשיו?
אני לא מתעניין בפוליטיקה ובטח שלא באקטואליה (שהיא מילה נרדפת לפוליטיקה בעיניי) ומעדיף להשקיע את זמני בתחום הקולינאריה. לעתים נדירות ביותר התחומים הללו משיקים אבל דווקא ביום שבת האחרון עת ביקרנו בירושלים את משפחתה של אהובתי, מקרה כזה קרה בדיוק. כשחברים וקרובים שמעו שאנחנו הולכים לסעוד את לבנו באוכל מהמטבח הערבי בשכונת שייח' ג'ראח הורמו לא מעט גבות, אבל אחרי ביקור במסעדת שליזר אני יכול להציע לכל מרימי הגבה להתנסות בעצמו ולהיווכח שכל הגבות יכולות בשקט להישאר במקומן.

דו קיום וארמון שליזר
בפנייה מכביש מספר אחד לרחוב שמעון הצדיק, כעשרים מטר בערך במורד הרחוב הציורי ממוקמת לה מסעדת שליזר. מדובר באחד האזורים השקטים יותר בהם יצא לי לבקר בירושלים כשמסביב דתיים בעלי פאות ארוכות עולים מקבר שמעון הצדיק, אחרים בלבוש חגיגי בדרכם למסעדה או בדרך למסגד ואנחנו. שום חיכוך, שום אלימות ושום אי נוחות. מכעיס כמה שכותרות העיתון מסוגלות לנפח בלונים משטויות, חשבנו לעצמנו כשהגענו לכניסה המרשימה. בדיוק כמו הארמון הידוע מסיפורי אלף לילה ולילה, כך גם מסעדת שליזר מכניסה אותנו לעולם אחר דרך דלת עץ כבדה החושפת בהמשכה מסדרון אבן ארוך ומפואר המסתיים בחצר גדולה (בה ניתן להושיב עד 200 איש). אנחנו פנינו שמאלה באמצע המסדרון ונכנסנו למבנה האבן העתיק שעומד במקום כבר קרוב למאתיים שנה.

אווירה ואטמוספירה
במקום נעשתה עבודת שימור רצינית כשבבית האבן העתיק ארבעה חללי הסעדה, ברובם מונחים השולחנות על רצפת האבן המקורית ששימשה את דיירי הבית המקוריים. במסעדה שני חדרים פרטיים לאירועים קטנים בהם עורכים סעודות לשגרירים מכל העולם ולאישים רבי מעלה שמגיעים להתארח. כשנכנסים לשליזר מרגישים מיד את ההיסטוריה אבל אף אחד לא יכול להבטיח לכם שבפעם הבאה העיצוב יהיה זהה. חאל'ד חוסייני, בעל המקום ומנהל המסעדה, מקפיד להחליף את העיצוב בחלקיה השונים של המסעדה אחת לשנה בקירוב, כשלרוב מושם דגש על פריטים ערבים אותנטיים וכיבוד המסורת הערבית המפוארת. כך עד לפני שנה הייתה הרחבה החיצונית מעוצבת כאוהל בדואי בו ישבו על הרצפה, בעוד שבזמן ביקורנו היו שני חללי הסעדה נטולי ריהוט לחלוטין בעיצומו של עיצוב מחדש.

פתחו את השערים
רוב לקוחותיה של מסעדת שליזר הפועלת במקום כבר קרוב לעשור, היו במשך שנים קבוצות גדולות של תיירים. לאחרונה החליט הבעלים לפתוח את שערי הארמון גם לקהל המקומי ולכן ממש בימים אלו מודפסים תפריטים חדשים בעברית (אלו שחולקו לנו עדיין הודפסו רק באנגלית ובערבית). לפתיחה הזמנו פלטה של שנים עשר סלטים מצוינים (45 ₪ לזוג), ביניהם כיכבה צלחת חומוס מצוינת, סלט של פול (לא טחון), סלט מלפפונים ביוגורט וקרעים אפויים בטאבון של פיתות עם שום ופיתות עם זעתר. הסלטים הגיעו בקצב מסחרר לשולחן וברגע שצלוחית אחת הסתיימה, כבדרך קסם מיד התמלאה מחדש. הוספנו למנות הראשונות גם כדורי פלאפל חמים (15 ₪) שבניגוד לכל קציצות הפלאפל שדגמנו עד היום היו אובליות, כאילו כדי להגיד שכזה פלאפל לא תאכלו בשום מקום אחר והם צודקים.

למנה העיקרית הגענו כמעט בלי אוויר ובכל זאת הזמנו מיקס גריל זוגי (160 ₪) שהכיל (לפי בקשתנו) שיפודים של לבבות, שקדי עגל, פרגיות, קבבים וכבדים. לצד השיפודים הגיעו סירות תפוחי אדמה קריספיות שתובלו בלימון סחוט, סומק ופטרוזיליה ותוספת של סלט פלפלים וחסות. מתברר שלא רק עיצוב המקום הוא כשל ארמון שליזר, אלא גם המנות עצמן מתאימות לסעודת מלכים. שיפודי איברים פנימיים הם תמיד מבחן מצוין למיומנותו של האדם על הגריל וכאן בשליזר עומד גרילמן עם ידי זהב. הלבבות השריריים היו פציחים מבחוץ ורכים מבפנים, הכבדים היו עשויים בול ולא מילימיטר ליד והשקדים היו פשוט יצירת אמנות. הקבבים תובלו בעוז וכל מה שהצטערנו עליו היה שהגזמנו עם הסלטים. יצאנו חובבנים.

האיש והאגדה
ח'אלד חוסייני הוא בן 42 ולמרות גילו הצעיר מאחוריו ניסיון של רבע מאה בתחום המסעדנות. ח'אלד הוא יליד השכונה שבתום לימודי הנדסת אלקטרוניקה בארה"ב כשהתפרנס כשוטף כלים, נדבק בחיידק המסעדנות והחל לנהל מסעדות ביבשת המוזהבת. לאחר ששב לארץ החל לפתוח מסעדה אחרי מסעדה בשכונת שייח' ג'ראח, בנכסים השייכים למשפחתו. היום הוא משכיר כחמש מסעדות כאלו לאחרים ולעצמו השאיר את הפנינה – שליזר. בנוסף הוא הבעלים הגאה של לא מעט מסעדות בים המלח ובטבריה.

ח'אלד הוא מסוג המסעדנים שעצם נוכחותם בין כותלי המקום משרים שלווה על כל הנמצאים, מסוג המנהלים שיודעים בדיוק איזה מנוע באיזה מקרר עושה בעיות, כמה שוקלת כל מנת עוף ואיך קוראים לשוטף הכלים שהתחיל לעבוד לפני שעה בדיוק. אדם שקט אבל כזה שברור שדבר לא חומק מעינו וההקפדה הזו על כל הפרטים ניחנת בכל אלמנט ואלמנט במסעדה. עם בעלים ומנהל כזה אתם יודעים שאתם בידיים טובות.

איך הזמן עובר
כשיצאנו משליזר קלטנו שבילינו במקום קרוב לשלוש שעות. הספות במקום סופר נוחות והעיצוב מזמין אתכם לשבת עוד ועוד. במידה ותרצו לעשן נרגילה זו אופציה פשוטה למדי ותוכלו להתפנות לחדר הנרגילות שם תוכלו גם לאכול את הקינוחים ולשתות את הקפה או התה. במקום תמצאו שולחן ליד שולחן ערבים ויהודים כאחד, סימן לאיכותו של המטבח הערבי המצוין ולדו הקיום השורר במקום. כמו כן קשה שלא לשים לב למחירים העממיים שמהווים ניגוד ברור לעיצוב המרשים, כשמדובר בקו אידיאולוגי של ממש עבור ח'אלד – מחירים הוגנים ובמקביל חוסר התפשרות על איכות בשום צורה ובשום אספקט. אני לא יודע לגביכם, אבל לגבי דבר אחד בטוח – מעכשיו יהיה לתמר הרבה יותר קל לשכנע אותי לצאת מחיפה ולעלות לירושלים.

חשבון בבקשה
סלטים לזוג (12 סוגי סלטים) – 45 ₪
פלאפל – 15 ₪
מיקס גריל זוגי – 160 ₪
בקלוואות עבודת יד (מוכנות במקום), תה עם נענע וקפה ערבי חזק – על חשבון הבית
סה"כ – 220 ₪ לסעודת מלכים בארמון אמיתי...

*כתבה פרסומית

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי