סוף סוף מוסקטו

לפני שנתיים כשהייתי ברומא החלטנו בן זוגי דאז ואני לחפש את הפיצה הטובה ביותר בעיר. התייעצנו עם מקומיים, עם מדריכי טיולים ועם החברים שהיו שם לפנינו (הרי ידוע לכולם שאנשים אוהבים מאוד לשתף בחוויותיהם האישיות ולתת טיפים) ויצאנו לחפש את המטמון. מי שמכיר אותי יודע שבשביל פיצה טובה, אני אגיע עד קצה העולם, כך שלא מפתיע שמצאנו את עצמינו בסופו של דבר בפרבר מחוץ לרומא, אחרי למעלה משעה נסיעה ברכבת לא אקסקלוסיבית במיוחד, אוטובוס ומונית (כן, הייתה גם מונית אחרי שהלכנו לאיבוד, עם נהג שלא דיבר מילה באנגלית ושמח מאוד לטייל איתנו ברחבי העיירה כשהמונה רץ. ביורו). לכל המצקצקים - הפיצה הייתה שווה את המסע.

סוף סוף פיצה
הפעם הרחקתי לכת רק עד נתיבות וגם הפעם לא התאכזבתי. עד לפני 20 שנה לא הייתה בנתיבות פיצרייה אחת לרפואה וכאשר נפתחה הפיצרייה הראשונה החליטו לקרוא לה "סוף סוף פיצה". היום אין תושב אחד בנתיבות שלא מכיר את הפיצה שלהם. ובצדק. הפיצות נאפות באותו האופן ובאותה מיומנות כבר 20 שנה, כך שגם הטעם נשמר אותנטי ומזוהה. שרון, הבעלים של המקום, התחיל את דרכו בתור שליח בפיצרייה, כאשר היה חייל. הוא נשאר לעבוד בעסק, למד אותו מבפנים והתקדם עד שלפני כ- 17 שנים קנה את המקום מבעליו הקודמים.

האחות הקטנה
בתור החלוצים שהביאו את הפיצה לנתיבות, השותפים למוסד "סוף סוף פיצה" החליטו להיות הראשונים לפתוח מסעדה חלבית בעיר ועכשיו לפיצרייה יש אחות קטנה, מסעדת מוסקטו, שהוקמה ממש בצמוד לאחותה הגדולה. במסעדה תמצאו אוכל איטלקי וים תיכוני כאלו משולבים בעיצוב נקי ונעים שלא מבייש מסעדות גורמה תל אביביות. עם זאת, תוכלו בקלות למצוא במהלך השבוע עסקית צהריים ב-45 ₪ כולל כל סוגי הפסטות, סלט אישי קטן ושתיה קרה או חמה לבחירתכם. בנוסף, תוכלו לערוך אירועים במקום עד 80 ואף לשכור את שירותי הקייטרינג שלהם לאירועי חוץ.

מאמא מיה
התיישבנו בשולחן פינתי מול הבר ואחרי עיון קצר בתפריט הזמנו מנת פטריות שנחאי (24 ₪), שיפודי חלומי עם מטבלים (32 ₪) ואת לחם הבית (15 ₪), הלא הוא לחם השום המפורסם, שרק בשבילו היה שווה להגיע. הפטריות הוקפצו ברוטב אסייתי מתקתק והמטבלים שהגיעו עם לחם השום ושיפודי החלומי היו פשוטים ומצוינים. המנות היו טובות ונדיבות ומהר מאוד התרוקנו הצלחות שהונחו לפנינו. בינתיים הצלחנו להבין שסוד הקסם של המקום, הוא לא אחר מאשר שרון בעצמו. הוא ניגש אישית לכל השולחנות במסעדה, שואל לשלומם והאם הכל לשביעות רצונם של הסועדים. את האמת? הוא ממש לא צריך להתאמץ. האוכל באמת מצוין. נטול יומרות, איכותי ומנחם בדיוק כמו שאוכל אמור להיות.

למנה עיקרית הזמנו, בהמלצתו של שרון, טורטליני מאמא רוזה (42 ₪), תפוח אדמה אלפרדו (43 ₪) ופיצה מרגריטה אישית (24 ₪) , כי הרי לא הגענו עד לכאן ללא סיבה. הטורטליני הממולא בפטריות יער ורוטב הרוזה היו מעולים, הפיצה הייתה נפלאה והמנה המנצחת שלנו הייתה פה אחד (מלא ומתמוגג) תפוח האדמה ברוטב אלפרדו מוקרם בגבינת מוצרלה. שרון סיפר לנו שאת הרוטב מכינה באהבה כבר 12 שנה אותה עובדת מטבח, כי עם נוסחה מנצחת לא מתעסקים. כמובן שלא ויתרנו על הקינוח, למרות שכבר כמעט נאלצנו לפתוח כפתור במכנסיים וטוב שלא ויתרנו. את הקינוח שרון הכין לנו בעצמו, מנה נהדרת שנקראת סוויט אנד רולס (32 ₪), גליליות וופל ממולאות במילויים שונים ומפתיעים, ריבת חלב, רוטב וניל וגנאש שוקולד חם מלמעלה. תענוג צרוף.

חשבון בבקשה
אז אחרי שקצו כל הקיצים, עברנו לשבת בחוץ כדי לעכל את הערב המופלא שחווינו. החשבון הסתכם ב- 212 ₪. הרבה יותר זול מלחפש פיצה ברומא.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי