חוויית חיכאיה

כבן למשפחה מרובת אחיינים, למדתי דבר או שניים על משפחות עם ילדים שמגיעות למסעדות – הן עושות המון רעש, המון בלגאן ולרוב הורסות למבלים אחרים את הארוחה. בדיוק מהסיבה הזו משפחות רבות נמנעות מלצאת לבלות עם הזאטוטים. בואו נודה באמת, לשבת עם זבי חוטם שמתרגשים יותר מלזרוק את המנה שלהם על הרצפה מאשר לאכול אותה הוא לא בילוי בשום צורה, לא להורים ובטח ובטח שלא ליושבים בשולחנות הסמוכים. אבל מה עושים? מוציאים כמה מאות שקלים על בייביסיטר כל אימת שרוצים לאכול במסעדה? סובלים את הבושה ואת מבטי השטנה מצד הסועדים הנוספים ולועסים בשקט את האוכל? וכשהילד בוכה שהוא רוצה הביתה ואתם באמצע האנטריקוט, מה אז? אני אגיד לכם מה אז, אז האנטריקוט כבר לא טעים ואתם מתחרטים שבכלל יצאתם מהבית. ובכן, המציאות לא חייבת להראות כך, כלומר היא אכן נראתה כך עד שנכנסו לתמונה נדאל פונדק ואשתו מונא, שהחליטו לשנות את תרבות הבילוי המשפחתית בארץ. נסיעה מדהימה על כביש שש שהמשיכה לנסיעה ברכבת הרים.

מימד אחר
הדרך למסעדת חיכאיה שממוקמת בכפר קרע עוברת באחד מקטעי הכביש היותר מוצלחים בארץ - בין צומת אליקים לצומת ואדי ערה. הנוף הפסטורלי עם הגבעות המוריקות והשקט החף משמץ של אורבאניות הוא בהחלט נוף מעורר תאבון, לפחות בראש שלי. אחרי ששתינו קצת נוף הגענו לכפר קרע ושם מבלי להזדקק להוראות מיותרות פשוט שאלנו את העוברים ושבים היכן נמצאת מסעדת חיכאיה. לא היה אחד שלא ידע ותוך שלוש דקות הגענו ללב הכפר ונכנסנו למסעדה המעוצבת לעילא ולעילא. אני לא זוכר בדיוק איך זה קרה אבל לפני שהספקנו להתיישב במקומות שלנו, נכנסנו לאולם קולנוע רב חושי ובו 12 מושבים. הסרט החל לרוץ ואנחנו אתו. הכיסאות נעו, רטטו, הסתחררו וכמו רקדו ובתום נסיעה של חמש עשרה דקות מהפנטות יצאנו את אולם בית הקולנוע הרב חושי, התיישבנו על הכיסאות הסופר נוחים והבטנו סביב.

חיכאיה – משפחות סביב לה
במשך כל הארוחה נכנסו למקום רק אנשים עם ילדים. בהתחלה חשבנו שאולי המקום מכוון לילדים אך מהר מאוד הסתבר לנו שהכוונה היא לתת שקט להורים על ידי הסחת הדעת של הילדים. איך עושים את זה? בדיוק כך: נישה מלאה בעמדות פלייסטיישן ומסכי פלזמה עצומים בעלות סמלית של 30 ₪ לשעה - נצח זול במונחים של שקט להורים. במידה וההורים מעוניינים לשחק בעצמם, במקום ניצבים בגאון שולחנות ביליארד מקצועיים בנפרד משטח ההסעדה. ואם הילדים מרעישים, פשוט מודיעים להם שלקולנוע הם לא יכנסו היום ודממה נפלאה משתררת בשניות. מונא ונדאל פונדק ידעו מה עם עושים, בכך אין ספק. עכשיו, כשאני כבר אחרי הארוחה אני יכול לכתוב שלא רק הקולנוע הוא רב חושי, כל מסעדת חיכאיה היא חוויה רב חושית אחת גדולה.

מה בצלחת
האנשים מאחורי התפריט של החיכאיה חזרו לכפר אחרי גלות ארוכה במיטב מסעדות תל אביב שם רכשו ידע וניסיון. אמנם המנות מזכירות יותר מטבחים בני זמננו מאשר מטבח ערבי מסורתי אבל המחירים הנמוכים בצורה ראויה לציון מזכירים יותר מכל חום וביתיות. מנת צלעות הכבש שאכלנו לדוגמא – חמש צלעות כבש בליווי שיפודי ירקות צלויים בגריל בתוספת הר קטן של צ'יפס – מנה שבקלות יכלה להיות מתומחרת בלמעלה ממאה שקלים בכל מקום אחר, עלתה בחיכאיה רק 75 ₪ בלבד. ההמבורגר (220 גרם) שהגיע עם סלט מצוין עולה כאן 35 ₪ וכך זה ממשיך וממשיך. אני לא מכיר הרבה מקומות בהם משפחה בת חמש נפשות יכולה לאכול ארוחה מלאה, משביעה ומעניינת בפחות ממאתיים שקלים. כלומר, עכשיו אני מכיר. במקום יש כמובן גם תפריט ילדים מגוון בו כל מנה הכוללת תוספת עולה 25 ₪. בין יתר המנות הייחודיות למקום ניתן למצוא אצבעות מקסיקניות שהן מעין פתיתים של פילטים של עוף שזווגו לרצועות בצל וצופו בטמפורה או מנה נפלאה שנקראת לאפה חלבייה ומדובר למעשה בפיתה דרוזית טרייה החובקת בצורה הדוקה ביותר קבב איכותי ומענג לצד רטבים שונים. יכולתי להפליג ולספר לכם עוד ועוד על נפלאות התפריט אבל עזבו, נשאיר משהו לביקור שלכם.

אווירה ואטמוספירה
לא הייתי קורא לחיכאיה מסעדה. קומפלקס של בילוי משפחתי יותר מתאים במקרה הזה. הכיסאות הסופר נוחים גדולים במידותיהם מכיסאות סטנדרטיים ומאפשרים ישיבה נוחה של מספר שעות - אבא ואני ישבנו עליהם שעתיים וחצי בלי לשים לב. מעבר לכך, המרווחים בין שולחן לשולחן גדולים מאוד במונחים מסעדתיים והספייס הזה עושה את כל ההבדל בין סתם מסעדה לחיכאיה. הבר הענק (ונטול האלכוהול יש לציין), הפלייסטיישן, הקולנוע והתיאטרון שבשבועות הקרובים ייפתח בקומה העליונה, כולם מסחררים את המבקר במקום והכנסת האורחים המופתית סוגרת את האירוע לכדי בילוי מושלם. אם את הערב התחלנו ברכבת הרים, סיימנו אותו מלאים להתפקע בכל טוב כשבפינו נרגילה איכותית בחדר רחב ידיים הנמצא מחוץ לשטח המסעדה. חמש דקות מבנימינה, גבעת עדה, קיבוץ רגבים ושאר החברים שבסביבה ממוקמת חיכאיה, אתם חייבים לעצמכם ביקור, עם כל המשפחה כמובן.

חשבון בבקשה
צלעות כבש – 75 ₪
המבורגר חיכאיה 220 גרם בתוספת צ'יפס/ סלט – 35 ₪
לאפה חלבייה – 35 ₪
סלט חיכאיה (אחד הסלטים הכי עשירים ומוצלחים שפגשנו, חם, קר וצבעוני בהיסטריה) – 35 ₪
וופל בלגי שהוגש עם שני כדורי גלידה וגבעת קצפת אימתנית – 30 ₪
גלידה מטוגנת בטמפורה בתוספת דובדבנים טריים – 35 ₪
סה"כ – 210 ₪ לארוחה שלא הצלחנו לסיים ולאחריה לא יכולנו לקום מהכיסאות.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי