נהרות היופי של ריבר

אחרי גיל 30 כבר לא כל כך פשוט למצוא חברות חדשות. מעגלי הבחירה מצטמצמים באופן מנוגד לטבע ובאופן אבולוציוני יחידים ויחידות הופכים זוגות אפילו באזור חיוג 03. רב החברויות הופכות להיות חברויות גיאוגרפיות ועם כל התהליכים המלאכותיים והטבעיים הללו, מה הסיכויים למצוא במקום עבודה חברה חדשה? בדיוק כשחברה אחת עזבה את העיר לטובת הגשמת חלום וזוגיות במושב מבודד, חברה אחרת החליטה להתחתן עם ירושלמי ומשום מה גם להישאר בעיר הקודש, והקטנה טסה לתאילנד בלי להניד עפעף, מ' האקזוטית נחתה אצלנו במשרד. אין כמו ארוחת צהריים בחוץ כדי לבדוק מהותה של חברה חדשה ואין כמו מסעדה אסייתית כדי לקנא בלב לקטנה שנמצאת בדבר האמיתי.

הסניף בפתח תקווה של הרשת האסייתית 'ריבר נודלס בר' שוכן כעשר דקות הליכה מהמערכת. עם זאת, עקב אזורי הנוחות של הסנדוויצ'ים החפוזים מול המחשב, עד עתה טרם יצא לי להגיע עד אליו. הרשת עצמה החלה דרכה לפני כ-11 שנים עם סניף הדגל בראשון לציון, מתי שטעמיה של תאילנד אך החלו לסמן עצמם על המפה הקולינארית הישראלית. אז היה מדובר באופנה חולפת אולם היום, כשהרשת מתהדרת בשישה סניפים הפזורים ברחבי הארץ מדובר כבר באמירה לגבי החיבור החזק שיש לטעם הישראלי עם הקצה המזרחי הרחוק של יבשת אסיה. הסניף המדובר פתוח כבר שנתיים וממוקם בקצה קריית מטלון. השמש מלהטת, והאקזוטית ואני צועדות אל עבר היעד בעוד היא משוחחת בנייד עם ארוסה, או אם להיות מדויקת, אני צועדת והיא פשוטו כמשמעו מרחפת באוויר (ככה זה כשחוזרים מאיטליה עם הצעת נישואין).

בכניסה לסניף מקבלת את פנינו מארחת יפהפייה. כעבור דקות אחדות אנו מבינות שהיופי הוא אחד מהקונספטים השולטים במקום. חוץ מיופי נשי יש ב'ריבר נודלס בר' גם יופי של עיצוב זמין ונוח, ויופי של אקוסטיקה שניכרת בשעה עמוסה זו של צהריים. במקום בר קטן, אזורי ישיבה מול שולחנות וגם אופציה משודרגת של ספות עגולות ומפנקות מעור. בחוץ ישנה גם רחבה חיצונית, מוצלת ונעימה. זה המקום לציין שיש במקום פרט נוסף אותו קשה לפספס והוא זה שעושה את כל ההבדל - צוות מדהים שיודע שירות אישי ומדויק מהו, אבל את זה אנו מגלות בהמשך. אנחנו בוחרות כמובן באופציה המפנקת של ספות העור העגולות.

כמו בחורות אמיתיות אנו מזמינות מנות ראשונות נשיות, שומרות גזרה וקלילות. בהמלצתה של המלצרית הלבבית (והיפה כמובן) הפור נופל על סלט ירוק המומלץ כאחת מהמנות הפופולאריות במקום. (עד כמה סלט ירוק יכול להיות יותר מסלט ירוק, אני מרימה גבה פנימית, אך מכיוון שהאקזוטית זוכרת שפעם ניסתה והייתה מאושרת, אני מחליטה להאמין לשתיהן). עד שהמנות הראשונות מגיעות אנו לוגמות מיץ טבעי בטעם מלון-קוקוס (17 ₪). האקזוטית מסיימת את הכוס עד תומה בעוד אצלי גוברים הגעגועים לשייק תאילנדי מסורתי.

הסלט הירוק (34 ₪) של 'ריבר נודלס בר' מתגלה כגבעה ירוקה ומשובחת המורכבת משלושה סוגים שונים של חסות, בוטנים קלויים ומתקתקים ורוטב וינגרט. מעל כל זה מונחים שבבי צ'יפס בטטה כתומים ופריכים. זהו סלט נדיר המשלב שלושה מרקמים (רכים, קשים ומתפצפצים) באופן טעים, מתקתק ומעניין. כדי לסכם את העניין אומר שמאוד משמח לאכול אותו. התווספה לתענוג גם שמחת הגילוי שלאקזוטית יש טעם טוב לא רק במקומות בהן היא בוחרת לקבל הצעות נישואין ובחברות חדשות, אלא גם בסלטים.

מלבד מנות ראשונות, מרקי ראמן, מנות נודלס ומנות אורז ישנו בתפריט הנוח והידידותי למדפדף גם את החלק הנקרא 'ספיישל ריבר' המכיל את מה שאומרים שהרבה נשים דקות גזרה בוחרות להגדיר כאן כארוחת הצהריים שלהן - סושי. מלבד הנ"ל מוצעות גם קומבינציות סושי מפוארות שמחירן נע מ-45 ₪ ל-131 ₪. בזמן שאנו מדברות על מה שגברים בטוחים שהוא הנושא החביב על נשים, אנו סורקות היטב את ה'ספיישל ריבר' ולבסוף בוחרות במאקי ריבר - סושי סלמון גריל וירקות עטוף בסלמון מעושן ברוטב טריאקי (35 ₪). הסושי מוגש כשהוא מסודר במעגל מקסים ואסתטי במיוחד, על גבי מגש לבן ומלווה בשלושה רטבים, ספייסי, טריאקי וסויה.

בעוד אנו מתענגות על כל ביס מהסושי הטרי והיפה להפליא, מונחות המנות העיקריות על שולחננו. שתיהן ענקיות, אסתטיות ולוהטות ושתיהן אוחזות בשמות לא מהעולם הזה, 'אש ולהבה' - אטריות מוקפצות עם בקר צלוי, פרגית, כרוב, גזר ובצל ירוק (45 ₪), הינה מנה חריפה וטעימה מאוד. אטריות הביצים ארוכות ובשרניות ולדברי האקזוטית: "כיף לגלגל אותן בפה..." המנה השנייה עונה לשם הנוסטלגי 'המנה של נוריקו סאן', על שם הילדה היפנית מהספר של אסטריד לינדגרן שהפציעה אל ילדותנו. חוץ משם קסום ונשכח, אוחזת המנה של נוריקו סאן גם בקסם של רצועות אנטרקוט בגריל על מצע אורז וירקות (51 ₪). גם כאן היופי מככב לצד גודלן הענקי של המנות. שתי המנות מגיעות כשהן מעוטרות בבצל ירוק (אחת ברצועות בצל והשנייה בטבעות קטנות של בצל, ובעוד האקזוטית מתלהבת מהגישה הלא אוטומטית לקישוטי המנות אני כבר צוללת לתוך המנה של הילדה היפנית. כיפת דפי האנטרקוט שמונחת על מצע האורז והירקות שומרת עליהם לוהטים. זוהי אחת המנות הטובות שיצא לי לאכול לאחרונה.

בשלב הזה הבנו שאכלנו יותר מדי. נוותר על הקינוח? שנייה לפני שאנו מצליחות לחמוק החוצה, עוצרת נטלי, אחראית המשמרת הערנית (והיפה) ומורה לנו להישאר בגזרת המרפסת החיצונית.

שם, על ספות רכות, כשהשמש מנצנצת מבעד לענני פתח תקווה, ובין שתינו מונח כדור ענק של גלידה בטעם קוקוס עדין המצופה בפקאנים מסוכרים שמעליו זולג סירופ טופי (36 ₪), תאילנד (וגם האקזוטית) נראות לי קרובות מתמיד.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

* הצטרפו אלינו בפייסבוק, אנחנו דואגים לחברים שלנו.

 לדף הפייסבוק של rest  לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי