"שכחת שיש לך בית?", כך חצי נוזף טלפן אלי אבי, משתמש במיטב רפרטואר הפולניות שלמד מסבתא שלי במהלך השנים. "לא, זה לא זה.. פשוט.." ניסיתי לתרץ באי נוחות. אבא שלי, שעבר על החוק הידוע - "מה שעשו לי – לא אעשה לילדי", התעשת מהר ואמר "בסדר בסדר, תבוא היום ונראה את הדרבי של מילאן".
פתח-תקווה סיטי
בדרך לקריית אונו, חשבתי שדרבי איטלקי זה מאורע מעורר תיאבון, ושאם אני כבר מגיע לאיזור, למה לא לאכול משהו רציני במקום 100 גרם קבוקים בפיצוציה. אך מכיוון שקרית אונו לא משופעת במקומות ראויים לצפייה בכדורגל, שמנו פעמינו לפתח תקווה השכנה. בין שלל האופציות באיזורי התעשיה המתחדשים, החלטנו לנסות את אליזבת-קיו - בר-מסעדה בעיצוב מודרני, עם בר מפנק, תאורה אפלולית, כורסאות מרופדות וגם שולחנות לישיבה בחוץ. הקהל באליזבת קיו מגוון, ופרט לחובבי הכדורגל צפינו בארוחה משפחתית, מפגש חברים, ואפילו דייט נצפה בקצה הבר – שיהיה להם בהצלחה.
מי פה המלכה?
אמנם, המקום מזכיר את שמה של הקשישה המתגוררת בארמון בקינגהאם, אבל מי ששולטת באליזבת-קיו ביד רמה היא לירז, המלצרית הוותיקה שעובדת במקום כבר כשלוש שנים. מעבר לבקיאות בתפריט ולחיוך שלא מש מפניה, לירז מספרת שבשעות הצהריים מתמלא המקום בעובדי הבניינים הסמוכים שנהנים מארוחות עסקיות במחירים משתלמים במיוחד שבין 39 ל-59 ₪, כאשר לקראת שעות הערב משנה המקום אווירה, והופך ללאונג' נינוח, עם ארוחות לייט-נייט מפנקות הכוללות למשל המבורגר ובירה מהחבית במחיר מצחיק של 35 ₪. God Save the Queen!
מחצית ראשונה
המשחק נפתח, ובזמן שבארץ המגף ניסו הכחולים-שחורים של אינטר לחבל בשאיפות האליפות של מילאן, הונחו על שולחננו שתי כוסות של סטלה ארטואה (24 ₪ לכוס), ויחד איתן מנות טאפאס של כרובית ופטריות (12 ₪ כל אחת) וקרפצ'יו פילה בקר (30 ₪). בזמן שהקרפצ'יו היה טוב, אך סבל מעודף של חומץ בלסמי (טוב כשלעצמו), הטאפאס היו הפתעה מרעננת וזרמו היטב עם הבירה. הפטריות הוקפצו עם רוטב שנע בין טריאקי-לצ'ילי ושמרו על מרקם פריך ולא רכרוכי, בזמן שהכרובית המטוגנת, שצופתה בפאנקו והוגשה לצד רוטב צ'ילי מתוק, הייתה בינגו של נשנוש לקראת העיקריות
מחצית שנייה
המשחק קיבל קצב. אירועים, שערים טעויות שיפוט ותוצאה של 2-2 רק בדקה ה-60. ככל שהדרבי התחמם, כך גם המטבח באליזבת קיו הראה שהוא עומד במתח. לפני שהספקנו להגיד "כדור עונשין מאחד עשר מטרים" הגישה לנו לירז פילה בקר בליווי תפוח אדמה אפויים (79 ₪) והמבורגר חלפיניו (39 ₪). בזמן ששלושת נתחי הפילה במשקל כולל של 300 גרם הוכנו בדייקנות שראויה רק לסטייק עסיסי, את ההצגה גנב דווקא ההמבורגר, שהוגש בליווי פלפלים חריפים ועגבנייה על הגריל יחד עם מנה של צ'יפסים חמים ופריכים. לא קל להכין קציצת בשר במשקל כבד של 300 גרם, אך באליזבת קיו כנראה יודעים מה הם עושים. לא רק אני הבנתי את זה, שכן מבט מסביב הראה שרבים מיושבי המקום נעצו שיניהם במנת המבורגר הגונה. יחד עם שלל רטבים, הזלילה הגרגרנית הזו הייתה מהמוצלחות שביצעתי. המלצתי לשף – אל תרחם על אשכנזים כמוני. אם כבר פלפלים חריפים – לך עד הסוף.
שריקת סיום
אליזבת קיו נתנה תפאורה ראויה לאחד ממשחקי הכדורגל הטובים שצפיתי בהם עם אבי בשנים האחרונות (טוב, למה מצפים מאנשים שרואים בדרך כלל כדורגל ישראלי). במקום קינוח החלטנו לחגוג את ניצחונה של אינטר בדרבי עם שני צ'ייסרים של וודקה אבסולוט (15 ₪ לכוסית). כמובן שבלי ניחוח איטלקי לא יכולנו לסיים, ופינקנו עצמו באספרסו ארוך ומעורר (13 ₪).
יצאנו אט אט החוצה כשדיוקנה של המלכה על הקיר מביט בנו בחיוך ממזרי. כידוע, אנגליה היא מולדת הכדורגל, ובאליזבת קיו עושים כבוד הן למלכה, הן לכדורגל ובעיקר בעיקר – לאוכל.
חשבון בבקשה
סטלה ארטואה – 24 ₪ x 2
טאפאס כרובית – 12 ₪
טאפאס פטריות – 12 ₪
קרפצ'יו בקר – 30 ₪
המבורגר חלפיניו – 39 ₪
פילה בקר 300 גרם – 79 ₪
וודקה אבסולוט – 15 ₪ x 2
אספרסו ארוך – 13 ₪
סה"כ – 263 ₪ להרבה אוכל, אלכוהול וכדורגל.
*כתבה פרסומית.
*הכתבה מכילה תוכן שיווקי
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת