חנד'לה בעולם אחר

טוב שיש זמן לזמן איכות

הביקורים של א' הניו-יורקר בארץ הקודש תמיד טומנים בחובם דילמה. האם להמשיך בחיי הרגילים, או שמא כדאי לדחוק הצידה את העבודה, שעות השינה הסטנדרטיות, הפעילות הגופנית וכל עיסוק אחר שממלא בדרך כלל את זמני, לטובת רצף בילויים כמעט בלתי פוסק עם א' ושפע חבריו? יומיים לאחר ששוב נטש אותנו לטובת העיר הגדולה באמת ונתן לי הזדמנות לישון קצת, אני יכולה לספר שבכל פעם מחדש אני בוחרת באפשרות השנייה, ובכל פעם מחדש מרוצה מההחלטה. הביקור בחנדל'ה היה החלק הרגוע ביותר בביקור של א' מבחינתי, אבל לא הייתי מוותרת על זמן האיכות הזה, ואני מקווה שגם הוא לא.  

ירוק בעיניים

אלמלא ה-GPS היה מראה זאת באופן חד משמעי, לא הייתי מאמינה שחנדל'ה שוכנת כל כך קרוב לכביש 4. לא מסתדר לי בראש שמקום כל כך שלו, רגוע וירוק נמצא מרחק כה קצר ממצבור מכוניות כה גדול. לא ברור אם זה חוש הכיוון המעוות שלי, או העיקוף שצריך לעשות עד שמגיעים מהכביש הראשי לפתח המסעדה, אבל זה מרגיש כמו עולם אחר. וטוב שכך. גם אם לא הייתי מגיעה אחרי יום ארוך של ישיבה על כיסא משרדי לא נוח ובהייה במחשב, אני בטוחה שהייתי נהנית מהאוויר הנקי ואווירת החופש. הייתי מרוצה עד כדי כך שבכלל לא הפריע לי לחכות לא' בעודו צולח באומץ את פקקי שעות אחה"צ של אזור השרון. 

היה היה

ההמתנה לא' אפשרה לי לתהות קצת לגבי ההיסטוריה של המקום. למרות שהמסעדה משתלבת נהדר בסביבתה, היה לי ברור שעסק אחר שכן שם בעבר. ואכן, מתברר שעד לפני כתשע שנים, לא היתה שם חנדל'ה , אלא לול תרנגולות. את קרקורי העופות מחליפים כיום פטפטת חרישית של סועדים, וקרקושים נעימים המרמזים על בואו של אוכל, אבל ההיסטוריה עדין מורגשת והאופי המושבניקי של המקום לא מוטל בספק. 

אוכל זה טעים

בעודי ממתינה לא' שיצטרף אלי התעמקתי בתפריט, והתלבטתי האם לקחת לעצמי את החופש להזמין לבד, או שמא כללי הנימוס קובעים שעלי לחכות לו. בתור פשרה ביני לבין עצמי, החלטתי לבחור את המנות הראשונות ולתת לו להרגיש שלפחות בבחירת המנות העיקריות יש לו אמירה כלשהי. למרבה השמחה, לא רק שא' לא התלונן, הוא אפילו שמח עד מאד להגיע היישר לשולחן עמוס בכל טוב. פטה כבד עוף (39 ₪) היה חביב, אך ניוקי הסלק (42 ₪) היה לא פחות ממענג. הכופתאות היו רכות, מלית הקממבר והאגוזים הוסיפה טוויסט, ורוטב הרוזה סגר את הפינה והפך את המנה לכזו שגם בחלוף שבוע עדין בא לי לאכול עוד ממנה. המנות העיקריות הציבו בפנינו אתגר לא פשוט, אבל אחרי התייעצות עם המלצר הנחמד, בחרנו (כלומר, אני בחרתי וא' הנהן) בקבבוני טלה (75 ₪) ובמדליוני פילה בקר (98 ₪), שתי מנות מיוחדות שלדברי המלצר מככבות בתפריט הספיישלים לעיתים מזומנות. גם כאן הייתה חלוקה ברורה בין הקבבונים, הטעימים אם כי סטנדרטיים, לבין המדליונים, שהיו עסיסיים ומוצלחים במיוחד. מוצלח לא פחות היה פירה הבטטה והירקות המוקפצים שנלוו לעיקריות. מקום שמשקיע בתוספות לא פחות מאשר במנות עצמן הוא כזה שנכנס לרשימת ה"לכאן צריך לחזור" שלי. הייתי קרובה עד מאד לוויתור על קינוח, אבל א' בא כל הדרך מאמריקה, ולא יפה לגרום לו שלא להשמין בחופשה בארץ. גם פה הדילמה הייתה קשה, אבל הפעם באמת נתתי לא' לבחור. לכבוד פורים הוא בחר בעוגת שמרים-פרג (25 ₪), ומפאת כבוד המלצר, ביקשנו שאחת משתי פרוסות העוגה תהיה שמרים-חלבה. מר-מלצר שוב צדק, ואנו סיימנו בשמחה רבה את עוגת החלבה העשירה.

המשקה שלנו 

אני יודעת שזה בחירה לא סטנדרטית, אבל אני לא יכולה להתאפק. תפריט המשקאות הלא-אלכוהוליים של חנדל'ה ממשיך לרדוף אותי למרות שלא הזדמן לי לנסות ולו משקה אחד מהמבחר המפתה. משקאות על בסיס קפה/שוקולד, ושייקים פירותיים מסוגים שונים מצליחים לחרוג מהמבחר הקבוע, עד כדי כך שהייחוד שבעניין גורם לי להמליץ עליהם גם בלי שטעמתי אותם.  

מקום טוב לייצר בו זכרונות

חנדל'ה, בהיותה מחוץ לרדיוס הרגיל שלי שנקבע לפי הגבולות המוניציפאליים של תל אביב, היא לא מסעדה שאני פוקדת לעיתים קרובות. עם זאת, כל אחת מהפעמים שביקרתי בה נחרתה בזכרוני באופן חיובי ביותר, חנדל'ה בשבילי היא מסעדה-זיקית, שמתאימה לכל אירוע. אני בטוחה שאנשים אחרים יסכימו איתי, ומקווה שיהיו אשר יהיו, גם הם יצברו בחנדל'ה זיכרונות נעימים וטעימים כמו אלה שלי. 

חשבון בבקשה:

ניוקי סלק – 42 ₪

פטה כבד עוף – 39 ₪

מדליוני פילה בקר – 98 ₪

קבבוני טלה – 75 ₪

כוס דלתון שיראז – 30 ₪

קפה הפוך – 11 ₪

עוגת שמרים – 25 ₪

סה"כ – 320 ₪

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי