הן באתי ממך מחיקך, אדמה

יום שישי, את יודעת 

יום שישי נטול גשם. זה כל מה שרצינו. לא אכפת לנו שכל ימות השבוע, בהם אנו ספונים במשרדנו מול מחשבים משמימים- ברד יוטח אל החלונות וירעיד אותם. להיפך. אנחנו בעד גשמי ברכה, רק בימי חול. ביום שישי המבורך, זה שבו אפשר לקום יקיצה טבעית ולתכנן טיולים ספונטניים- אנחנו רוצים קצת שמש. והנה זה קרה. יום שישי קר- אבל יבש, הביא אותנו לרצות לטייל, לספוג קצת נופים, אנשים, שופינג ואוכל. כן כן, זה הריבוע שלנו. את תל אביב חרשנו, בשפיים וגעש כבר ביקרנו ללא הרף, בחיפה היינו בשבוע שעבר, החלטנו לשעוט הפעם לכיוון זכרון יעקב, שיכולה לספק את ארבעת המאוויים הללו בקלי קלות.  

הקסם של זכרון 

התחלנו בסיבוב מקיף במדרחוב, הכולל שלל חנויות מעצב(נ)ים, חפצי אמנות מעניינים ובתי קפה. לזכרון יש קסם שונה מכל מקום אחר. יש בה קצת מכל דבר, אבל היא נטולת יומרות תל אביביות מעיקות או פרובינציאליות יתר. שנים כבר לא הסתובבנו בזכרון- ובכל פעם שאנחנו כאן, ממש כמו ביקור אצל הקוסמטיקאית, אנחנו אומרים- "מדוע אנחנו לא עושים את זה יותר"? וכמובן שאחר כך לא עושים את זה יותר. לא סוד שאין לנו ממש אופי. אחרי סיבוב במדרחוב, הותרנו את הרכב בחניון והלכנו ברגל אל עבר היעד הנכסף (הרי כל סיבוב במדרחוב הוא רק הכנה לדובדבן האמיתי של כל טיול- הרי הוא האוכל מיודענו)- מסעדת 'אדמה- בקתה קולינרית' שבגבעת זמארין. 

אדמה- עיצוב ואוירה 

ה"טיול" הרגלי לא ארך יותר מעשר דקות, שבמהלכן לא יכלתי שלא לזמזם את השיר של גיבורת ילדותי עפרה חזה, שבאופן טבעי התקשר לי עם שמה של המסעדה:

"הן באתי ממך, מחיקך, אדמה,
ואת עתידה לשכך - אדמה
את כל כאבי, את לילותי, את ימי,
עולם ומלואו לך מודה - אדמה
ואנו עצי השדה - אדמה
ממך ואלייך אם כל חי, אמציני".. 

האיש שלצידי הביט ברעייתו המזמזמת כאילו ברחה הרגע מגהה, אבל אני המשכתי לזמזם לי, ולא פסקתי גם כשנכנסנו לבית האבן היפהפה, שהינו שחזור מהמאה הקודמת. או אז הבנו את משמעות השם "בקתה קולינרית". ישבנו לצד דלת עתיקה המתפקדת כחלון, שבמרכזה ויטרינה שקופה ענקית הפונה החוצה, היישר לנוף ההרים המרהיב. יש גם מרפסת מקורה שממנה ניתן להביט על גינת התבלינים המדהימה של המסעדה (אפילו ראינו את אחד העובדים קוטף משהו) ולהרגיש קצת באירופה, ממש כאילו קפצנו רגע למאה אחרת. ברוח זו מעוצבת כל המסעדה: לא תמצאו כאן גינונים מפונפנים, מלצר יין ומפית נפרדת לכל מנה- אלא פשטות מוקפדת בטוב טעם, כיאה לאווירה ולאזור. 

מנה מנצחת

ועם כל הכבוד לבקתת האבן המהממת, אנחנו אנשים רעבים. נופים ומבנים עתיקים בהחלט משמחים את לבנו ונפשנו, אך את בטננו המקרקרת יש רק דבר אחד שיכול לשמח- מזון משובח. בקטגוריה הזו בהחלט מוצא את מקומו מרק כרובית סמיך וחורפי (36 ₪) שהתאים ככפפה ליד ביום הקריר הזה, לצד הנוף המרהיב הזה. אין כמו צלחת מרק מהבילה ומשובחת כדי לפתוח את התיאבון. אחריו הגיעה המנה המנצחת של הערב (כבר כמעט ירד הערב בשלב הזה): קדירת פרגית  ברוטב שמנת, יין לבן וערמונים- כשכל זה מכוסה בבצק עלים אפוי ויוצא אלינו ישירות מהתנור (86 ₪). אכן, מנה שערורייתית וטעימה. אחרי מנה כזו של קדרת פרגית, אגב, לא פשוט לחזור אל המציאות. מדובר במנה לא קלילה בלשון המעטה אך כה טעימה ואסתטית- שכמעט וחיסלתי אותה עד תומה. התלבטנו אם להזמין מנות נוספות כמו ריזוטו, פילה דג ים ברוטב לימון ועגבניות (86 ₪ ), אולם החלטנו להשאיר מקום לקינוחים- קרמבל תפוחים חם עם כדור גלידה מדהים( 36 ₪) קרם ברולה חביב המורכב משני טעמים- וניל ונוגט משובח (30 ₪). מזל שהייתה עוד הליכה קצרה לעבר הרכב. אני בטוחה שהשלתי מעליי לפחות חתיכת פרגית אחת בהליכה הזאת. 

משקה נבחר

זכרון יעקב מקושרת אסוציאטיבית עם יקבים וכרמים אינספור, ובהתאם לכך גם תפריט היינות העשיר והמתומחר בהגינות של אדמה. 80 יינות מיקבי בוטיק מקומיים ניתן למצוא כאן, ואנחנו הלכנו עם נטיית ליבנו: כוס גוורצטרמינר מהסדרה האזורית של כרמל (30 ₪)- יין כל כך נעים ומחליק בגרון, ואינו מפריע לשאר הטעמים שעתידים להגיע לצלחת. גוורץ בכינויו הידוע- מתגלה לרוב כבחירה מוצלחת ולא מאכזבת. 

חשבון בבקשה

שתי כוסות גוורצטרמינר, סדרה אזורית – 60 ₪

מרק כרובית 36 ₪

קדירת פרגית 86 ₪

קרם ברולה 30 ₪

*כתבה פרסומית.

להזמנת מקום באדמה בקתה קולינרית לחצו כאן.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי