המדבר המתעורר

כשאתה גדל בחיפה באזור שנות השמונים והתשעים, יש לך נטייה להסתכל בזילזול מסוים על הקרייתים. במיוחד על אלה שכשאתה שואל אותם "מאיפה אתה?" כשאתם מכירים בצבא, הם עונים לך: "חיפה" וכשאתה שואל "איפה בחיפה", אז הם אומרים לך :"קריית ביאליק". עד לפני כמה שנים הקריות היו בשביל החיפאים פרברים נחותים עם פאבים שכונתיים, צעירים מגודלי שיער שחולמים לפרוץ עם להקת הרוק שלהם ובעיקר אזור עם רגשי נחיתות ולא סתם רגשי נחיתות – רגשי נחיתות כלפי העיר חיפה. אלא שאז קרה משהו, לא בבת אחת אלא בהדרגתיות. עוד ועוד שכונות יוקרה קמו בקריות, התשתיות שופצו, בעלי עסקים התחילו להשקיע יותר ויותר באזור הקריות וחיפה לאט לאט הפכה למקום שחתכי גיל שלמים נעדרים ממנו. מרכז הכרמל שאמור היה להיות מקום בילוי מושלם לצעירי העיר נשלט כמעט בלעדית בידי בחורות בגילאי שמונים ומעלה או בידי זבי חוטם. וזה גורם לילידי העיר שהחליטו להישאר בחיפה לגלות שרגשי הנחיתות עברו לצד ההררי של האזור. אחד מהסממנים המובהקים ביותר לתופעה הזו ניתן למצוא במקום בו החלטנו לאכול לכבוד יום הולדתה ה26- של תמר אהובתי שעשתה עלייה (או ירידה?) מעיר הקודש להר הכרמל. רציתי להרשים, רציתי שיהיה לנו ערב מוצלח, אז נכנסנו למנהרות הכרמל ותוך כמה דקות הגענו, לצומת הצריף, לשוקה.  

כשר זו לא מילה גסה

כמו התהליך שעבר על הקריות, גם האוכל הכשר לא תמיד התחבר עם צירוף המילים מסעדת שף. עד לפני לא כל כך הרבה זמן מסעדות כשרות הבטיחו ארוחות לא מפתות בעליל שלא לומר דלוחות וקינוחים שעדיף להשאיר במקרר. עד שהגענו למצב בו שפים מובילים עוברים לצד השני נאלצו שומרי הכשרות לאכול לא מעט מוס כבד על בסיס שמנת צמחית שהוגש מעל מחית תפוחי אדמה על בסיס מים. לעומת הזוועות הקולינריות האלה, שוקה מייצגת את הגל החדש במטבח הכשר, עם שף שיודע טוב מאוד מה הא עושה ולא נותן ל איסורים דתיים להפריע לו בבישול. במטבח של שוקי קדוש (באמת קדוש...) לא תמצאו חמאה, שרימפס, חזרזירונים וכמובן שאם תגיעו למקום בשבת בצהריים תצטרכו לחכות כמה שעות טובות עד שהשוקה תיפתח, אבל המנות שיוצאות מהחלון הקסום שבצדו האחד מטבח רוחש ובצדו השני חלל אלגנטי עומדות בקנה אחד עם מנות ממסעדות הגורמה הרציניות ביותר בארצנו שהופכת למעצמה קולינרית שאין לזלזל בה. אותו חלון קסום נפער בקיר מקושט אריחים שיוצרים פסיפס מרהיב של פרחים וענפי גפן מלבלבים ובלבו פעמון. כל צלצול פעמון גרם לי כאחרון הכלבים הפבלובים לרייר בחוסר שליטה ועד שהגיעו הראשונות תמר ואני הספקנו לגמוע זוג כוסות מיין נפלא תוצרת יקב תשבי (2007). היו שם 92% קברנה סוביניון, 4% פטיט, 2% מרלו ו2% קברנה פרנק. החלטנו ללכת על בקבוק שלם (159/ 42 ₪)  לכבוד היומולדת ולכבוד טעמי הפירות, הדבש, המוקה והצבע המדהים של היין הזה. וזו הנקודה להודות לאורן, אחראי המשמרת שבחר בשבילנו את היין.

רצה הגורל

הפרצוף של הבחור ששירת אותנו בנאמנות אין קץ היה מוכר לי. אחרי כמה שניות של פיצוח מתברר שאותו אורן שירת אותי ואת תמר בדייט הראשון שלנו שנערך, איך לא – בשוקה לפני כמעט שנה. מאז תמר ואני עברנו לגור ביחד בדירה מקסימה ואורן קודם לדרגת מנהל משמרת ונראה שנוח לו איפה שהוא. כל אנחת אושר שהגיעה בעקבות כל ביס שני מכיוון השולחן שלנו זכתה אצלו להנהון רציני מתובל בחיוך קטן בזוית הפה, שבא לומר – אני יודע בדיוק אבל בדיוק על מה אתם מדברים. אורן הוא אחד מחומרי הגלם החשובים ביותר בתפריט של מסעדת שף שמכבדת את עצמה – הוא בעל טאקט, חברותי בדיוק במידה הרצויה והשליטה שלו בתפריט שלא לדבר על תפריט היין מעוררת התפעלות. נראה שהשף קוטף רק את אנשי הצוות המובחרים ביותר.  

מנה מנצחת

כבר כמה זמן מתחשק לי לבחור את המנה המנצחת לפי מראה הצלחת עם סיום המנה. הבעיה היא שבשוקה לרוב הצלחות מוחזרות למטבח עירומות כביום היוולדן. אי לכך החלטתי לבחור את המנה המנצחת לפי המראה שלה דקה לפני סיומה. אני חושב שמנת המיל פיי קדאיף וכבד אווז עם סלט תות שדה ומיקרו רוקט סיפקה את אחד המראות הנוגעים ללב דקה לפני סיומה: מרק אדמדם בתחתית הצלחת, שיפוד מיותם שממנו נתלשו שערות הקדאיף שטופלו ביד אמן (אחרי שיוצא לכם לאכול כמה פעמים קדאיף יבש מדי או סמרטוטי מדי, אתם לומדים להעריך טיפל נכון בחומר הגלם הלא פשוט הזה) שערסלו בתוכן כבד אווז שמנוני וטוב וכל זה מנוקד בירוק של רוקט (89 ₪). מצד שני, אי אפשר להתעלם מהצלחת על סף סיום הסביח שוקה (מנה שהוגשה רק במסגרת פסטיבל השף תאכל) – ירוק של הפסטו כוסברה, צהוב של חלמון הביצה העלומה, הלבן של הטחינה והאדום של הביצה וכל זה ליווה אצבע של חציל מצופה בפנקו ונח על לחם פרנה מרוקאי אסלי. להסתכל על הצלחת ולשיר – נראה שהיה פה שמח לפני שאכלתי. אבל המנצחת הגדולה של הערב, לפני סיום המנה, אחרי סיום המנה, עם הגשת המנה, עם קריאת שם המנה בתפריט היא ללא ספק פילה רוסיני (149 ₪) שהגיעה ברוטב יין אדום. נתחי הפילה המקסימים נחו על בטטות מקורמלות ושימשו בסיס נוח לכבדי האווז. כל ביס מהפילה ואתה מבין טוב יותר ויותר למה אלוהים העניק לך שיניים, למרות שהנתחים כל כך רכים שדוגרי – היינו מסתדרים מצוין גם בלעדיהן. 

על המטבח 

המטבח של שוקי קדוש הוא מטבח שלוקח את עצמו ברצינות, אבל לא ברצינות יתרה. הוא מקפיד על שימוש בחומרי הגלם האיכותיים ביותר שניתן להשיג במסגרת הגבלות הכשרות אבל ההומור והצבעוניות לא נעדרים מהמנות. האינטרפרטציה המוצלחת למנת הסביח הקלאסית, הפילטים של הברבוניות שהוגשו ברשת דייגים וחלוקי הנחל שליוו אותן וצנצנת הזכוכית שהכילה פטה כבד אווז ברוטב תותים סמיך ומתקתק – כל אלה חושפים מטבח שהמילה הטובה ביותר לתאר אותו תהיה "שמח". המנות של שוקי קדוש הן מנות שמחות, צבעוניות וכאלה ששולחות אותך הביתה עם מצב רוח טוב יותר מזה שהגעת אתו וכשמדובר במקום כמו השוקה, זו לא משימה פשוטה.  

חשבון בבקשה:

פטה כבד עוף מוגש על ברוסקטה עשויה על הגריל וצנצנת ממרח כבד עוף (39 ₪) ברוטב תותים

ספיישל ברבוניות – פילטים של ברבוניה עטופים בפנקו, מוגשים עם משחת חציל שחור, צ'ימיצ'ורי, שום קונפי ואיולי בזיליקום (79 ₪)

מיל פיי קדאיף וכבד אווז עם סלט תות שדה ומיקרו רוקט (89 ₪)

בלנד של קברנה סוביניון, תשבי (2007) 159 ₪

ספיישל כיסוני טלה ברוטב סצ'ואן עם סלט עלים יפנים, חמוציות, פטריות, סלק, גזר, צנון ושמן כמהין (79 ₪)

פילה רוסיני (149 ₪)

מוס שוקולד עם פצפוצי קרמל ושקדים, עטוף בגנאש שוקולד (30 ₪)

כדורי סורבה בטעמי תות שדה ופסיפלורה על צלחת בצק פריך (39 ₪)

סה"כ – 663 ₪ לארוחת יומולדת שלא תשכח.

להזמנת שולחן בשוקה לחצו כאן.

*כתבה פרסומית.

*הכתבה מכילה תוכן שיווקי